והפרחים, לציפי

בנימין נתניהו מתעורר בבוקר שלאחר יום הבחירות הארוך והמתיש יושב עם עצמו, ושוקל כג'נטלמן וכמצוות אנשים מלומדה, למי תודה למי ברכה ולמי מחובתו לשלוח זר פרחי תודה. הרי צריך להודות לאנשים שהביאוהו עד הלום. ראשית זר לארתור פינקשלטיין היושב בניכר, בלעדי ההברקה של האיחוד עם ישראל ביתנו ספק אם רשימתו רשימת הליכוד הייתה זוכה במירב המנדטים. אבל זה הזר הקטן. הזר הגדול, הצבעוני מאיר העיניים בשלל צבעי הקשת, לציפי, לציפי לבני. כגודל האגו של הגברת לבני כך גודלו של הזר.

ציפי לבני זכתה במלוא חופן מנדטים בבחירות 2009 יותר מכל רשימה אחרת. המנדט היה בידה להרכיב ממשלה. מעשה מרכבה לא קל בעיקר מול שס, אך אפשרי. אולם הגברת הנכבדה מסמסה את האופציה הבלתי חוזרת ושמה פעמיה למדבר האופוזיציוני. משיקולים של אגו בלבד. ציפי לבני לא השכילה להבין בחוסר תבונתה כי לא מוותרים בקלות לשבת על כסא ראש הממשלה. בכך גם יצרה תקדים, שהרשימה הכי גדולה בכנסת אינה זו שמרכיבה את הממשלה. על המציאה עט לו שועל פוליטי שבע קרבות כבנימין נתניהו, וכהרף עין, ביסס לעצמו ממשלה לארבע שנים. ומה התוצאה, של הישיבה באופוזיציה של המפלגה שזכתה במירב המנדטים בראשות ציפי לבני, התרסקות טוטלית. מעשרים ושמונה מנדטים לשני מנדטים בלבד. בין לבין נטשה הגברת לבני, את המפלגה אשר עימה יכלה להרכיב קואליציה למחוזות בלתי נהירים בעליל.

האם בכך תמה מלאכת ההריסה של הגברת לבני. לא ולא. הרי היא ציפתה לזר הגדול מנתניהו שיגיע!

בחוש הריח הבלתי מפותח שלה בעליל, בטטרנות מוחלטת חזרה וקפצה למים הרדודים של הפוליטיקה, לאיזו מטרה? לקלקל לשלי יחימוביץ' וליאיר לפיד. לשם כך הקימה מפלגה בשם אניגמטי "התנועה". איזה תנועה לאן התנועה, לצפורה הפתרונים. בהבזק של רגע, הודיעה בקול תרועה רמה בערוץ 2, על הצורך בהקמת גוש שמאל מרכז מול נתניהו המוביל בסקרים בהפרש ניכר.

לשם כך נפגשו שלושת ראשי השמאל מרכז, שלי יחימוביץ', יאיר לפיד והוגת הרעיון ציפי לבני אי שם ברחוב לסל בתל אביב, מקום מגוריה של הסופרת שולמית לפיד, אמו של יאיר לפיד. בעודם מתענגים על מאפי ידיה של הסופרת הנערצת, ובולסים תותים, טרום עונתם, אך טעימים פי כמה, ציפו כולם למוצא פיה של הגברת לבני. ומה בפיה מלבד אמירות כלליות כנגד ראש הממשלה המכהן ועד כמה חשוב להחליפו (בעיני נתניהו המהלך התפרש כניסיון להפלתו משום מה)? לעמוד בראש הגוש מול נתניהו. ציפי לבני עם נדוניה מצומקת של מנדטים, כך לפחות על-פי הסקרים, ביקשה להקים גוש מרכז שמאל שהיא בראשו. לא פחות. ומדוע היא בראש הגוש? משום שהיא הגתה את הרעיון.

כשהיו באמתחתה מירב המנדטים בבחירות 2009 נמנעה מלמשול מטעמים השמורים עימה, וכעת כשבידה נתונים על מספר מנדטים חד ספרתי, ביקשה את הגה השלטון. מה הניעה אותה מלבד אגו מנופח, יהירות ומקיאווליזם צרוף!

בגמרא בסנהדרין קב עמוד א', מסופר שהקב"ה תפש את ירבעם בן נבט בבגדו ואמר לו לחזור בו מדרכו הרעה והודיעו שהוא (הקב"ה) בן ישי (דוד המלך) וירבעם יטיילו בגן עדן. ענה לו ירבעם מי בראש? והקב"ה השיבו בן ישי. אם כך ענה ירבעם החוטא, מסרב אני. האם מישהו מפקפק שהגמרא צפתה פני עתיד!

התעקשותה של ציפי לבני, לעמוד בראש הגוש מול נתניהו, הזיקה לקמפיין המתגבש כנגד נתניהו, שהלך ונחלש מסקר לסקר. כאן התחדד הפיצול בשמאל מול האיחוד של הימין, פרי יוזמתו של ארתור פינקלשטיין. אין לדעת כמה נגרע מהגוש מרכז שמאל לנוכח המהלך האווילי של ציפי לבני, אך ברור לנוכח הפערים הקטנים, כי נפל דבר. חרף הסחף כנגד נתניהו, חזר זה לכס ממנו לא נפרד.

אשר על כן, על נתניהו להתכבד במלוא ההדר הז'בוטינסקאי להתכבד ולשלוח לציפי לבני, את הזר הגדול בלווית ברכה ג'נטלמנית רווית תודה בשפתה של המשפחה הלוחמת. הרי בסופו של יום, שניהם באים מאותו הכפר.