בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרשת משפטים: תורת אהבה, צדק, שוויון, שלום וחסד. התורה על רגל אחת. על כך ועוד בפרשתנו
|
גם החמור זכאי לנוח יום אחד בשבוע [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
מטרת השבת היא גם שוויון חברתי שהוא העיקרון המַנְחֶה בפרשה: "וביום השביעי תשבּות, למען ינוח שורך וחמורך ויִנָּפֵשׁ בן אמתך והגֵר". שוויון לכל, אפילו לחיות, השור והחמור, שלא להעבידם בשבת, וכמובן לגֵר ולשפחה. העני שווה לעשיר במנוחת השבת. | |
חוק שעות עבודה ומנוחה, האוסר על פתיחת עסקים בשבת, הוא אפוא לא רק חוק דתי, אלא חוק סוציאלי מובהק, שמקורו בתורה ומטרתו למנוע אפליה כלכלית בין העובדים. הקניונים הפתוחים בשבת, בניגוד לחוק, ומושכים אליהם קהל קונים, גוזלים את פרנסתם של בעלי החנויות הסגורות בשבת | |
|
|
|
|
בפרשת יתרו קיבלו ישראל במעמד הר סיני את עשרת הדיברות, המניחים את היסוד לתרי"ג מצוות. הם מהווים מֵעֵין ראשי פרקים לתורה כולה. בפרשת משפטים יש אפוא פירוט של עשרת הדיברות ופרישת מצעם. אולם את מרכז הפרשה תופסות המצוות שבין אדם לחברו. נורמה אלוקית השאלה היא מדוע בין הכרזת ישראל "נעשֶׂה", לאחר קבלת עשרת הדיברות, להצהרתם הקולקטיבית "נעשה ונשמע" בפרשתנו, לאחר שמשה קרא בפניהם את פרטי המצוות, מופיעים מכלול של דיני נזיקין ומצוות חברתיות. אין ספק שהסיבה לכך היא החשיבות הרבה שהתורה מייחסת למצוות אלה, שרבים נוהגים לזלזל בהן. מֵעֵבֶר לכך, דומני שהתורה מקנה תוקף אלוקי מוחלט למצוות שבין אדם לחברו, שנתפסות כמצוות שכליות החיוניות לקיום חברה תקינה. אולם המחלוקות החברתיות הרבות, כמו גם הסכסוכים הבינאישיים, מוכיחים עד כמה ההיגיון האנושי יחסי ומוגבל, וכי הנורמות משתנות מאדם לאדם ומחברה לחברה. משום כך היה צורך להחיל עליהן את האמת האלוקית האבסולוטית, המתאפיינת בראייה גלובלית רחבת-היקף לדורות, שהיא האמת הנצחית, אשר עמדה במבחן כל הזמנים והנסיבות. אכן, המצוות השכליות מכונות בתורה 'משפטים' כשֵם הפרשה. אילו היינו נוהגים לפי משפט התורה, החֶברה שלנו הייתה חברה מתוקנת, אשר נעים לחיות בה, והיא משמשת מודל חיובי לכל העמים. שוויון לכל בין המצוות הסוציאליות שבמרכז הפרשה בולטות מצוות השבת אבידה, איסור קבלת שוחד ועזרה פיסית וכספית לזולת. מצוות רבות נוגעות לשכבות החלשות, המקופחות בדרך כלל, כדי להימנע מאפלייתן. אסור להפלות עניים במשפט, אסור להציק לגר, ליתום ולאלמנה, איסור ריבית בהלוואות, ופיקדון זמני מהעני כדי לא להותירו בחוסר כל. אלה חוקים שלהוצאה לפועל בימינו מתברר יש הרבה מה ללמוד מהם. לשון הפסוק "אם כסף תלווה את עמי את העני עימך" מלמדת אף היא מסר חשוב. על-פי כללי הדקדוק, צריך לומר "אם כסף תלווה לעני". אולם מילות היחס 'את' ו'עימך' מלמדות, שכדי לתת צדקה צריך לחוש את העני ולהיות עימו נפשית. התמיכה הרגשית בעני, וההזדהות עימו, חשובות לא פחות מהתמיכה הכספית. מסופר על רב, שבא להתרים עשיר עבור עניים בעיירה במזרח אירופה, ועמד בעקשנות בחוץ בקור החורפי העז, כדי לחוש את סבלם ולהמחיש את מצבם העגום לפני העשיר. בין שבת לשמיטה התורה שמה דגש על צדק חברתי, שהוא המכנה המשותף לכל המשפטים ודיני הנזיקין, ועל שוויון סוציאלי, המונח גם ביסוד מצוות השמיטה ומצוות השבת. למרות שהן בעיקרן מצוות שבין אדם למקום, לא נפקד מהן גם המימד החברתי. מצוות השמיטה, המחייבת הפקרת הקרקעות החקלאיות בשנה השביעית, לשֵם הפקעת הרכושנות מהחקלאים והכרה בבורא העולם, מטַפחת גם את ערך השוויון בין העניים לבעלי האדמות, המפקירים את תוצרתם לנזקקים. הוא הדין למצוות השבת. בעשרת הדיברות התורה מתמקדת בשמירת השבת ובקידושה מתוך אמונה - הכרה בבורא, ששבת מבריאת