העולם אמר לא לשר החוץ ליברמן

רק מדינה אחת באירופה, צ'כיה, אמרה כן לשר החוץ שלנו אביגדור ליברמן. אירופה כולה אמרה לו : לא!

אסיה כולה אמרה לליברמן: לא! מכל שגרירי המדינות באסיה נותר רק שגריר אחד, שגריר ישראל באו"ם, שאמר כן למדיניות של משרד החוץ שלנו.

מכל מרחבי אמריקה הדרומית והתיכונה התייצבה רק מדינה אחת, פנמה, שאמרה לאביגדור: כן.

יבשת אפריקה אמרה: לא! כמוה יבשת אוסטרליה. נותר קרש ההצלה בדמות אמריקה הצפונית, ארה"ב וקנדה.

"הצלחה מסחררת" למשרד החוץ

את "ההצלחה המסחררת" של משרד החוץ הישראלי אפשר לראות בהצבעת התמיכה של מדינות האיים: איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו ופלאו.
אל מול אירופה שאמרה לא, אנחנו קוששנו את נאורו, מדינה ששטחה 21 קמ"ר. מספר תושביה 14.000 נפש, עשירית משכונת התקווה בתל אביב.

אל מול אסיה שאמרה לא, אנחנו מתקשטים באיי מרשל. מדינה, שמספר תושביה כ-70.000 נפש, שליש משכונות הקטמונים בירושלים. שיעור האבטלה נמוך מנאורו, והוא מסתכם רק ב-35%.
אל מול אפריקה שאמרה לא, אנחנו יכולים להתברך בהצלחה מסחררת של משרד החוץ הישראלי, שמיצב את מדינת איי פלאו במערב האוקיינוס השקט, ובה אנו יכולים להתגאות כנקודת מפנה בתמיכה הבינלאומית במדינת ישראל. מדינה שהתברכה ב-22.000 תושבים. מספר התושבים בפלאו משתווה לשליש של תושבי שכונת ג'סי כהן בחולון.

אל מול כל מרחבי אמריקה הדרומית ואוסטרליה, אי-אפשר שלא להתפעם מה"הישג העצום" של שר החוץ אביגדור ליברמן וסגנו דני איילון, שפינקו אותנו בתמיכה של מיקרונזיה, מדינונת המורכבת מקבוצת איים קטנים, המאוכלסים ב-110.000 תושבים, פחות ממספר תושבי הקריות של העיר חיפה.

אבא של מאזן מרמאללה זכה לתמיכה של רוב מוחץ באו"ם, ועל כך הוא צריך להודות לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ובמיוחד לשר החוץ שלנו, אביגדור ליברמן. מדיניות יהירה של הצמד הזה הניעה רוב מוחץ של המדינות החברות באו"ם להתייצב לימינו של העם הפלשתיני ולהשאיר אותנו בבידוד גמור, שכל יהבנו מושלך על מדינות בסדר גודל של שיכון ד' בבאר שבע.