|
|
|
|
| הבריטים היו חכמים על היהודים ומנעו מהם להיכנס לביתם, אבל לא השגיחו בזרם הגדול של ערביי המזרח התיכון שנכנס ארצה באין מפריע. אגב, ב-1948 רבים מהם יצאו את הארץ בעצת מנהיגיהם, עד שיגמרו עם היהודים. האו"ם שינה עבורם את הגדרת הפליט: כל מי ששהה בארץ ישראל שנתיים לפני 1948 | |
|
|
|
אירופאים נכבדים, זימנתם את שגרירינו לנזיפה על המעשה הטבעי ביותר לעם: התיישבות באדמתו. התבלבלתם. לא התיישבנו ב"שטחים פלשתינים כבושים". זוהי ארצנו. מולדת יחידה לעם היהודי. לא חזרנו ארצה בגלל פוגרומים ולא בגלל השואה. לא ביקשנו שתעשו לנו טובה "על חשבון הפלשתינים" בגלל התחביב ארוך השנים להשמיד, להרוג ולאבד יהודים.
חזרנו הביתה כי זאת הייתה משאת נפשנו משך דורות. מעולם לא ויתרנו על חלום שיבת ציון. בכל מקום בעולם, יהודים התפללו כשהם מכוונים עצמם לציון. שלוש פעמים ביום התחננו לחזות במו עיניהם בשיבת ציון. בכל פעם שאכלו לחם, הודו לאלוהיהם אבל זכרו לבקש "רַחֵם על ציון" וגם "וּבְנֵה ירושלים במהרה בימינו". ברגע המשמח בחייהם, נשבעו החתן והכלה בשבועת גולי ציון "אם אֶשְׁכָּחֵךְ ירושלים - תִּשְׁכַּח ימיני". מחזור השנה היהודי בגולה כוון בהתאם לעונות החקלאות הארצישראלית. עַמנו החל לחזור לארצו בקבוצות הולכות וגדלות מאה שנים ויותר קודם להקמת התנועה הציונית.
במקביל, הארץ שמרה אמונים לבניה. מעולם לא קיבלה אומה אחרת. מאז שגלינו, לא התקיימה פה מדינה כלשהי. רובה המוחלט של הארץ שמַם מאות בשנים. עברו בה נוודים. לאחר החורבן השני, במאה הראשונה לספירה, נותרו יהודים רבים בארץ.
הם שרדו את הכיבוש הנוצרי עד המאה השביעית, אז הגיע הכיבוש המוסלמי והציב שתי ברירות בפני יהודי הארץ: התאסלמות או גלות. אלה שדבקו באלוהי ישראל, גלו. אלה שדבקו בארץ ישראל - התאסלמו. הם חיו כאנוסי ספרד במשך דור או שניים ואז נטמעו.
אכן אירוניה היסטורית - הוותיקים באמת מבין ערביי הארץ הם חלקית בעלי שורשים יהודיים. השאר הגיע ברובו לאחר שהתחלנו בשיבתנו הביתה. כמו המהגרים המוסלמים אצלכם, גם לארץ ישראל הגיעו מוסלמים מארצות האזור בחפשם עבודה. רבים מהם הגיעו עם הכיבוש הבריטי.
הבריטים היו חכמים על היהודים ומנעו מהם להיכנס לביתם, אבל לא השגיחו בזרם הגדול של ערביי המזרח התיכון שנכנס ארצה באין מפריע. אגב, ב-1948 רבים מהם יצאו את הארץ בעצת מנהיגיהם, עד שיגמרו עם היהודים. האו"ם שינה עבורם את הגדרת הפליט: כל מי ששהה בארץ ישראל שנתיים לפני 1948.
אתם מבינים, במחצית הראשונה של המאה העשרים הגיעו לפה מאות אלפי ערבים, ועד היום הם תובעים את "זכות השיבה". גם אתם, אירופאים יקרים, שותפים לפארסה הזאת.
|
|
|
הצאצאים החוקיים היחידים של הארץ
|
|
פלשתין היא מה שהרומים כינו "פלשתינה" (PALESTINA), שנועד במאה השנייה למחוק את השם "יהודה" ולנתק את הזיקה בין היהודים לארצם. ערביי האזור אימצו בחדווה את השם הרומי שהזכיר את הפלשתים, גויי הים שפלשו לכנען אלף שנים קודם. הם גם אימצו את הכוונה הרומית לנתק בין היהודים לארצם. רוב הזמן הם שאפו גם לנתק בין היהודים לראשם. קינאו בהיסטוריה שלכם.
אתם מתיימרים לפתור את הסכסוך בינינו לבין העולם המוסלמי, אבל לא יודעים כיצד להתמודד עם הכיבוש המוסלמי בעריכם.
לא רחוק היום שמיליוני מהגרים מוסלמים יקומו ויתבעו חלק בארצכם: אוטונומיה איסלאמית, חלוקת הארץ או - אם תמשיכו לא להוליד ילדים - השתלטות איסלאמית דמוקרטית ותקינה פוליטית. מה תעשו אז? האינסטינקטים ההישרדותיים שלכם התעמעמו מזמן. אתם חושבים שאם תשתפו פעולה עם השקר הערבי - תקנו שקט; אם תקריבו אותנו על מזבח האינטרסים קצרי הטווח שלכם - יונח לכם. כדי כך התעמעם זיכרונכם? האם אתם חירשים מלשמוע את נהמות ההמון ברחובותיכם?