העולם, וזֵכֶר ליציאת מצרים. לעומת זאת, בפרשתנו מטרת השבת היא, בדומה לשמיטה, גם שוויון חברתי שהוא העיקרון המַנְחֶה בפרשה: "וביום השביעי תשבּות, למען ינוח שורך וחמורך ויִנָּפֵשׁ בן אמתך והגֵר". שוויון לכל, אפילו לחיות, השור והחמור, שלא להעבידם בשבת, וכמובן לגֵר ולשפחה. העני שווה לעשיר במנוחת השבת. חוק שעות עבודה ומנוחה, האוסר על פתיחת עסקים בשבת, הוא אפוא לא רק חוק דתי, אלא חוק סוציאלי מובהק, שמקורו בתורה ומטרתו למנוע אפליה כלכלית בין העובדים. הקניונים הפתוחים בשבת, בניגוד לחוק, ומושכים אליהם קהל קונים, גוזלים את פרנסתם של בעלי החנויות הסגורות בשבת. המצוות מכשיר לשלום מצוות רבות, מֵעֵבֶר לערכן החינוכי והמעשי הספציפי, משמשות מכשיר לשלום. הסיפור הבא ממדרש תנחומא משקף זאת בבהירות רבה. פעם אחת פרץ ריב בין שני חמרים (בעלי חמורים) ידידים, ראובן ושמעון, ומאז הפכו השניים לשונאים מובהקים. לימים ראה שמעון את חמורו של ראובן בדרך כורע תחת כובד השקים שמעליו. במבט מופגן של שמחה לאיד, חלף שמעון על פני חבר נעוריו מבלי להושיט לו יד. אולם לא הרחיק האיש לֶכֶת והנֵה נזכר בפסוק מן הפרשה: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו - וחדלת מעזור לו? עזוב תעזוב עימו". מיד חזר שמעון על עקבותיו, פרק את השקים מעל החמור, לתדהמתו הרבה השל ראובן, ועזר לו לקושרם מחדש. רגשי הטינה ההדדית נמוגו כלא היו, והשניים שבו לחדש את קשרי הידידות ביניהם. לפנינו סיפור מדהים, אשר בגירסה זו או אחרת, אקטואלי גם בימינו. התורה, הבקיאה ברָזֵי נפש האדם, ציוותה לתת עדיפות בעזרה לחמור של שונא על פני חמור של אוהב ככלי לאהבת הזולת. מִדְּבַר שקר תרחק מכל העבירות, המנוסחות בצורה מוגדרת (לא תרצח, לא תגנוב), רק לגבי השקר התורה נקטה לשון זו של הרחקה. לפנינו תמרור אזהרה, מעין 'שטח אש', שחובה להרחיק ממנו כל אדם וכל נפש חיה. הדבר מצביע עד כמה מדובר בעבירה שלילית, העלולה לגרור לעבירות רבות נוספות. ולהפך, זהירות מפני השקר, עשויה למנוע עבירות אחרות. מסופר על אדם אחד, שבימי חלדו כבר התנסה בכל העבירות החמורות האפשריות, ולא הייתה עבירה שמשך את ידו ממנה. בַּצַּר לו פנה לרבו לשֵם תיקון. להפתעתו הרבה, למרות מצבו הרוחני העגום, הרב ציווה עליו דבר אחד בלבד - לא לשקר. ואומנם, למרבה הפלא, האיש משך את ידו מכל שאר העבירות. כשביקש לגנוב, או לחלל שבת, נזכר שלא יוכל, כפי שהבטיח, לשקר לפני הרב כשיישאל על כך. ואכן, תוך זמן קצר חזר בתשובה שלמה מכל עוונותיו, והכל בזכות אמירת האמת. הסבר אפשרי אחר, הוא כי מדובר בעבירה יחסית בלתי מוגדרת, לאור אותם מקרים שבהם מותר לשנות מפני האמת. שכן, האמת האנושית, בניגוד לאמת האלוקית המוחלטת, המַנחה את התורה, היא מוגבלת מעצם טיבה, בהתאם למגבלות התפיסה האנושית. משום כך חלים עליה סייגים שונים. מקרים אלה הם: א) למען פיקוח נפש, כך למשל מותר שלא לומר לחולה סופני את האמת על מצבו, אם הדבר יפגע בבריאותו. ב) למען השלום, או כדי לא לפגוע באדם, מותר לומר על בגד שהוא יפה, אף אם אין הדבר נכון. ג) מידה כנגד מידה, כדברי הפסוק בתהילים: "עם חסיד תתחסד ועם עיקש תתעקש". כך נהג יעקב כלפי לבן הרמאי, כשברח ממנו עם משפחתו, לאחר שזה הונה אותו בשכרו ובנישואי לאה במקום רחל. ד) דיוק בזמן, כפי שמשה רבינו הצביע על העיתוי של מכת בכורות 'כחצי הלילה', בעוד שה' ציין את הזמן המדויק 'בחצי הלילה'. ואחרון אחרון: ה) מלחמה בפאגאניזם, בפולחן אלילי או באידיאולוגיה שקרית, כדי לבערם מן העולם. הוא הדין לנטילת הברכות על-ידי יעקב, כדי להנחילן לישראל, במקום עשיו שהתחזה לשומר מצוות והוליך את אביו שולל. אולם ככלל, השקר הוא כאמור עבירה חמורה ביותר, ושומר נפשו ירחק ממנה. שבת שלום!
