איום או הבטחה

כל מי שמכיר מקרוב את הרב עובדיה יוסף המנהיג הרוחני של שס טוען כי האיש גאון, ממש "בור סוד שאינו מאבד טיפה" בכל מה שקשור בדברי התורה. לא לי לחלוק על הקביעה הזו. אבל בעיניי, השאלה החשובה יותר היא האם הרב עובדיה איש חכם מכל אדם.

הסיבה לתהייה זו שלי מקורה בדברים שהשמיע בשיעור השבועי שקיים בנושא גיוס אברכים לצה"ל ובמשמעות הנגזרת מן הדברים האלה. וכה פסק הרב שחסידיו מכנים אותו מרן (מורנו ורבנו) ו"פוסק הדור", כי אם ינסה מישהו לחייב את האברכים לשרת בצה"ל, "נצטרך לעזוב את ארץ ישראל כדי שיעזבו (יניחו לנפשם) את בני הישיבות".

מי שמנסה לרדת לסוף הדעה המפתיעה הזו ולהבין את משמעות הדברים של הרב - מבלי להתייחס למה שנאמר כאל איום על החברה הישראלית, או אולי כאל הבטחה מקורית ומשמחת - יכול בנקל להגיע למסקנה, כי הנה סוף-סוף בא לנו הגואל ומצא פתרון גאוני לסלע המחלוקת המפלג את שני המחנות - חרדים וחילונים - גיוס תלמידי הישיבות וחלוקה שווה של הנטל.

לא עוד חיי רווחה

אם תחליט הנהגת ישראל שראוי לאמץ את עמדתו של הרב כפשוטה, הרי זה מה שיקרה בפועל: ראשית - אם כל רבבות האברכים יירדו מן הארץ תחסוך המדינה את המיליארדים שהיא משלמת כיום עבור דמי המחיה של תלמידי הישיבות ואת הכסף הכבד שהיא מוציאה מדי שנה מארנקה המצומק כדי לקיים ולפתח את המערך של הישיבות המתרבות כפטריות אחר הגשם.

שנית - כל אותם אברכים שיירדו מן הארץ בכורח הגזירה המאיימת של גיוס לצה"ל ייאלצו להתחיל לעבוד במדינות הים שאליהן יגלו את עצמם כדי למצוא פרנסה הולמת. ושוב לא יוכלו לחיות ברווחה תחת כנפיה המטפחות של הסיסמה שהפכה לשם דבר - "תורתם אומנותם".

אמירה שלא כפשוטה

ואולי, בעצם, בורים ועמי ארצות שכמונו אינם מסוגלים בכלל להבין את חוכמתו העמוקה מני ים של הרב שבעצם אינו מתכוון לפשט אלא לדרש. שהרי אולי כל כוונתו של הרב להבהיר לעדת מאמיניו כי אולי עדיף שלא לרדת מן הארץ אלא להישאר בה כדי שיוכלו למצוא לעצמם כאן, בארץ הקודש, עבודה מפרנסת ולא רק להתקיים על חשבון הציבור החילוני שמפרי עמלו הם חיים.

את דברי הגותו המופלאים של הרב עובדיה ניתן לפרש, ממש כמו דבר-תורה, כפי שמלמדים אותנו חז"ל במסכת אבות, כאשר הם אומרים על לימוד התורה: "הפוך בה והפוך בה שהכול בה". כלומר: כל פסוק בתנ"ך, או כל אמירה שיצאה מפיו של הרב עובדיה, ניתן לפרש ברבדים שונים - המעשי, ההלכתי, הפילוסופי, הקבלי. ועל כן, אולי, טוב נעשה אם לא נשפוט כפשוטם את דבריו המפתיעים של מרן - וכל איש בפרשנותו יחיה.