יוזמה במקום המתנה

לא יאומן - מהפיכה מכוח הטבע בהנהגה ובעם הפלשתיני ואצלנו עולם כמנהגו נוהג. הראיס, יאסר ערפאת, יחיה או ימות אך כוחו ייחלש מאוד. באם לא יבוא קיצו הפוליטי השבוע יגיע בתוך זמן קצר אך הקולות הנשמעים מהיכלי השלטון שלנו "מרגיעים" אותנו כי לא יחול שינוי במדיניות של ישראל.

הסתלקות עראפאת עומדת לגרום זעזועים עמוקים בחברה הפלשתינית, במבנה הפוליטי, בארגוני הטרור ואפילו בכלכלה הפלשתינית. ייתכן שישתרר כאוס נטול שליטה, "מגיפת" טרור חדשה בתחרות על השלטון והקצנה בדרישות המדיניות של המנהיגות הפוליטית. אולם ישנה אפשרות שמנהיגות מתונה בראשות אבו-מאזן, רג'וב, דאחלאן וחבריהם תתחזק ותפתח שערים רחבים למשא-ומתן. כידוע, נבואה לטפשים ניתנה ואין לצפות בדיוק את ההתפתחויות בעם וברשות הפלשתינית.

שר בכיר מאוד בממשלה ויועץ בכיר מאוד במשרד הביטחון מיהרו להבטיח לנו כי הממשלה אינה מתכוונת לשנות את מדיניותה עם לכתו של ערפאת. גישה זו כאילו אינה מבינה שהתהליכים בפלשתין אינם מתפתחים באינקובטור מבודד. לישראל יש השפעה חזקה מאוד על ההתפתחויות ואסור לנו לשמוט הזדמנות בלתי חוזרת להשפיע על מהלכים הסטוריים שיתרחשו בחברה, בפוליטיקה ובארגוני הטרור הפלשתיניים בתקופה הקרובה. כיצד מתיישבות ההצהרות של הבכירים עם הצורך המיידי והחיוני בשינויים מפליגים?

עלינו לזהות את "אזורי החולשה" של הפלשתינים ולשנות את מדיניותנו מן היסוד כדי לנצל אותם. לדוגמה. החברה וההנהגה הפלשתינית נמצאים ברובם הגדול באווירה ותחושה של חוסר-מוצא, של אובדן דרך ושל ייאוש מדיני וכלכלי. כמעט מתבקש מאליו להציע בפומבי כמה צעדים מדיניים, דיפלומטיים וכלכליים כדי להקל על הפלשתיניים את חיי היום-יום ואת הנכונות לדון איתנו על הסדר ברצועת עזה ועל סיום או דעיכה של אסטרטגיית הטרור שכנראה נכשלה עד עתה.

אפשר להסיר מחסומים בין אזורים שונים בתוך שטחי יהודה ושומרון, אפשר להסיר סגרים על ערים פלשתיניות, אפשר לשחרר באופן חד צדדי מאות אסירים ולהבטיח שחרורים נוספים. כך אפשר להשפיע על דעת הקהל הפלסטינית כי אין משפחה או חמולה שאין לה אסירים. אפשר ליזום מו"מ בסגנון חדש שישכנע את הפלשתינים שיש על מה לדבר, אפשר לתת הקלות כלכליות משמעותיות ועוד היד נטויה.

לסיום, עלינו להטמיע בקירבנו את יכולת ההשפעה הגדולה שלנו ולהשתמש בה בשום-שכל, עלינו לתכנן את מדיניותנו בטרם יסתלק הראיס, עלינו לנסות תפיסה רעננה במישורים המדיני, הצבאי והדיפלומטי, לאחוז את השור בקרניו ולנצל את ההזדמנות לחיזוק הכוחות המתונים בין הפלסטינים ולהפוך את הניתוק החד-צדדי לניתוק מוסכם.