בילבלתם בין ההיסטוריה שלכם לשלנו. נכון שהייתם קולוניאליסטים, שדדתם ארצות לא לכם, קבעתם גבולות בלתי אפשריים שחצו שבטים, איחדו הפכים (ראו סוריה ולבנון ועירק) שהועידו אזורים למלחמת נצח, וחשבתם לנצל את המסכנים כל עוד תוכלו.
אבל אנחנו חזרנו הביתה. איננו קולוניאליסטים זרים, אלא הצאצאים החוקיים היחידים של הארץ הזאת. לא שבנו לתל אביב, אלא בעיקר למרחבים שבהם נולד והתגבש עמנו. יהודה, שומרון וירושלים. אתם יודעים תנ"ך, לא? אדם לא יכול להיות כובש בביתו שלו.
|
|
|
|
המטרה: השמדה מוחלטת של היהודים
|
|
|
|
|
|
| כשלא הצליחו בדרך האלימה, פנו לדרך המו"מ; כשנמאס להם, חזרו להתפוצץ בערינו, ושוב חזרו למו"מ ובהפסקות יצאו לחדר השני ושלחו רקטות לגני ילדים. תחביב שכזה. לוחמי חופש, אתם יודעים | |
|
|
|
ובכל זאת, במאה השנים האחרונות ביקשנו פעמים רבות להתפשר עם שכנינו על ארצנו שלנו. אנחנו הרי רציונליים. המשפט העתיק שלנו מלמד ששניים האוחזים בטלית - זה אומר "כולה שלי" וזה אומר "כולה שלי" - יחלוקו.
אמנם לא האמנו לטענה הערבית "כולה שלי". הארץ הזאת מעולם לא הייתה שלהם; המרחב העצום סביבנו לא הספיק, והם חמדו גם את כבשת הרש של היהודים. אבל היינו מוכנים להתפשר על חדר או שניים מהבית כולו.
זה לא שינה דבר. מטרתם הגלויה של שכנינו לא הייתה מדינה עצמאית אלא השמדה מוחלטת של היהודים בארצם. הם מעולם לא התכוונו לסיים את פנטזיות החורבן שלהם במדינה קטנטונת, אפילו בגבולות המופקרים שאהוד אולמרט הציע להם ב-2008. על אחת כמה וכמה בגבולות ששורטטו באוסלו בידי צוות החולמים של ממשלת רבין.
כשלא הצליחו בדרך האלימה, פנו לדרך המו"מ; כשנמאס להם, חזרו להתפוצץ בערינו, ושוב חזרו למו"מ ובהפסקות יצאו לחדר השני ושלחו רקטות לגני ילדים. תחביב שכזה. לוחמי חופש, אתם יודעים.
האמת הפשוטה והמחרידה הזאת לא נקלטת אצלכם במערב; לצערנו, גם לא בקרב השמאל אצלנו בישראל. זה נשמע פרימיטיבי וטיפשי. נסו להיזכר כמה פעמים בהיסטוריה הארוכה שלכם ביטלתם אמיתות רק משום שנשמעו פשוטות ולא מתוחכמות מספיק. בניגוד לאופנות הפילוסופיות שהשתלטו על היבשת, לעיתים המציאות פשוטה וברורה.
|
|
|
|
שיבת ציון - אינטרס של האירופאים
|
|
אבל שיפוט המציאות שלכם שובש מזמן בידי חשיבה הנדמית לכם אידיאליסטית בבקשה שלום בכל מחיר. גם במחיר התאבדותכם. במחיר התאבדותנו. גם אם שכנינו אינם מעוניינים בשלל ההצעות שהונחו לפתחם, והם מכריזים זאת - אומנם לא באנגלית מצויצת אצלכם, אבל בקרב עמם, בערבית ברורה ובנעימה גלויה. לאחרונה עשו זאת באנגלית, מעל בימת האו"ם.
מעולם לא היה השקר ברור ונהיר יותר, ובכל זאת מתעקשים אצלכם לאחוז בשולי גלימתו המרופשת ולצעוק "אאורה".
עכשיו אתם נוזפים בנו על כוונתנו לבנות בתים בארצנו. מה הייתה הארץ הזאת לולא היהודים? מה הייתה ירושלים לולא עמנו? מה הייתה הציביליזציה המערבית לולא היהודים? מדינת ישראל היא המוצב הקדמי של המערב. האיסלאם מבין זאת היטב. לכן הוא נלחם בנו ומשתמש בכם נגדנו. שיבת ציון אינה עניין לעם היהודי בלבד; היא האינטרס שלכם, אירופאים נכבדים. בלי שיבת ציון - תאבדו גם אתם.
|
|
| תאריך: |
07/12/2012
|
|
|
עודכן: |
07/12/2012
|
|
|
אהוד יערי / Ehud Yaari
תפוס כינוי יחודי
מאיר הר-ציון, ישי צימרמן, חנן סמסון, גיא כוכבא, יצחק בן-עקיבא, יאיר תל צור 
