מי בעל-הבית ב"יש עתיד"

אני לא בטוח שאדייק בפרטים, אך בואו נחזור לשנים שאחרי 1967. לוי אשכול הוא ראש הממשלה, מי ששולט בכיפה בפועל הוא פנחס ספיר שר האוצר. עם פטירתו של אשכול ממחלה, היה ברור לכולם שאין מי שיחליפו אלא ספיר. ספיר לא הסכים לקחת על עצמו את התפקיד, הוא העדיף להמשיך למשוך בחוטים ולא להימשך על-ידי כל העולם ואשתו ממרום תפקיד ראש הממשלה. לבסוף גולדה מאיר מונתה, לא מתאימה, ללא די ניסיון. בפועל הופעלה, לדעתי, על-ידי ספיר. בהמשך פרש ספיר ממשרד האוצר ועבר להיות יו"ר מפלגת העבודה ושר בלי תיק. הימים הם ימי אופוריה, המדינה בכיס, צריך לדאוג למפלגה "עד שאכלנו אותה עם מלחמת יום הכיפורים".

פנחס ספירים יש בכל מפלגה, אנשים עם יצר שלטוני חזק מאוד, אך כאלה שלא מוכנים להכניס את היד לחרא, יש להם סדרי עדיפויות אחרים. זה בדיוק המצב כיום ב"יש עתיד". אם הייתי צריך לדרג את "יש עתיד" על-פי כישורי הנהגה, כך הייתי מדרג אותה:

יעקב פרי
יעל גרמן
מאיר כהן
מיקי לוי
אקדמאים
רבנים
עיתונאים שאינם אקדמאים ו/או רבנים אך עם 12 שנות לימוד לפחות
אחרים

לדעתי, בכל מקרה יאיר לפיד סוגר את הרשימה.

כמו-כן, לדעתי אין ספק שיעקב פרי בולט מאוד-מאוד בצמרת של הקבוצה הזו וצמודים לו מאחור שלושה - שני ראשי עיריות ומפקד בכיר ומוערך במשטרה. כל היתר - עשרות קילומטרים מרחוק.

ואם המעברה הזו תצליח, כוחה יגבר, וכל הדבר החולה הזה ישלוט עלינו, האם יצאנו מדעתנו? האם לא די לנו במלחמת יום כיפורים אחת?

טובים, אבל לא מתאימים

יעקב פרי הוא איש חכם, יעקב פרי הוא שד, אבל כמה זמן תהיה לו סבלנות לכל הקישקשתא הפוליטית הזו? כמה זמן יוכל לחפות בגופו על הריק הפוליטי והמנהלי יאיר לפיד? ואז יעקב פרי, שכאמור לא לקח אחריות ולא עמד בראש הרשימה, ימצא לו איזה עיסוק עיקרי אחר, ייוולד לו נכד, ומה יהיה עלינו? זוכרים מה היה בין 1967 ל-1973 – כשספיר הלך להתעסק במפלגה והשאיר אותנו עם הגימיק גולדה? זוכרים כמה זה עלה לנו?

יעל גרמן היא אחלה בחינוך ואולי גם ברווחה, אך לא מתאימה, לפחות לא כעת, לנהל כזו ספינה רעועה על מים סוערים, ראש עיריית דימונה ודאי שלא, וגם כל היתר. האם זה העתיד שאנו מכינים לעצמנו? האם יש עתיד?

"יש עתיד" - סכנה לדמוקרטיה

אנחנו בדמוקרטיה, אך גם בדמוקרטיה מותר וחובה להתריע בשער, קוראים לזה חופש ביטוי. "יש עתיד", במבנה האנושי שלה ובעוצמתה הפוליטית על הנייר, מהווה סכנה לדמוקרטיה, סכנה לביטחון.

כאן לא מפרקים מפלגות – אלא על-פי חוק, אלא על-פי רצון בוחריהן. על כולנו לשקוד על תיקון הטעות האיומה שהקימה ומינפה מפלגה שהיא בפועל פירמידה העומדת על קודקדה, שמי שנוהג בה יושב בחוץ או לא לוקח אחריות, ומי שלוקח אחריות אין לו מינימום כישורים על-מנת לספק את הסחורה. סכנה לאומית, שאם לא תטופל, תהפוך לדעתי לאסון לאומי.