אחד היסודות החשובים ביותר בתורת המקצוע העיתונאי הוא: על-פי אילו קני מידה ניתן לקבוע מה הערך החדשותי (News value) של ידיעה כלשהי. מומחים בתחום הוראת העיתונאות בבתי ספר אקדמיים ברחבי העולם קבעו בספרי לימוד לא מעטים מספר קריטריונים שעל פיהם ניתן להבהיר את המענה הנאות לדילמה זו. אם נתמצת את כל מה שנדרש כדי לקבוע את חשיבותן של ידיעות המגיעות אל צרכן התקשורת מעל דפי העיתונות או באתרי אינטרנט , אפשר לומר כך: תכונתה הטובה של חדשה כלשהי טמונה ביכולתה להעביר לקורא מידע על כל הפעילויות האנושיות, בכל תחום מתחומי חייו , היא חייבת להיות חדשה, אמיתית, עדכנית והעיקר - היא חייבת לעורר ענין בקרב מספר רב של אנשים. וככל שגדול יותר מספר המתעניינים - גדול יותר ערכה החדשותי.
בהתאם לערכים תקשורתיים אלה אמורים עורכי החדשות בעיתונים - ישראלים וגם פלשתינים - לפרסם בעיתוניהם ידיעות האמורות לעניין במידה רבה את ציבור קוראיהם, כאשר ברור מראש כי לכל עיתון יש חוג קוראים מיוחד בעל מאפייני עניין שונים לחלוטין. על-פי כל קנה מידה הגיוני ברור כי מה שמעניין את הקוראים בעזה לא בהכרח מעניין את הקוראים בישראל. לדוגמא: אם מנהיגי החמאס מתעקשים למכור לבוחריהם שהם ניצחו את ישראל במבצע "עמוד ענן", הרי ישראל טוענת בדיוק ההיפך. האמת האובייקטיבית אינה רלוונטית בעניין זה כיון שכולנו יודעים ששקר יכול להיתפש כאמת אם חוזרים עליו הרבה פעמים. ואכן ראשי החמאס מומחים בהפצה רחבת היקף של שקרים שבינם לבין המציאות הקשר רופף ביותר או כמעט שאינו קיים.
והנה, למרבה הפלא, נראה כי התהפכו היוצרות.
מעריב, תחת הנהגתו של המו"ל איש הימין שלמה בן-צבי, מפרסם בהבלטה רבה ידיעת תעמולה שהייתה ראויה אולי להידפס בעיתון היומי "פלשתין" המשמש בעזה במה אוהדת לפרסומי תנועת החמאס.
כדי שלא נעסוק בחידות מוזרות ראוי להציג בפני הקורא הישראלי הנבוך את הידיעה במעריב (עמוד 12- 12/12/12), המציגה באותיות של קידוש לבנה את הכותרת הבאה: "להיט בעזה: בושם על שם הטיל ששוגר לתל אביב". וכדי שלא יהיה מקום לטעות מבהירה כותרת המשנה: "יזמים זריזים ברצועה זיהו את הפוטנציאל השיווקי של טילי M-75 שהגיעו עד לגוש דן במבצע "עמוד ענן" והפיקו בושם על שמם". אך בכך אין די. על-מנת להוסיף מידע שלדעת עורך החדשות במעריב כנראה היה חיוני ביותר בעבור הקורא הישראלי, נכתב בידיעה בפירוט רב, כציטוט מפי יצרן הבושם: "רצינו לפרסם את הניצחון והגבורה שלנו בכל העולם". וכמובן, כדי שייחשף בפני הקורא הישראלי הממהר לרכוש את הבושם שריח של תעמולה חמאסית זולה נודף ממנו, מוסיף מעריב גם את המידע החשוב: "המחיר - 50
שקל". וכדי שלא תהיה טעות בבושם, דאג עורך החדשות לצרף לידיעה גם תמונה גדולה של בקבוקי המוצר הריחני הזה על שולחנו של היצרן, כשהם ממתינים ממש בקוצר רוח לנהירה של כל עם ישראל לחזות בפלא הריחני.
לכל טירון עיתונאי צריך להיות ברור כי למרות המידע המפורט אין בידיעה המופלאה הזו תרומה רלוונטית-מעשית לקורא הישראלי שבינתיים אינו יכול לרכוש את הבושם החמאסי המופלא שניחוח חריף של איוולת עיתונאית נודף מפרסומה. אולי יוכל הקורא לרכוש את הבושם החדש כאשר יממש החמאס את משאלת ליבו לכבוש את תל אביב ולפתוח בה חנות שתיקרא "אלף לילה ולילה" ושבה ניתן יהיה לרכוש את המוצר הטילי שאולי אפשר כנותו בכותרת "ולא בא כבושם הזה". או אולי הסיבה לפרסום הידיעה המרעישה נובעת רק ממשאלת ליבו של עורך חסר ניסיון הולם. ואולי רק מתוך שהבנתו המקצועית של העורך לגבי ערכן של חדשות שואפת לאפס.
יחד עם כל אלה ייתכן מאוד שטעות גמורה בידי ואני חוטא בהבנת שיקוליו העיתונאיים של עורך חדשות סטיריקן במעריב שכל כוונתו הייתה ללגלג, בדרך של בדיחות הדעת, על נפלאות דיווח האיוולת של יצרני הכזבים בממלכת החמאס.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