|
תאריך:
|
08/02/2013
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2013
|
|
ציפי לידר
|
|
אם יש משהו שמסמל את ההסתאבות של מערכת המשפט הישראלית, זו פרשה חדשה שנעשה ניסיון להטיל עליה איפול: שופטת שזייפה מסמכים והודחה בבושת פנים מקבלת פתאום מקופת הציבור פנסיה ממלכתית, שכולה בניגוד לחוק, וזאת עבור 4 שנות עבודה (והונאה)
|
|
|
בתוך מגוון רחב-היקף של נושאים שבפרשת השבוע, פרשת משפטים הכוללת 53 מצוות וסימנך "גן מצוות" [מדרש גם] ואשר תוכנה העיקרי עוסק בנושאים ובעניינים שבין אדם לחברו, מופיע סיפור שחתימתו נראית תמוהה ביותר, וב"קצירת האומר" נסכמה: ה' מבקש ממשה שיעלה אליו כשאהרון, נדב, אביהו ו-70 מזקני ישראל ילווהו עד למרגלות הר סיני. כמו-כן, משה מתבקש "לספר" לעם "את כל דברי י-ה-ו-ה" והעם אומר: "כל הדברים אשר דיבר י-ה-ו-ה נעשה". בהתרגשות הוא בונה מזבח "תחת ההר", כותב את דברי האל ב"ספר הברית" ומקריא זאת "באוזני העם". ושוב, העם אומר ומוסיף: "כל אשר דיבר י-ה-ו-ה נעשה ונשמע".
|
|
|
בפרשה הקודמת, פרשת יתרו, זכה עם ישראל למעמד הר סיני, ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר מאז ועד בכלל; התגלות אור עליון כל כך, שכל החולים נרפאו פתאום ואפילו הנכים חזרו להיות ככל האדם. האור הזה גם הפך את כולנו לצדיקים, כי כשרואים את הקולות, כפי שהיה במעמד הר סיני, את מה שבדרך הטבע משיגים רק בשמיעה, שוב אין שאלה אם יש או אין עולמות נסתרים, אם יש או אין כוח עליון שמנהל את כל העולמות. גם השאלה מהי בדיוק מידת השפעתו של אותו כוח עליון עלינו, התבטלה מאליה. כי בראיית הקולות התברר להם בלי שום ספק כי העולם הגשמי שחווים ורואים הוא רק השתקפות חיוורת למדי של אותם עולמות נעלים. גם הבינו והרגישו שתכלית האדם היא להתחבר לאותם עולמות על-ידי קיום רצונו של אותו כוח עליון, אור אין-סוף ברוך הוא.
|
|
|
עשרות חברי כנסת חדשים חובשים את ספסלי הכנסת ה-19. מנסים לצייד אותם בטיפים כיצד להיות חברי כנסת, הממלאים את שליחותם נאמנה. לא להסתפק בצריחות וולגריות, גימיקים, נאומים מתלהמים ושפיכת כוס מים על הזולת.
|
|
|
עיתון כלכליסט העריך את הטבות המס ב-78 מיליארד ש"ח. כדי שלא להתעסק עם כסף קטן, נעגל כאן את הסכומים ונתייחס אל הטבות המס בסדר גודל של 100 מיליארד ש"ח בשנה. ניעזר בדמיון מודרך כדי שהעניין יהיה קצת יותר מוחשי מאשר שורה בעיתון.
|
|
|
|