מותר עורך הדין על השופט

נסעתי במכונית ושמעתי את גלי צה"ל בתוכנית חמש בערב עם ירון וילנסקי. בפתח התוכנית סיפר וילנסקי כי נגזרו שש שנות מאסר וחצי על הנוכל אריק קליין, נוכל סידרתי שרימה אנשי עסקים במיליוני שקלים באמצעות שיווק פטנטים שלא קיימים. בין הפיתוחים המפוברקים: מדבקת הפלא, ש"יכולה" לחזות התקף לב.

כאן פינה השדר את המיקרופון לסניגור, עורך הדין דוד ונטורה, וזה נשמע אומר בחוצפה האופיינית ובביטחון של עורכי דין: "בית המשפט גזר עליו עונש מוגזם וחורג ביותר מהנסיבות של המקרה. אני חושב שהוא לא שקל אותן היטב. לא מדובר כאן במעשים שנעשו בכוונת זדון. נשקול את מהלכינו".

שמעתי והתרגזתי. לעורך הדין יש טענות אל השופט ש"גזר עונש מוגזם וחורג ביותר". קל מאוד להשמיע מחלים ברדיו או בטלוויזיה כדי שהמאזינים ישמעו את עורך הדין לא מרוצה מן השופט ש"לא שקל היטב".

הסניגור מקבל תשלום כדי לייצג את הנאשם בבית המשפט. הסניגור משמש גם איש יחסי ציבור לנאשם. וכסניגור מרגיש שהוא יכול לנקוט בלשון בוטה כלפי השופט.

עיקר הידיעה - פסק הדין

יש לי טענה כלפי העיתונאים ולא רק אל עורכי התוכנית בגלי צה"ל. מקובל היום לקרוא בחדשות בחטף את תמצית פסק הדין. הכתב קורא במהירות, תוך השמטת פרטים, ומיד אחרי שהוא ממהר להשלים את קריאת הידיעה, ניתנת במה נרחבת לסניגורים לשאת את נאומיהם. לא תמיד מניחים פיסת שידור גם לתובע שיציג את עמדתו.

לי נראה שפסק הדין, שכתב השופט, צריך להיות עיקר הידיעה ולקבל את ההדגשה המתאימה. כדי שהמאזינים לא ייצאו בהרגשה מוזרה שהורשע עבריין תמים דרך. עניין זה הוא דוגמה לעתונאים הממהרים, לוקים בתפקידם ופוגעים באמינותה ובמעמדה של התקשורת. את תוצאות אפשר לקרוא בטוקבקים.