ח"כ
משה גפני היו"ר הפורש של וועדת הכספים של הכנסת היטיב לנסח את תחושתם של החרדים, שנזרקו מחיקה החמים של הקואליציה אל הקור הצורב והבלתי נעים של האופוזיציה שלא הכירו הם, כלל וכלל, בשנים האחרונות.
"לא רוצים אותנו בממשלה ובקואליציה לא משום שידעו את עמדותינו, אלא רק מכיוון שיש לנו זקן ופיאות ואנו חובשי כיפה לא סרוגה. זו גזענות במיטבה", שפך יו"ר ועדת הכספים הפורש את מרירתו אל חוץ בראיון ל"
דה מרקר". ובכן, בואו ונעשה מעט סדר בדברים. נכון הוא הדבר שהחילונים שונאים את החרדים, אבל לא בגלל דימויים אנטישמיים דוגמת אלה שיצרח"כ משה גפני, בהבל פיו שלו.
החילונים שונאים את החרדים על היותם מי שנוטלים מקופת הציבור ואינם משיבים, דרך כלל, לקופת הציבור ובקיצור - "סחטנים מקצועיים", כפי שהתבטא פעם, בחדרי חדרים פוליטיקאי חילוני מתוסכל שנסחט על-ידי עסקנים חרדים עם טיפת הסחיטה האחרונה שניתן היה לסחוט אותו במהלך משא-ומתן קואליציוני, בעבר. תוסיפו לכך את העובדה שהחרדים אינם משרתים שירות סדיר וכנגזרת מכך אינם חולקים בעול המילואים והרי לכם שנאה הבנויה לתלפיות.
רוב רובו של הציבור החילוני אינו עוסק בעסקים ומרביתו של ציבור זה, מתפרנסים בקושי רב ובדי דחק. העובדה, כי רבים מהם "תורתם אומנותם" וכי מרבית הגברים לא רכשו השכלה כללית ומקצוע, מונעת מהם מלפרנס - ולו אפילו על קצה קציה של משכורת בסיס - את בני משפחתם.
הבעיה האמיתית נעוצה לפתחם של אנשי העסקים החרדים המרשים לעצמם לרמות את מוסדות המדינה, ובראש ובראשונה את מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי ושאר גופי גביית המיסים בארץ, בטענה כי הממשל החילוני בארץ מורד בתורה ומכוח עיקרון "דינא דמלכותא דינא" הרי "מצווה" היא לרמות את ה"גוי", כלומר את רשויות החוק במדינת-ישראל על שום חילוניותם. על כן לפי גישה ותפיסה זו, אין שום אסון בכך אם ירמו את גופי גביית המסים בארץ ויעסקו בהלבנת כסף שחור או בצבירת כסף שחור לשמו, שהרי מדובר במדינה חילונית שחוקי ההלכה אינם חלים עליה ובה ולכן "מצווה גדולה" לרמות את גופיה ומוסדותיה וכל המרבה בכך, הרי זה משובח.
הרב יעקב אריאל, רבה של העיר רמת-גן מצביע במאמרו המשובח "דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל", כי המחלוקת בין התוספות לרמב"ם ויתר הראשונים בעניין תחולת "דינא דמלכותא", הינה אך ורק לגבי חו"ל וכי לגבי מדינת-ישראל אין הבדל ביניהם ודינא דמלכותא דינא נוהג, לדעת כל העולם, גם במדינת-ישראל. הוא מוסיף ומציין במאמרו, כי באשר למדינת-ישראל כולם מודים שהסמכות באה מכוח הציבור. סמכות זו כוחה יפה רק לדברים שהשעה צריכה להם, כגון מסים ותקנות נחוצות. אך אין שום סמכות לציבור ולבאי-כוחו להחליף חלילה את משפט התורה בשיטות משפטיות אחרות.
נמצאים אנו בסופם של דברים למדים, כי מאחר שעיקרון "דינא דמלכותא דינא" חל במדינת ישראל, הרי אין שום היתר הלכתי למי המתקראים חרדים, שלא למלא חובתם האזרחית למדינת-ישראל ולשלם מסים, הישירים והעקיפים, כדין לרשות המיסים ושאר גופי הגביה והאכיפה במדינה.
מתברר ומסתבר כי הלכה לחוד וביצועה וקיומה של הלכה לחוד ואין הלכה וביצועה, חיים בשלום זה אצל זה, בקרב קבוצות חרדים הבוחרות שלא לשלם כספי מסים המגיעים לשלטונות המדינה, בסכומי עתק, לצבור הון שחור ניכר בשל כך ולהתעטף באצטלה הלכתית, כביכול, לפיה אין להעביר כספים לרשות המיסים ולרשויות האכיפה והגביה בישראל, בנימוק הלכתי מפוברק, לפיו אין חל "דינא דמלכותא דינא", בארץ-ישראל.
ובכן ח"כ משה גפני וחבר מרעיו המגלגלים עיניהם לשמים וזועקים חמס על שנאת חרדים, תוך שימוש דמגוגי בסממנים אנטישמיים, אל תעשו מלאכתם קלה ותתנו בנו סימני אנטישמיות כוזבים של "שנאת זקן ופאות". כמאמר רבי יהודה בהגדה של פסח ניתן אף אנו בכם סימנים ולאו-דווקא סימנים של אנטישמיות. בואו היו חברים שווים ומכובדים בחברה הישראלית. בואו שרתו שירות סדיר בצה"ל והשתתפו בחלוקת נטל המלואים לאחר מכן. שלמו מסיכם כסדרם ובמועדם ובטוחני ששוב לא תקפוץ עליכם "שנאת זקן ופאות". אולי בשל החלוקה השיוויונית בנטל שתטלו עליכם מכאן ואילך תהפכו, פתע פתאום לבשר מבשרה של החברה הישראלית. מובטחני, כי במצב דברים זה תקטן, אם לא תיעלם כליל השנאה לכיפה, שאינה כיפה סרוגה, שעל ראשיכם.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
