מה קרה ל"מאה שערים" שהיא שותקת

פעם - חדשה רעה נחשבה כזאת שראויה לפרסום. כיום עברנו לקצה השני וחדשה טובה היא החריגה או בלשון האנגלית: No news is good news. העדר חדשות הוא חדשה טובה. אז מה קרה בירושלים של מטה ובעיקר במאה שערים, שלא שומעים עליה. חדשות טובות או רעות.

תופעה זאת יכולה לעורר דאגה. למשל אני מכיר זוג חברים שהבעל מגיע לגבהים בנחירה. כאשר התארחתי אצלם, בחדר די מרוחק מחדר השינה, נדמה היה לי שאני שומע את הקטר של רכבת "סָנטָה פֶה" המפורסמת מסוף המאה ה-19 , כפי שמתועדת בסרט, כאשר הממתינים בתחנה שמעו את קולות הקטר כמו סדרת רעמים במרחק של קילומטרים .ככה ידעו שהיא מגיעה. רעייתו של הידיד סיפרה לי שלעתים כאשר היא לא שומעת את נחירות בעלה היא נתקפת חרדה ומעירה אותו לוודא שהוא חיי.

אז מה קרה לאנשי שלומי אמוני ישראל בעיר הקודש.

סברה אחת אומרת כי בהעדר מנהיגים ריכוזיים, שנאספים אל עמם, אט אט, העניין מתרופף, שכן אין סמכות מרכזית שממנה ניתן לשאוב השראה.סברה אחרת אומרת שבשעה שדה פקטו ירושלים הפכה לעיר דתית, למהדרין, לא כדאי להעיר את השדים ואת הדובים החילוניים מרבצם אי שם במושבה הגרמנית בירושלים. או גרוע יותר כול מיני גופים בתל אביב האנטי דתית, עיר השמד, שמרעישים עולמות בעניין ההשתלטות החרדית על בירת ישראל והיו מעדיפים לראות את הבירה בעיר ללא הפסקה.

ישנה עוד דעה שטוענת שהעסקונה הדתית עסוקה במאבקים פנימיים, ואלה מגיעים עד לידי מלחמות חורמה עם כינויי גנאי ששמורים לשונאי ישראל. ישנה סברה שהעניין לא רק קשור ביריבויות אלא גם בתופעות לא משמחות, בבחינת "מה יגידו בגת...." כמו גילוי פדופילים בקרבתה, או תופעה חדשה כמו של אימהות חרדיות שהולכות בלילות לכיכר החתולים, אשר ידועה לא בשל החתולים אלא הבארים, והשם ישמור מה עוד. והצאצאים צעירי השבאב הדתי, מסתובבים עם שער מגולח או צבוע וכיוצא

באלה "סטרא אחרא"..האימהות עטורות שביסים באות לכיכר כדי לפגוש את בניהם ולו לשעה קלה. משום כך גם פסטיבל הגאגא או הרגאיי בבירה,לא נשמעים במאה שערים. שקט.

עשויה להיות עוד סיבה והיא פוליטית. יש מהומות של פלשתינים בבית חנינה, בשעפת, בהר הבית, בסילואן ובעוד רבעים ערביים בעיר שחוברה לה יחדיו. בעיסאוויה שגם היא ירושלמית, אין חדש, גם מים אין, ואין שמחת בית השואבה, גם לא בסוכות. עוד חסר שיאשימו גם את החרדים שמשתפים פעולה עם הערבים ומרתקים כוחות במאה שערים במקום במזרח העיר.גם כך כורכים את החרדים והערבים ביחד. הנה בריאיון לנדן פלדמן ( דה-מרקר 25.2.2013 ) אומר פרופסור רונלד קרבס, מומחה לדמוקרטיות תחת איום ביטחוני כי :"החרדים והמיעוט הערבי הם איום על ישראל לא פחות מהגרעין האירני"

אחרון, אחרון חביב ה"תורה כאמנות". אם האברכים שלוחמים בזירת התורה בחוד החנית של מלחמת הקיום שלנו- על דמותה של ישראל ההלכתית, יעסקו בזריקת אבנים ובהבערת צמיגים ועגלות אשפה- מה יגידו בגויים ? מדינת ישראל משלמת כספים לאברכים כדי שיעשו מהומות עולם ,ישרפו פחי אשפה וינפצו חלונות אוטובוסים.! זאת בשעה שבמשא-ומתן הקואליציוני גיוס בחורי ישיבה הפך לאייטם לוהט כאילו עתיד המדינה תלוי בו!. ומי כמו החרדים מכירים את האמת במערומיה."שא, שטיל מאכט נישט קיין גערידער" ( הס,שקט על תרעישו)- זה המוטיב עכשיו.


די בכול אלה שירושלים תעשה פסק זמן עד שיתבהרו העניינים, ייגמר ה"פורים שפיל" הזה,והיא תחזור להיות מה שהיא יודעת להיות- עיר הקודש, שבה גם גרים אנשים שהשלום רחוק מהם.