העוני בישראל: סיפור של ערבים וחרדים

אי-אפשר להתעלם מהתעלמותה של התקשורת הישראלית מפרסומו של הדוח השנתי על ממדי העוני בישראל. מי שחשב שניתן להעביר את מוקד ההתעניינות של הציבור הישראלי מהמצב המדיני למצב החברתי/כלכלי, נוכח לדעת שהצבעה באו"ם ובחירות מקדימות בעבודה הרבה יותר מעניינות את התקשורת ממצבם של העניים, ומהפערים החברתיים בישראל. רק שלי יחימוביץ', שעמדה על הבמה קורנת מאושר על הישגה המפתיע של חברתה לדרך, מרב מיכאלי ("אני חושבת שנשים לא צריכות לשלוח את ילדיהן לצבא"), הזכירה את הדוח בנשימה אחת עם החלטת האו"ם.

אבל למי שאינו מכיר את הנתונים, מצייר הדוח תמונה מעניינת, שחלקיה העיקריים הוצנעו על-ידי התקשורת גם בימים בהם זעקה מרה על מיליון ילדים עניים, על הפערים החברתיים המסכנים את קיומנו, ועל מעמד הביניים ההולך ונשחק. מהנתונים מסתבר שמזה שנים הפערים אינם מתרחבים, השינויים במצבו של מעמד הביניים דומים לשינויים בכלל האוכלוסיה, והעיקר, שני שלישים מאלה שמוגדרים כעניים הם ערבים וחרדים.

על-פי הדוח, 20.5% מתושבי ישראל הם ערבים, ו-7.9% הם חרדים. בין הערבים 58% מוגדרים כעניים, בין החרדים 59% מוגדרים כעניים, ואילו בין אלה שאינם ערבים או חרדים, רק 10% מוגדרים כעניים. מסתבר אפוא שממדי העוני בין הערבים והחרדים גדולים כמעט פי שישה (!) מממדי העוני בשאר האוכלוסיה. מתוך כ-1.8 מיליון עניים, המהווים כרבע מאוכלוסיית ישראל, 1.2 מיליון הם ערבים וחרדים.

הגדרה יחסית

כאשר בוחנים את השינויים בנתונים לאורך השנים, יש לזכור שהגדרת העוני היא הגדרה יחסית, ומבטאת (בקירוב) את הפער בין הכנסתם של העשירונים התחתונים לבין ההכנסה הממוצעת במשק. מהנתונים המוצגים בדוח מסתבר שההכנסה הפנויה לנפש של שני העשירונים התחתונים עלתה בין 2002 ל-2011 ב-12%, בעוד שבשאר האוכלוסיה היא עלתה בשיעור הקרוב ל-20%. (כל הנתונים הם נתונים ריאליים, כלומר נתונים המבטאים את העלייה בהכנסות מעבר לעליית מדד המחירים לצרכן.) ברור שכאשר העלייה בהכנסות העשירונים התחתונים מפגרת אחר העלייה בהכנסה הממוצעת, מספר התושבים המוגדרים כעניים יגדל, ואכן, אחוז התושבים המוגדרים כעניים שהיה 21.1% בשנת 2002, הגיע ל-24.8% בשנת 2001.

מהנתונים המוצגים בדוח זה, ובדוחות קודמים, מסתבר שכל העלייה באחוז המוגדרים כעניים חלה בין השנים 2002 ל-2005, ושעלייה זו נבעה כמעט אך ורק מהקיצוצים בתקציבי התמיכות שבוצעו בשנים אלה. לאמיתו של דבר, משנת 2005 ועד שנת 2011 לא חלו שינויים ניכרים בנתונים, וייתכן שיציבות זו תרמה אף היא לירידה בהתעניינות בדוח, כי אין טעם לדווח באותיות של קידוש לבנה על כך שלא קרה כמעט כלום.

מעבר להצגת תמונת העוני, מציג הדוח גם תמונה מעניינת של השינויים באי-השוויון בהכנסות של כלל האוכלוסיה. את אי-השוויון בהכנסות נהוג למדוד בעזרת מדד ג'יני, שככל שהוא נמוך יותר, התפלגות ההכנסות שוויונית יותר. (כדי להבין כיצד מחושב המדד ניתן ללחוץ כאן ולמצוא את ההסבר בוויקיפדיה.) על-פי הדוח, בשנת 2011 ירד המדד המחושב להכנסות לפני מיסים ותשלומי העברה לגודלו הנמוך ביותר בשלוש-עשרה השנים האחרונות (!), ואילו המדד המחושב להכנסות לאחר תשלומי העברה ומיסים היה אומנם גבוה יותר ב-2011 מאשר ב-1999, ובכל זאת הוא הנמוך ביותר בשמונה השנים האחרונות.

אחריות הממשלה

כאשר מצרפים לנתון זה את הנתון על פיו ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש עלתה בעשור האחרון בכ-20%, מתקבלת המסקנה שבעשור האחרון חל שיפור ניכר במצב הכלכלי של כלל האוכלוסיה בישראל. יש לשער שהקורא המצוי יסתכל בחוסר אמון על נתונים אלה, ואולי אף יחשוד שמישהו מרמה אותו. האמת היא כמובן שמי שמרמה אותו הם העיתונאים והפרשנים העוסקים בשטיפת מוח מתמדת, ומציגים תמונה מעוותת ושחורה של המצב בכל תחום, ולא רק בתחום הכלכלי/חברתי.

מעניין גם לציין שההכנסה הפנויה לנפש של שני העשירונים המרכזיים, הלא הם מעמד הביניים, עלתה בעשור האחרון ב-21.4%, אפילו יותר מהעלייה בהכנסה הפנויה לנפש של שני העשירונים העליונים שהייתה 20.4%. העובדה שגם עיתונאים ופרשנים שאינם נחשבים לפתאים המאמינים לכל דבר, מקבלים ללא ערעור את האגדה על מעמד הביניים ההולך ונשחק, מעידה על מידת עוצמתה של שטיפת המוח התקשורתית, ועל יכולתה להטעות אפילו את אלה שאמורים להיות חסינים מפניה – העיתונאים עצמם.

ובכל זאת, כאשר דנים בממדי העוני, יש להזכיר נושא שאינו נזכר כלל בדוח, והוא השפעת הממשלה על המחירים. אומנם, כל הנתונים על ההכנסות מוצגים כאמור בערכים ריאליים, אבל יש לזכור שמדד המחירים לצרכן מחושב לגבי התצרוכת בכלל האוכלוסיה, ושסל התצרוכת של העניים אינו זהה לסל התצרוכת הממוצע. כאשר הכפילה הממשלה את מחיר המים, וכאשר העלתה את המס על הסיגריות - ששניהם מוצרים שמשקלם בסל התצרוכת של העניים גבוה הרבה יותר ממשקלם בסל התצרוכת הממוצע - היא הרעה את מצבם של העניים בצורה שלא תקבל כל ביטוי בדוח הנוכחי. יש לקוות ששלי יחימוביץ', הנושאת בכנות וביושר את דגל הדאגה לחלשים, תתנה את כניסתה לממשלה בהחזרת מחירי המים והסיגריות לאלה שהיו לפני ההעלאה, ותפצה על הירידה בהכנסות המדינה בהעלאת המיסים על מוצרי התצרוכת של העשירים, דוגמת מכוניות ונסיעות לחו"ל.