אחרי שהחלטנו להתגרש

לאחר התחבטויות וייסורים החלטנו כי אנו חפצים בגירושין.
למי עלינו לפנות כעת? האם לביה"ד הרבני או לבית המשפט? לאיזה אזור שיפוט עליי להגיש את התביעות?

שאלות אלה ורבות אחרות עולות עת אנו מחליטים להתגרש.

יש לדעת כי לא תמיד, נכון לגבר ללכת לבית הדין הרבני ולאישה לבית משפט למשפחה. למעשה, יש לבדוק פרמטרים רבים טרם החלטה אסטרטגית לבחירת הערכאה "הנכונה יותר".

כך למשל, טרם פנית הגבר לבית הדין הרבני, רצוי לבדוק באם יש עילת גירושין. כן יש לתת את תשומת הלב לכתובה, שלה משמעות משפטית לכל דבר וענין, ולא אחת היא משמשת היא כקלף מיקוח בידי הצדדים.

כך למשל, יכול ולאישה, במקרה ספציפי, יהיה נכון לפנות לבית הדין הרבני, לבקש שלום בית ולבקש להמשיך לגור באותו בית בו היא מתגוררת.

האם לפנות לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה?

מרוץ הסמכויות הינו נושא סבוך שנכתבו עליו פסקי דין רבים, ונדרשת מיומנות ומקצועיות בכדי "ללכת נכון".

הליך הגירושין מתחלק למספר נושאים עיקרים והם: רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת, גירושין עצמם. חלק מהנושאים הללו יכולים לדון רק בבית הדין או רק בבית המשפט למשפחה ( סמכות ייחודית ) וחלק מהנושאים יכולים לדון בשתי הערכאות
( סמכות מקבילה ) בי"ד רבני או בית משפט למשפחה.

סמכות שיפוט בתי דין רבניים נחלקות לשניים אלה:

• סמכות יחודית רק לבית הדין הרבני סמכות סמכות בענייני נישואין וגירושין לרבות טיפול בנושאים שלהלן:

- הכרזה של אישה כמורדת.
- תביעה לשלום בית.
- צו עיכוב יציאה מן הארץ.
- עיכוב נישואין - לבית-הדין הרבני סמכות יחודית לעכב נישואין של גבר, עד אשר תתקיים התדיינות, בנוגע לקשריו עם אישה אחרת.

• סמכות מקבילה - סמכות לדון בעניינים שונים, הנתונה, הן לבית המשפט והן לבית- הדין הרבני. כך למשל ביחס למזונות אישה - הרי שיש לאישה אפשרות לבחור הערכאה השיפוטית אשר תידון במזונותיה. יש אפשרות להגיש תביעה למזונות כתביעה עצמאית ולא במסגרת תביעת גירושין - לבית הדין הרבני , ולחלופין ניתן להגיש תביעה זו לבית משפט לענייני משפחה.

אציין כי יש חשיבות רבה היכן מתנהל הדיון, האם בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה ועל כן יש לקבל החלטה זו בצורה מושכלת.