|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המדרכות משמשות היום לחניית מכוניות, לחניית אופנועים, לחניית אופניים, לסחורות שהוצאו מתוך החנויות, והכי גרוע - בשטח הצר שנותר הן משמשות לרכיבה פרועה על אופניים
|
|
דוהרים ללא חשבון [צילום: עיריית ת"א-יפו]
|
|
|
|
|
פעם, כשהייתי ילד, לימדו אותי ללכת על המדרכה. "הכביש נועד למכוניות", הסבירה לי אמא לאט, כמו שמדברים אל ילדים קטנים, "והמדרכה - להולכי רגל". היא, כמובן, לא אמרה את המקף, אלא עצרה לרגע כדי להדגיש את המשפט. נכון, היו אז מעט מדרכות ברמת גן, עירי, וגם מעט כבישים. אבל זהירות בדרכים הייתה חשובה מאד לאמא שלי. נזכרתי בהוראות של אמי, כשכתבה לי ידידתי מיכאלה רבינוביץ בדוא"ל: "נדמה היה לי שמדרכות מיועדות לאלה שדורכים עליהן - הולכי הרגל. אבל תסתכל מה קורה היום: המדרכות משמשות לחניית מכוניות, לחניית אופנועים, לחניית אופניים, לסחורות שהוצאו מתוך החנויות, והכי גרוע - בשטח הצר שנותר הן משמשות לרכיבה פרועה על אופניים.
"עכשיו תגיד לי, איפה יכולים ללכת בביטחון הקשיש, האשה בהריון, הילד קטן או סתם הולך רגל? "ועוד: שמעתי שיש איזה טמבל שמקדם החלטה לאפשר להגביר את המהירות שבה מותר לרוכבי אופניים לנסוע על המדרכה. אז מה עלינו, הולכי הרגל, לעשות? האם עלינו לארגן הפגנה בה נרד לכבישים ונצעד לאט לאט כדי לדרוש את זכויותינו הבסיסיות? או שננעל את הדלת וניכנס לבית מפחד הדריסה?
"כהולכת רגל אני רואה כמעט כל פעם שאני יוצאת מהבית איך רוכבי האופניים פשוט פוגעים בהולכי הרגל ואפילו לא עוצרים לבדוק את הנזק".
עד כאן דבריה של מיכאלה, וגם אני, שכמעט אינני הולך על מדרכות תל אביב, מסכים עם כל מלה. אני משייט ברחוב (אם הוא לא פקוק) עד שאני מוצא חניה, ראיתי לא רק רוכבי אופניים, אלא גם דוהרי אופניים חשמליים ואפילו קטנועים, טסים על המדרכה. אינני יודע מה המהירות החוקית לאופניים החשמליים, אבל נראה שהרוכבים עוברים את המהירות המותרת ומצפצפים על החוק.
מי שנתן זכות לדהור על כלי רכב אלה, פטר את הרוכבים מצורך ברישיון ואת כלי הרכב האלה פטר מהצורך בלוחיות זיהוי. כך, כל ילד יכול לעלות על כלי מירוצים ולדהור על המדרכה לעבר קשישים או עגלות ילדים. נדמה לי שהיה זה שר תחבורה, שהיום מתמודד בבחירות. לא אזכיר את שמו כדי לא להתערב בבחירה.
כשנמות יזכרו אותנו
בבית ראובן בתל אביב מתקיימת עכשיו תערוכה מקיפה מאד של עבודות האדריכל חיים פנחל, שפעל רבות בתל אביב. הוא עלה ארצה ב-1938 (ונפטר ב-1988). בתערוכה מוצג קטע מעיתון "דבר", על-ידי יו"ר התאחדות בעלי בתי הקפה. הוא פנה אל פנחל בהצעה: אנחנו נשלם לך משכורת חודשית, בתנאי שתפסיק לתכנן בתי קפה. בעקבות העבודה שלך, בעלי בתי הקפה הקיימים צריכים להשקיע הרבה בשיפוץ ותכנון מחדש...
ידידי, אדריכל במקצועו, הלך והתפעל מן החדשנות בעבודתו של פנחל בעיצוב בתי קפה, בתי מלון ועוד.
"הכרתי אותו", אמר ידידי. "הוא עשה עבודה בלתי רגילה".
והעריכו אותו? - שאלתי.
"לא", הייתה התשובה.
