אחרי שטרף את כל הקלפים,
משה כחלון ממשיך לערבב טוב-טוב את החפיסה שלפניו כשהפוקר כבר נמצא בחבילת הקלפים שלו. טוב עשה שערק מהליכוד, וטוב הוא עושה כשהוא מתקמבק בדלת האחורית בדיוק למשבצת הריקה הזאת של ימין מדיני ושמאל חברתי.
מצד אחד לשמור על שלמות הארץ תוך כדי הקמת ועיבוי ישובים חדשים, בעיקר ביו"ש. להפסיק לספר לנו "בובעמייסס" על "שלום" שבחיים לא יכול להתקיים מול האויב הערבי. לעמוד על זכותנו לשמור על חלקת האדמה הזאת השייכת לנו מימי קדם בלי להיכנע לתכתיבים משום גורם.
מצד שני להיות חברתי. לדאוג ליוקר המחיה. שבסופו של דבר לאזרח הקטן יהיה טוב לחיות כאן. שיוכל לרכוש דירה ולעמוד בכל התשלומים השוטפים, בלי לפשוט את הרגל.
האיש הנכון במקום הנכון כחלון הוא האיש הנכון במקום הנכון - ימין מדיני ושמאל חברתי - על כן אני צופה לו הצלחה. ספינולוגי התשקורת שוב מריצים בסקרים בדויים את יקירתם הכושלת "ציפורה נודדת" לבני, מדביקים אותה כמושיעת השמאל לכל סקר. גם אם תריצו מלפפון בסקר, כבר ידאגו לשים את ציפי במקום שני.
אם השמועות על ריצה משותפת לבני-כחלון נכונות, זאת תהיה טעות חייו של כחלון. זה ישדר לציבור שהוא חסר עמוד שדרה פוליטי והוא יסומן כעוד זגזגן מהסוג של
שאול מופז, שהלך והתאדה מול עינינו, יחד עם פיקציית קדימה. וכידוע, העם לא אוהב זגזגנים כאלה שבוגדים בבוחריהם.
יש שמועות שכל המהלכים של כחלון הם ספין של נתניהו לגרוף את הקולות של הבוחרים ה"חברתיים" ומהשמאל, ואז לחבור חזרה הביתה לליכוד. בינתיים מסתמן כחלון כמשב רוח רענן. איש של עשייה עם קבלות, שלא נכנע לתכתיבים פוליטיים ומעז ללכת גם נגד הזרם. רוץ משה, רוץ, אבל עשה זאת בחוכמה.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
