רוסיה בים התיכון: תרגיל או פעילות מבצעית?

במהלך הימים האחרונים מתקיים באגן המזרחי של הים התיכון, מול חופי סוריה, תרגיל משולב של הצי הרוסי, שהחל ב-22 לינואר ויימשך עד ה-29 בו. תרגיל זה הוגדר על-ידי הרוסים כגדול ביותר מאז פירוקה של ברית המועצות. כלי השייט המשתתפים בו הגיעו לאזור משלוש זירות ימיות שונות: הים השחור, הים הבאלטי, והאוקיינוס הצפוני.

התרגיל מתנהל בשתי זירות ימיות במקביל - בים התיכון ובים השחור. נוטלים בו חלק 23 כלי שייט, כוחות חיל האוויר האסטרטגי וההגנה האווירית. בכלל זה 10 אניות מלחמה: סיירת טילים, אניית נצ"ל, שתי אניות משמר, 4 נחתות, הנושאות כ-300 נחתים ו-10 כלי רק"מ, כל אחת, ושתי צוללות, אחת מהן גרעינית והשנייה מונעת בדיזל. יתרת כלי השייט הינם אניות עזר. הכוח נושא נשק גרעיני (הוזכרו גם טילים גרעיניים טקטיים על גבי הצוללות). הפיקוד על התרגיל מתבצע באופן חריג על-ידי הרמטכ"ל הרוסי ישירות. תרגיל דומה, אומנם בהיקף מצומצם יותר, בוצע גם בקיץ 2012. יצוין, שבשנתיים האחרונות פועלים באזור הנדון כלי שייט רוסיים באורח שוטף.

במקביל לתחילת התרגיל, התבצע פינוי של 77 אזרחים רוסיים מסוריה, דרך לבנון, בשני מטוסים ששוגרו לשם כך על-ידי המשרד למצבי חרום של רוסיה. לא ברור האם מדובר בפינוי חרום ממשי או בתרגיל. אפשרי, שהמפונים השתייכו לנציגות הרוסית בחלב, שנסגרה בימים אלה, בשל המצב הביטחוני במקום. מכל מקום הרשויות הרוסיות הכחישו נמרצות את כוונתם לפנות את אזרחיהם מסוריה, ה-מונים כשמונת אלפים איש וסביר שמדובר במספר גדול יותר. כמו-כן, הרשויות הרוסיות מכחישות כל כוונה להפעיל את הצי, המתרגל עתה, למשימות פינוי, אף כי לא מכחישים קיומן של תוכניות מגירה בנושא זה.

לצד כל אלה, הפן המעניין בתרגיל הנדון הוא דווקא מכלול מסרים, שהופצו בתקשורת רוסית בימים האחרונים, מהם עולה, שהתרגיל נועד למעשה, להוות הרתעה בנושא סוריה. בתוך כך ראוי להזכיר את ההתבטאויות הבאות: אין מדובר בתרגיל ימי לשמו, אלא בהפגנת כוח רוסית, המלווה בהגברת הנוכחות בים התיכון; התרגיל קשור לעימות הגלובלי ומבטא את כוונותיה המעצמתיות של רוסיה; התרגיל קשור למצב במזרח התיכון, היוצר איום על גבולותיה של רוסיה ובנות בריתה; התרגיל קשור למצב בסוריה, שהוגדר כחמור והוא נועד להרתיע מפני כוונות התערבות (של המערב, מדינות סוניות, טורקיה) בסוריה. ברקע לכך, הרוסים מפרשים את הדיווחים על השימוש בחל"כ על-ידי אסד, ככיסוי לכוונות עתידיות אפשריות של מימוש התערבות שכזו. ולבסוף, הוזכר בהקשר הסורי, גם הנושא של אבטחת אזור החוף העלאווי, לקראת פינויו האפשרי של אסד לאזור זה, במגמה להתבצר בו כקו הגנה אחרון וליצור מדינה עלאווית.

במקביל לפתיחת התרגיל הושמעו גם הצהרות מדיניות, בין היתר על-ידי שר החוץ הרוסי לברוב, במסיבת עיתונאים שהתייחסו למזרח התיכון. בהצהרות אלו נאמר, שאין שינוי במדיניותה של רוסיה בנושא הסורי. הרוסים מאמינים בפתרון על-ידי הידברות בין הצדדים וממשיכים במאמציהם למגעים עם האופוזיציה הסורית. (בהזדמנות זו הוא גם הזהיר את ארצות הברית וישראל מתקיפת אירן). בנוסף, הרשויות ברוסיה שבות ומצהירות, שאין בכוונתה של רוסיה לבצע התערבות צבאית בסוריה, כך גם אין בכוונתה לספק לסוריה נשק התקפי ולשגר לשם מומחים ומפעילי מערכות אמל"ח. במקביל הבטיח הנשיא פוטין סיוע לנשיא הלבנוני סלימן, המבקר במוסקבה.

