בשלהי מבצע "עמוד ענן" התפאר קצין בכיר במדים, כי החליט - על דעת עצמו וולא התייעצות עם הממונים עליו - להשקיע בפיתוח "כיפת ברזל". גם אם אין הדבר מדויק לחלוטין, דבריו והעוז לאומרם בפומבי מאפיינים את חוסר-הבקרה על החלטות המערכת הביטחונית. ייתכן ש"כיפת ברזל" הייתה החלטה נכונה - אך לא-מעט החלטות כאלו הובילו לאסונות יקרים ועקובים מדם.
אתן לדוגמה את גשר הגלילים, שכמעט הוריד לטמיון את מבצע הצליחה במלחמת יום הכיפורים ואת הקמת קו בר-לב. לא מזמן התברר לקונגרס האמריקני, כי חיל האוויר האמריקני השקיע יותר ממיליארד דולר בפיתוח תוכנה לניהול פיננסי, שלא עבדה כלל, ופיתוחה לא עמד בלוחות-הזמנים, שהוכתבו לפרויקט. לפני כמה עשרות שנים התברר, כי, מבלי ששמו לב, התנפח תקציב פיתוח מטוס-התובלה הענק סי-5 גלקסי לממדים מפלצתיים, ומטוס-הקרב אף-16, שתוכנן להיות מטוס קטן, זול וחכם, אינו זול כלל.
הכוח משחית, נהוג לומר, וכוח בלתי מוגבל משחית לחלוטין. דוח שבי"ל מלמד שוב, כי הדבר נכון במרבית העולם - בעולם השלישי, כמובן, אך גם בעולם המפותח. עולה מהדוח, כי מדינות אירופה המערבית וארצות-הברית, הנמצאות ברמת סיכון נמוך, או בסיכון בינוני, לשחיתות ביטחונית, אינן כמונו. אנחנו ברמת די פלוס - סיכון גבוה - עם הרבה מדינות מתפתחות (כלומר, מפגרות).
בשנות השבעים הזדעזע העולם המערבי כשהתברר, שרוב יצואניות הנשק בעולם משחדות את לקוחותיהן, ובשוחד מעורבות גם ממשלותיהן. מאז, כנראה, למדו להעביר את השוחד עמוק יותר לחצרות האחוריות. עובדה - בשוק הנשק העולמי מסתובב הרבה כסף, שאין לו פנים, כיוון שמדינות וארגונים "מצורעים" מעורבות בקנייה ובמכירה; והרבה מתעשרים ממנו, וכמה נעשו מולטי-מיליונרים.
מצד שני, נהנות מערכות הביטחון מחשאיות - אפילו בדמוקרטיות - שחלקה המועט מוצדק, אך העיקר, כבר מצאתי במחקר, שעשיתי לפני כעשרים שנה, נועד לכסות את ערוות המערכות ואת ערוות מנהליה. דוגמה מאלפת קיבל הציבור הישראלי לא מזמן בדוח
מבקר המדינה על פרשת הרפז.
"חדוות החשאיות" בישראל מכשילה כל ניסיון לפקח על מערכתנו הביטחונית העצומה, שמוסתרת מעיני הציבור, מעיני שרים ומעיני הח"כים (ולפעמים גם מעיני שרי ביטחון וראשי ממשלה, שאינם מהמערכת), פועלת כמערכת, שיש לה מדינה, שהיא סוחטת ועושקת לצרכיה. אין פלא, שח"כ
זהבה גלאון, יו"ר סיעת מר"צ בכנסת, הגיבה על דוח שבי"ל באומרה, כי "במקום שהמדינה תנהל את מערכת הביטחון, מנהלת מערכת הביטחון את המדינה. בכירי מערכת הביטחון מזלזלים בגופים המפקחים בכנסת ובמשרד האוצר ומסתירים מהם מידע. לא ייתכן שמערכת, שמחזיקה בעשרים אחוזים מתקציב משרדי הממשלה, מתנהלת בחוסר שקיפות מוחלט וללא פיקוח חיצוני".