|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סליחה, אבל הבית היהודי שלי אינו פחות יהודי מביתו של מי שלטעמו אני לא יהודי וביתי אינו ביתו של יהודי
|
|
בבית היהודי שלי באים בטוב [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בבית היהודי שלי לא מניחים תפילין. מניחים תפילה. לא מתפללים. מייחלים. לא שומרים שבת. מכבדים אותה.
בבית היהודי שלי (מה שלי, שלנו) לא אוסרים. מתירים. לא מחרימים. מזמינים. החל מכניסת השבת עד מוצאיה זה בית פתוח, כפי שהוא פתוח בכל יום.
בבית היהודי שלי לא נוטרים לאיש, לא פוסלים איש, לא מאשימים איש, לא מכפישים איש. באים בטוב, נמצאים בטוב. מכירים את הטוב ועושים את הטוב. לא בעיני היושב במרומים אלא בעינינו-אנו, עיניהם של אנשי בשר ודם, שלעתים הן עצומות, לעתים נעצמות, לעולם אינן צרות.
בבית היהודי שלי פשרות אינן רע הכרחי, אף לא הכרח מגונה. הן ביטוי להכרה כי פשרה היא ויתור שכל כולו רווח: אין בו הפסד ואין בו מפסידים; הכל יוצאים ממנה מורווחים.
בבית היהודי שלי גם השולחן ערוך לפעמים טיפה הפוך. זה בית אנושי. לפעמים נופלים בו פירורים.
בבית היהודי שלי יש שיחות על טעם וריח ולפעמים אף ויכוחים. כל דעה לגיטימית, כל טענה מכובדת. לפעמים המחלוקת נותרת על-כנה, לפעמים ההסכמה רעועה כמו קוּר עכביש.
בארון הספרים של הבית היהודי שלי יש גם מתכוני בישול, ספרי שירה, אלבומים. התנ"ך אינו בארון הספרים; הוא יצא מהארון ומונח על שידה, לא ספר הספרים אלא אחד מהם.
הבית היהודי שלי אינו שונה מבתיהם של יהודים רבים, חילונים אדוקים. כמוני. אפשר ומותר שביתנו ייחשב וייקרא בית יהודי, אף כי שום דת אינה מושלת בו בכיפה ואין בה ציווי לחבוש אותה.
בבית היהודי שלי לא מערבבים בכוונת מכוון בשר בחלב אבל לפעמים כך יוצא. עם הקפה.
סליחה, אבל הבית היהודי שלי אינו פחות יהודי מביתו של מי שלטעמו אני לא יהודי וביתי אינו ביתו של יהודי.
|
| תאריך:
|
08/03/2013
|
|
|
עודכן:
|
08/03/2013
|
|
אברהם שרון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
כל אדם טובהואיהוד
|
8/03/13 12:54
|
|
|
|
|
|
נירון קיסר
|
9/03/13 11:05
|
|
|
|
2
|
|
ה.א.
|
8/03/13 13:46
|
|
|
|
3
|
|
שינשין
|
11/03/13 10:06
|
|
|
|
|
|
|
עצם המחשבה של נתניהו על ממשלת עבודה-חרדים היא הפרת אמונם של הבוחרים  משפט הולילנד: על הסדרי טיעון אפשריים ועל התנהגותם של עיתונאים ופרשנים ביהמ"ש העליון מבהיר שעבירת הפרת האמונים אינה הולכת לשום מקום כדורגל: על המשבר בברצלונה ועל שערוריית שיפוט בליגת האלופות
|
|
|
|
|
החברה הישראלית הבינה מזה שנים רבות שפוליטיקה ואמת הן שני צדי המתרס. עקרונות נועדו לעטר את חוברות מצעיהם של המפלגות. מערכת בחירות והבטחות הן הפכים למציאות. קוראים לזאת פרגמטיזם. עמידה על עקרונות מאוסה בקרב הפוליטיקאים. התגמשות היא מילת הקסם האהובה כי בשמה ניתן לכסות את ערוותם של הציניקנים המטילים את מימיהם מהמקפצה בתום הבחירות והציבור חסר כל יכולת ממשית לשנות. אלה פרדיגמות המנציחות שחיתות מוסרית, זלזול בבוחרים, קידום אינטרסים אישיים , ומה לא?
|
|
|
|
|
הבחירות שהתקיימו לאחרונה העלו על-פני השטח את השחיתויות שהתגלו במהלך כמה מן הבחירות הפנימיות שהתקיימו לקראתן. האם שיטת הבחירות המוקדמות הקרויה פריימריז פשטה את הרגל? האם שיטת המינויים עדיפה? או אולי צריך לחזור לבחירה במרכזי המפלגות?
|
|
|
|
|
כל החוזר אחר שלל ההגדרות בהם גידרו חכמים "אומה" מה היא, יתהה בוודאי אם האומה הישראלית, הקיימת לבטח, יכולה להתגדר אף היא בהגדרות המצויות. יש אומרים כי Nation" ", תיבה שנתפתחה מן הלטינית nascī , להיוולד, היא קהילייה של אנשים שנולדו בארץ אחת, היא המולדת. והנה, בניה של האומה היהודית נולדו בארצות הפזורות בארבע כנפי תבל ומרביתם רואים בארץ ישראל מולדת אף על-פי שלא נולדו בה, לא הם, לא אבותיהם מתמול שלשום ולא אבותיהם מקדם. יש מצביעים על מאפיינים אחרים העושים "אומה", כגון התכנסות אנשים במדינה בה הם מאוזרחים גם אם מוצאם מארצות ויבשות מגוונות, גם אם דתותיהם שונות, גם אם לשונן אינה אחת. הם דרים יחדיו בטריטוריה מוכרת וגדורה, הם מקיימים אותה במיסיהם ומתקיימים בה על-פי כללי הערבות ההדדית בביטחון, בחינוך, בבריאות, בתשתיות וכיוצא באלה ודגל אחד מתנוסס על תורניהם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרצל חקק
ככל שאנו נסחפים אחר העלילה הקסומה בספרה של רבקה רז אנו מפליגים אל ים נעלם, מבינים שלפנינו דרמה של חיים ושירה, חיים ושפה, חיים והשראה. דף אחר דף נקרעים מסכים, והסודות משמעם - הבנת נ...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
השנה יום הזיכרון כואב יותר מכאב ימי זיכרון אחרים - מספרם העצום של הנופלים והנרצחים בשביעי לאוקטובר האחרון, כאשר כה רבים חוו גם אישית את כאב האובדן,
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בקצה הדרך, במוצא הנהר היהודי אל הים האנושי, נמצא צידוק לדרכנו ונראה את אחינו באים אל הארץ המובטחת מי בלהט ההכרה ומי במנוסת אימה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
