העסקנות מרימה ראש

הנה נתוניו של סקר מעניין, שבדק את סיכויי הבחירה של המתמודדים על ראשות הבית היהודי. על-פי הסקר, שפורסם רק לפני שלושה שבועות, בסיבוב הראשון יזכה נפתלי בנט ב-26 אחוזי תמיכה, השר דניאל הרשקוביץ ב-23 אחוזים, וזבולון אורלב ב-19 אחוזים. על-פי אותו סקר, גם בסיבוב שני (במקרה שאין הכרעה בסיבוב הראשון) הרשקוביץ מקדים את אורלב בפער ניכר. במילים אחרות, קרב צמוד בסיבוב הראשון וניצחון מובהק להרשקוביץ בסיבוב השני. מה שעוד בולט בסקר הוא העובדה שבשני הסיבובים הרשקוביץ מקדים את אורלב.

עכשיו תשאלו מדוע טרחנו להציג סקר שכבר אינו רלוונטי יותר. הרי הרשקוביץ כבר הודיע שהוא חובר לאורלב ותומך בו לראשות המפלגה. זה המקום להוסיף עוד נתון למשוואה. מי שהזמין את הסקר המדובר היה המטה של הרשקוביץ עצמו. נשאלת השאלה - איך יכול להיות שמי שבחר לקפל את דגל ההתמודדות הוא דווקא המוביל הבטוח והיציב? איך יכול להיות שהמוביל מוותר על הבכורה לטובת מי שפיגר אחריו באופן ברור בסקרים? מישהו זוכר תקדים לסיטואציה ביזארית כזו? שתי אפשרויות עומדות על הפרק. הראשונה היא שבעל הבית השתגע. השנייה - שמישהו בחר לשחק בנתונים שפורסמו. תחליטו אתם.

נוסיף עוד קיסם למדורה, בכך שנזכיר שרק לפני כמה שבועות סיפר הרשקוביץ בראיון ל'מקור ראשון' שחבל על הזמן של המועמד זבולון אורלב. אין שום טעם שימשיך בהתמודדות, לאור העובדה שגורלו הפוליטי כבר הוכרע וכי אין לו כלל סיכוי להיבחר. אפילו עשרת אלפים מתפקדים אין לו (מתוך 53 אלף שהתפקדו), סיפר לנו הרשקוביץ בביטחון. השבוע ישבו השניים זה לצד זה, כששר המדע קורא לתמוך באותו מועמד חסר סיכוי (לשיטתו). נפלאות דרכיה של הפוליטיקה.

האמת היא שהדברים פשוטים בהרבה. אם היינו זקוקים להוכחה נוספת שהמילה של הפוליטיקאים שלנו היא לא הדבר שהכי כדאי לסמוך עליו, פרישתו של הרשקוביץ (מטעמי אחדות עלק) הייתה הדוגמה המושלמת לכך. גם רב וגם פרופסור, אבל לא פחות מכך פוליטיקאי. חברים, המפד"ל הישנה והלא טובה מרימה ראש. העסקנות ההיא, של קומבינות והבטחות לג'ובים, מנסה למצוא את דרכה חזרה. עוד שבוע וחצי נדע האם היא ביצעה קאמבק מושלם, או שמדובר בפרפורי הגסיסה האחרונים שלה.