שוב הוכח שאתה צריך למות כדי שיעריכו אותך.
|
| תאריך:
|
04/01/2013
|
|
|
עודכן:
|
04/01/2013
|
|
יאיר דקל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יונה סוקולובסקי
|
5/01/13 09:21
|
|
|
|
2
|
|
משה שפריר
|
5/01/13 23:51
|
|
|
|
3
|
|
עמוס שנער
|
6/01/13 01:41
|
|
|
|
4
|
|
יאיר דקל
|
7/01/13 22:14
|
|
באחד המוספים הקודמים התלוננתי על "שדה דב" שאינו כשיר לקלוט את נוסעי הטיסות בשל עליבותו והיעדר תנאים נאותים. לא הייתי מעלה בדעתי שכאשר אני במרתף כזה אני עדיין שומע דפיקות מלמטה. אלה באו מעוד טרמינל יבשתי: מסוף ארלוזורוב. לא המסוף אלא אותו תא, שאילו היה כמה מטרים נוספים למטה יכול היה לשמש כמרתף לאלטע זאכען. כיום הוא משמש לקוחות שבאים לשם הנפקה או חידוש כרטיסי נסיעה "רב קו" לאוטובוסים של החברה.
|
|
|
|
|
ספר שמות הוא ספר הגלות והגאולה ממצרים, הסוללת את הדרך לשאר גלויות ישראל והגאולה העתידה. שמו הוא בעל משמעות סמלית עמוקה ביותר. חז"ל מצביעים על כך כי ישראל נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, לשונם ולבושם, אלא שמרו בכבוד על שמותיהם העבריים, על לשון הקודש ועל חזותם היהודית גם בארץ ניכר. בכך המשיכו את מסורת האבות והאימהות הקדושים ואת דרכו של יוסף הצדיק מושל מצרים, שמעמדו המיניסטריאלי הבכיר לא הפריע לו להפגין את יהדותו ברמה.
|
|
|
|
|
שלטי החוצות "ביבי טוב לעשירים ושלי טובה בשבילך" מזכירים ימים אפלים וחשוכים, של טרם התמוטטות השלטון במדינות הסוציאליסטיות של הגוש המזרחי, בהן בריה"מ לשעבר: המלחמה בעשירים. הרוח המנשבת הייתה "מי שהרוויח כסף, הרי שהכסף שלו נלקח מאיתנו, והוא שלנו, ניקח אותו בחזרה", נדחוף את היד לכיס שלו, או שנלאים את רכושו.
|
|
|
|
|
הכיבוש הישן היה הכיבוש של ארץ ישראל. הוא החל בהכנסת הסוס הטרויאני - רבבות המחבלים של צבא הארגון לשחרור פלשתין (אש"ף) כולה - לאזורי יש"ע. המשכו הוא הכיבוש החדש - הכיבוש התקשורתי - ושטיפת המוח של דעת הקהל בישראל כאילו צה"ל הוא הכובש בארץ ישראל ואין פתרון זולת "פתרון" שתי המדינות. התוצאה: הערבים בונים ללא הגבלה וקובעים עובדות בשטח על ימין ועל שמאל, ואילו 720 אלף הישראלים המתגוררים היום בירושלים המזרחית ובאזורי יהודה ושומרון - רק עליהם חלות הגבלות הבנייה. בה בשעה שברצועת עזה כבר בוצע טיהור אתני של היהודים, הטיהור האתני הגדול של יהודה ושומרון ממשיך להיות החלום הרטוב של המגזר השמאלני-הטרנספריסטי.
|
|
|
|
|
למינג (lemmus) הוא מכרסם קטן, בעל פרווה, המצוי בדרך כלל בטונדרה הארקטית שבצפון אירופה, בעיקר בנורבגיה. גודלו נע בין 15-7 ס"מ והוא צמחוני. הלמינג התפרסם בשל תופעת התנהגות ייחודית. בתקופות מסוימות, כאשר הלמינגים מתרבים מאוד ונוצר מחסור במזון, הם מתקבצים בלהקות ובעדרים, ונוהרים קדימה. כאשר הם מגיעים לצוקים גבוהים מעל פיורדים, הם מבצעים התאבדות המונית בכוונה תחילה, ומזנקים לתוך התהום. לכן "למינג" הפך לשם נרדף לאנשים שהולכים קדימה בעדרים ללא מחשבה, ומתנפצים אל התהום. לאחרונה הופיעו כמה מדענים שטענו כי מקור התופעה הוא לא נפשי אלא נובע מראייה לקויה. כך או כך, אין ספק שהלמינגים מבצעים מעשה מטומטם והרסני (לעצמם...).
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