מכול המוצג לעיל מצטיירת תמונה, המעוררת תהיות ביחס למהות התרגיל והמסרים הנלווים אליו. האם מדובר בתרגיל או בפעילות מבצעית שנועדה לקדם יעדים אסטרטגיים רוסיים? האם הדבר קשור באירועים האחרונים בסוריה על-אף העובדה שהתרגיל תוכנן והוכן זמר רב מראש, במנותק מאירועים אלה? אם כן, האם המסרים הנלווים אליו הינם ניצול הנוכחות של הצי באזור, או גם הם מתוכננים מראש? מכל מקום, ניתן להסיק, שלתרגיל אשר תוכנן מבעוד מועד כדרך להצגת הדגל והגברת הנוכחות באזור החשוב לרוסים, נוספו יעדים חדשים, לפחות ברמת המסרים:

• הדברים שנאמרו בטונים צורמים, ייתכן שמשקפים את הנכונות רוסית לעליית מדרגה בחיכוך עם המערב. זאת, על-רקע ההחמרה האחרונה ביחסים בין רוסיה לארה"ב, הן בהקשר הסורי אך גם ובעיקר בהקשרים הגלובלי והדו- צדדי, כאחד.

• הערכה רוסית, שאכן מתקיימות הכנות להתערבות צבאית בסוריה, אגב ניצול סוגיית השימוש בחל"כ או זליגתו לידי גורמים לא רצויים. בהקשר זה, עניינם של הרוסים לפעול להרתעה מפני כוונות אלו.

• סיבה אפשרית נוספת היא החמרת מצבו של אסד, העלול להידרש לנסיגה לאזור העלאווי, דבר המחייב את הרוסים לאבטחת מהלך זה מהים.

• אין גם לפסול היבטים נוספים לזה הסורי, כגון השימוש בתרגיל כבמנוף לחץ על טורקיה, יריבתה של רוסיה, ההולכת ומאתגרת אותה באזורי האינטרסים שלה. כמו-כן, מעניינה של רוסיה להרחיב את נוכחותה ופעילותה בים התיכון, כדי לקדם שיתוף פעולה עם פרטנרים נוספים באזור (כמו יוון, קפריסין ואולי מלטה, בכולם מבקרים כלי השייט הרוסיים בעת התרגיל).

ניתוח דרכי פעולה אפשריות אלה יכול להצביע על הדברים הבאים. במסווה של תרגיל, רוסיה שיגרה כוח ימי גדול לאזור לחימה רגיש. עצם נוכחותו הנשנית של הצי הרוסי באזור, בו מתנהל עימות הולך וגובר, בעיתוי זה, מהווה אמירה ברורה. מהלך רוסי זה מלווה במסרים בוטים למדי, המלמדים שלצד הפגנת כוח כללית, מדובר במאמץ הרתעתי במגרש הסורי. ואולם, מאידך-גיסא, יכולות רוסיות בתחום זה הן מוגבלות ביחס למתחריהם בים התיכון וממילא במערכת הגלובלית. בהקשר זה כדאי להזכיר את שתיקתה של התקשורת המערבית, המעוררת תהיות בצד הרוסי. נראה, שהמערב, קרי ארצות הברית, משדר, שהוא אינו מתרגש מהתנהלות רוסית זו יתר על המידה. לאורם של דברים אלה, דומה הפגנת הכוח הרוסית לקריאה פתטית מהסוג של "תחזיקו אותי".

מכאן ניתן להסיק, שנוכחותו של הכוח הרוסי מנוצלת לאחת מהאפשריות הבאות: א. להניע את ארצות הברית להגיע להבנות עם רוסיה בעניין ההסדר בסוריה. בהקשר זה, נכון יותר לראות זאת כמחלוקת על גובה המחיר שיהיה על ארצות הברית לשלם לרוסיה תמורת ההבנות בהקשר לסוריה. ב. היה ולא יושגו הבנות רצויות עם המערב, בכוונתה של רוסיה, מעבר לתמיכה כללית באסד, ליצור תנאים שיסייעו לו להיערך באזור העלאווי, על-ידי אבטחת קו החוף וקיום ההרתעה מפני התערבות. אם נכון הדבר, נראה שמדובר למעשה בהכנות לתחילת פירוקה של סוריה.