הצפצוף של ציפי

שברו את הכלים

הרבה פוליטיקאים הפסידו בבחירות פנימיות במפלגותיהם, בישראל ובחו"ל. רובם המכריע השלימו עם ההפסד ובחרו באחת משתי דרכים: להמשיך לשרת את המפלגה בתפקיד נחות יותר עם אפשרות של התמודדות מחודשת (כמו למשל שמעון פרס ואריאל שרון), או לפרוש ממנה ולתת למנהיגים החדשים כר פעולה נרחב (כמו זבולון אורלב ממש לאחרונה). אלו הן הדרכים הנכונות והמכובדות.

ציפי לבני בחרה בדרך שלישית: לאחר שנוצחה בידי שאול מופז, היא התפטרה מהכנסת והפסיקה לפעול במסגרת קדימה, ועכשיו היא מקימה מפלגה שמטרתה הברורה היא לכרסם במפלגה שבראשה עמדה אך לפני חודשים לא-רבים. במקרה הטוב, זוהי התנהגות ילדותית של "שברו את הכלים ולא משחקים". במקרה הגרוע, זוהי התנהגות אנוכית, המציבה בראש שיקולים אישיים. בכל מקרה, זוהי אינה התנהגות המתאימה למי שרואה את עצמו מועמד להנהגת המדינה. בעצם, זוהי אינה התנהגות המתאימה אפילו למי שרואה את עצמו מועמד ליו"ר ועד הבית.

אחרַי המבול

לבני הותירה את קדימה עם חובות של 31 מיליון שקל. כאשר הלכה המפלגה לגייס הלוואות ותרומות לפני הבחירות הקודמות, היא השתמשה מן הסתם בשמה ובדימויה של לבני כמותג שפתח הרבה דלתות וארנקים. כעת היא מותירה למופז וליתר אנשי קדימה את החורבות בדמות חובות שספק אם אי-פעם יוכלו לכסות, בין היתר משום שבהנהגתה של לבני התדרדרה קדימה עד כדי כך, שספק אם תעבור את אחוז החסימה בבחירות הקרובות. נכון שמופז הוא כיום יו"ר המפלגה והוא שישא באחריות לתוצאות, אך במידה רבה הוא קיבל מלבני אדמה חרוכה.

כל זה לא מפריע ללבני לעבור הלאה, בלי שום אחריות אישית על החובות שנוצרו בתקופתה ובלי שום נקיפות מצפון. הצעה שלי לכל מי שילווה כסף למפלגה החדשה שלה: תדרשו מהגברת ערבויות אישיות, כי היא כבר הוכיחה שאין לה שום בעיה להסתלק ולהותיר את המלווים מול שוקת שבורה. והצעה למי שישקול לתרום לה: תחשבו היטב האם לבני מספיק הגונה.

תורשה וסביבה

בדיון האינסופי בשאלה מהו הגורם הדומיננטי, התורשה או שמא הסביבה, התנהגותה של לבני נותנת חיזוק לאלו הסוברים שהסביבה היא הגורם בעל ההשפעה הגדולה יותר. איתן לבני, אביה של ציפי, היה איש אצ"ל וחרות נקי-כפיים שלא דבק בו רבב. לעומת זאת, בקדימה היא חבְרָה לשורה של אישים שהתנהגותם הפוליטית הייתה זנותית והתנהגותם האישית הייתה מושחתת.

קדימה קמה בחטא של גניבת דעת, גניבת קולות, גניבת מנדטים וגניבת כספים. מי שהלך עם אריאל שרון נטל חלק בכל המעשים הללו, אשר היוו תרמית ענק כלפי בוחרי הליכוד וחברי המפלגה. אין פלא, שרבים ממנהיגי המפלגה נחשדו ו/או הואשמו ו/או הורשעו בפלילים: אריאל שרון, עמרי שרון, גלעד שרון, אהוד אולמרט, אברהם הירשזון, חיים רמון, צחי הנגבי, משה שרוני. מי שאינו ישר בהתנהלותו הציבורית, קשה לצפות ממנו שיהיה ישר בהתנהלותו האישית.

כאמור, בלבני לא דבק רבב במישור האישי, אך די ברור שהיא הושפעה מהאווירה הציבורית ששררה במפלגה שבראשה עמדה. לכן היא לא פסלה את האפשרות לשתף פעולה עם אולמרט, לכן היא מוכנה לפגוע במפלגה שהייתה בין מקימיה וראשיה, לכן היא מסוגלת להותיר אחריה חובות ענק בלי להניד עפעף. כדאי מאוד שב-22 בינואר ההתנהגות הזו תקבל ביטוי בקלפי.

טיסת סולו

מאחר שאת רשימות המועמדים לכנסת יש להגיש בעוד פחות משבועיים, ברור שלבני לא תוכל לקיים הליך דמוקרטי כלשהו של קביעת הרשימה שבראשה תעמוד. זה אומר, שהגברת וכמה יועצים שלה יקבעו בעצמם ולבדם מי יהיו המועמדים לכנסת. תהיו בטוחים שזה יעבור בשקט מוחלט מצד רובה של התקשורת - אותה תקשורת התוקפת את אביגדור ליברמן, את מועצת גדולי התורה ואת הרב עובדיה יוסף כאשר הם עושים אותו הדבר. למה? נו, באמת. הרי התשובה מובנת מאליה: כאן מדובר במישהי מהשמאל שיוצאת נגד בנימין נתניהו, ושם מדובר באנשי ימין ובחרדים שהם בני ברית שלו.