|
סטלין. דיס-אינפורמציה בשני המקרים
|
|
|
|
|
נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבז, מת אתמול מסרטן. הוא הלך לעולמו 60 שנה בדיוק לאחר מותו של רודן ברית המועצות, יוסף סטאלין, שמת ב-5 במרס 1953. תאריך סמלי, וגם מעורר מחשבות.
יש כמובן קוים משותפים מצד אחד, והבדלים ברורים מצד שני, בין שני הרודנים. לדוגמא, צ'אבז שלט רק על בני עמו, וסטאלין עמד במשך 8 שנותיו האחרונות בראש מעצמה אדירה, שחלשה גם על מחצית אירופה. שניהם דאגו לכיסוי חוקי לרודנות שלהם, על-ידי בחירות כלליות, ובמקרה של צ'אבז, הן היו גם אמיתיות פחות או יותר. בברית המועצות היה פחד מוות של עשרות מליונים, כולל בכירי המשטר, מפני הרודן. לא כך בונצואלה.
אעמוד על הבדל נוסף, הנוגע לנסיבות מותם ולכוחה של התקשורת. כשמת סטאלין, היו נסיבות האירוע לוטות במסתורין, שנשמר שנים רבות. במשך שנים לא היה ברור אפילו מהו תאריך מותו האמיתי, והאם היה זה מוות טבעי. רק לפני כעשרים שנה, אחרי התפוררות המשטר הקומוניסטי, החלו להתפרסם עובדות רבות על מחלותיו ונסיבות מותו. למרות כל הפרסומים, גם כיום אין ביטחון שידועה לנו התמונה המלאה.
המצב שונה אצל הוגו צ'אבז. גם אצלו הייתה כנראה דיס-אינפורמציה, אבל התקשורת יכלה לעקוב, פחות או יותר, אחרי מחלתו והטיפול הרפואי שקיבל. ידוע לנו ממה מת, ומה הייתה מחלתו. זהו גם נצחון לתקשורת העולמית, שהיום היא פתוחה הרבה יותר ממה שהייתה לפני שישים שנה.
יש הבדל נוסף, הנוגע לישראל. כשמת סטלין, פירסמה מפלגת הפועלים המאוחדת, שהלכה כעיוורת אחרי הרודן, מודעת אבל נרגשת על מותו של "שמש העמים" (לאחר שנים רבות התחרטו עליה). היום, דומה, לא יתאבל איש על מותו של רודן, שאחד ממרכיבי מדיניותו הוא תמיכה במשטר האירני.