היום לפני 63 שנים, אירע אירוע שהתחיל תהליך בן פחות מארבע שנים שכדאי להיזכר בו. מדובר על ההתקפה על נמל הפנינים הידוע יותר בשמו פרל הרבור. התקפת הפתע היפנית נערכה ביום ראשון ה- 7 בדצמבר 1941, על נמל הפנינים, כתגובה על אמברגו מתמשך של ארה"ב על יפן, כתגובה על כיבוש יפני של חבל מנצ'וריה בסין.
ב-26 לנובמבר 1941 יצא צי אדיר מאי מצפון ליפן. הצי כלל 6 נושאות מטוסים עם מאות מטוסים ועשרות אוניות אחרות. מגמת הצי הייתה לאמצע הדרך בין ארה"ב ליפן – איי הוואי. הצי ביצע התקפה על הצי האמריקני בנמל הפנינים ב 7 לדצמבר 1941 – היום לפני 63 שנים. מטרת המתקפה הייתה השמדת הצי הפסיפי של ארה"ב. תחילת המתקפה הייתה ב-8 בבוקר וסיומה ב-13:30 בכמה גלים מעל 350 מטוסים הפציצו אוניות בנמל הפנינים, ובסיסי אוויר בסביבתו ובמרכזו.
תוצאות המתקפה על נמל הפנינים היו:
4 מ-8 אוניות מערכה טובעו
2 סיירות כבדות לא נפגעו
6 סירות קלות לא נפגעו
30 משחתות לא נפגעו
6 צוללות לא נפגעו
1 מניחת מוקשים טובעה
14 שולות מוקשים לא נפגעו
ועוד עשרות רבות של אוניות לא נפגעו.
נהרגו כ-2,500 אנשים (יחסית ליהודים בארץ היום, כ-50 הרוגים!!!)
צי נושאות המטוסים, שהיה רחוק מנמל הפנינים לא נפגע ומטרת יפן לא הושגה. הצי חזר לאי הדרומי של יפן ב-23 בדצמבר 1941 ללא כל פגיעה.
ביום שני ה-8 בדצמבר 1941 הכריז נשיא ארה"ב, רוזוולט, הכרזת מלחמה על יפן.
ב-18 לאפריל, כארבעה חודשים אחרי מתקפת הפתע בנמל הפנינים, התקיפו 16 מפציצים אמריקנים את טוקיו.
וכמה נקודות ציון במלחמה הקצרה. (פחות מארבע שנים!!!!)
• הפצצת פתע של היפנים על נמל הפנינים – 7 דצמבר 1941
• הפצצת פתע של טוקיו 18 אפריל 1941
• סיום הקרב על אוקינווה, המשלט האחרון של היפנים מחוץ ליפן, בו נהרגו 120,000 יפנים (שבסוף נלחמו עם מקלות במבוק) מול 12,000 הרוגים אמריקנים – 21 יוני 1945
• הפצצות דליקה, בגיחות יומיות של מאות מפציצי B-29, שעלות פיתוחם הייתה גבוהה מפיתוח פצצת האטום, בכל הערים הגדולות ביפן, בהם נהרגו מספר מיליונים של תושבים – יוני-אוגוסט 1945
• טוגו ראש ממשלת יפן מודיע "כל עוד ארה"ב ואנגליה דורשות כניעת יפן ללא תנאי, אין לנו אלטרנטיבה אלה להמשיך להילחם על כבוד המולדת..." – 11 יולי 1945
• ניסוי גרעיני ראשון בניו מכסיקו – 16 יולי 1945
• הטלת פצצת אורניום על הירושימה – 6 אוגוסט 1945
• הטלת פצצת פלוטוניום על נגאסקי – 9 אוגוסט 1945
• יפן נכנעה – 15 אוגוסט 1945
• בטכס כניעה משפיל על אוניית המערכה מיזורי במימי מפרץ טוקיו, חתם הקיסר הירוהיטו על מסמך כניעה (לא הסכם שלום, כניעה!!!), אחרי ניסיון הפיכה של הצבא, שהעריך את האבדות יפן עם סיום המלחמה ב-20 מיליון קורבנות – 2 ספטמבר 1945
• מתוך מעל 50! נושאות מטוסים, שייצרו היפנים, טבעו בתוך פחות מארבע שנים 36 והשאר ביחד עם שאריות הצי הצבאי, חיל האוויר וציוד צבאי אחר הותכו ל"אתים". 1946-1947
ומספר עובדות:
• ארה"ב סיימה מלחמה זו בפחות מ-4 שנים, עם אויב אכזר, בעל תרבות שונה, בעל כושר הקרבה עצום, ערך נמוך לחיי אדם ובעל טכנולוגיה גבוהה. (לטייסים היפנים כבר בתחילת המלחמה לא היה מצנח!!), מבלי להבין את העם היפני ותרבותו ומבלי לשלוט בו.
• האמריקנים גם הרגו מיליוני אזרחים, וגם ביצעו סיכול ממוקד בגנרל ימאממטו, אבי תכנית המלחמה, בעל כורחו (ימאממטו התנגד למלחמה כיוון שהכיר טוב את העוצמה האמריקאית).
• למרות הכניעה המבישה, ללא כל הסכם שלום ו"מזרח חדש", וקיום בסיסי צבא אמריקאים ביפן עד היום, יפן רגועה כבר 59 שנה.
• אחרי סיום איום זה של המלחמה, התנועה הפציפיסטית ביפן גדולה וחזקה. ממש לא מתחשק להם להיות חיילים באיזשהו צבא, אפילו לא זה של האו"ם.
• היפנים נגמלו מהתאבדות בזמן מלחמה ועברו להתאבדות בזמן שלום. אחוז המתאבדים ביפן הוא בין הגבוהים בעולם.
הסרט "פרל הרבור", שהוקרן לא מזמן, דיי נאמן למציאות. הטבח דוריס מילר קיבל אות גבורה, ראשון לכושי, על-ידי הגנרל נימיץ ונהרג בטביעת אוניתו ב-1943 כיום יש אוניה בצי האמריקני על שמו. (אגב במציאות הוא היה ענק ולא כמו השחקן שגילם אותו)
במרץ 1946 אמר יפני חשוב: "הצי שלנו נמחק במלחמה כי ניהלנו קרבות במקום לנהל מלחמה. הטעות הגורלית בין השניים נובעת מהחינוך שלנו. לסיכום אני רוצה לציין רק דבר אחד: החינוך הוא דבר חשוב, מאד חשוב"
אצלנו מנהלים עדיין קרבות. היהודים כנראה לא בנויים למלחמה. בארבע שנות המלחמה, נרצחו מעל 1,000 אזרחים, שבפרופורציה לארה"ב מהווים את כל החיילים שנהרגו במלחמת וויאטנם! כדאי ביום זה לנסות להבין את הלקחים ממלחמות רחוקות במחוזות רחוקים, של עמים רחוקים.
