לתפקיד, כל תפקיד, יש למנות אדם בהתאם לכישוריו, השכלתו והתאמתו. אבל, כאשר בוחרים אדם לתפקיד, לרוב יש גם פרמטרים נוספים: כריזמה, אישיות נעימה ונוחה, רקורד מוכח, מהימנותן של התחייבויותיו/הבטחותיו, ועוד. וכשהבחירה היא במסגרת פוליטית, מן הסתם למאזני הכוח יש השפעה די נכבדה על הבחירה/המינוי.
השבוע פרסמה התקשורת את רשימת השרים העתידיים בממשלת נתניהו החדשה. על-פי אותה הרשימה, ב
ממשלה זו יכהנו בסך-הכל שלושה שרים ממוצא מזרחי, כאשר כל אחד מגיע ממפלגה חברה בקואליציה למעט ממפלגת הליכוד ביתנו:
עמיר פרץ ישמש השר לאיכות הסביבה מטעם "התנועה", מאיר כהן יכהן כשר הרווחה מטעם "יש עתיד, ואילו הרב אלי בן דהן ימונה לסגן שר לענייני דתות כשאין מעליו שר וזאת מטעם "הבית היהודי". ומ"הליכוד ביתנו"? כנראה למפלגה זו לא יהיה שר מזרחי, אלא אם ראש הממשלה יחליט למנות את אויבו שנוא-נפשו
סילבן שלום לשר באחד המשרדים הלא מאוישים, מה שלא נראה כרגע כריאלי.
שלום, סגן ראש הממשלה והשר לפיתוח אזורי והשר לפיתוח הנגב והגליל, זכה להיות מיניסטר מיד לאחר הבחירות הקודמות רק לאחר מאמצי תיווך עילאיים בין מקורביו למקורבי ראש הממשלה. גם התפקיד שניתן לו, לאחר שכבר שימש בעבר כשר המדע, שר האוצר ושר החוץ, מעיד על יחסו של נתניהו אליו. לכן היום, כאשר יש לליכוד שמונה שרים בסך-הכל ובפתח ניצבים עוד עשרה ח"כים לפחות המצפים לשדרוג, לא נראה כי שלום יהיה בכל זאת שר. משמעות הדבר: מטעם הליכוד ביתנו לא יכהן שר מזרחי, כי האלטרנטיבות "המאיימות" מבחינת נתניהו הם
גדעון סער,
גלעד ארדן,
זאב אלקין ו
יריב לוין.
נער הייתי וגם זקנתי ומעודי לא הצבעתי לליכוד (מוזר שלא הצבעתי לליכוד, כי אני הרי "מזרחי שנולד במעברת ב' בבאר שבע", שאלו הן שתי סיבות טובות להצביע עבורו). גם כשמנחם בגין "המרוקאי" היה בשלטון לא הצבעתי לליכוד. גם כשהליכוד היה אומנם "מפלגת ארץ ישראל השלימה" (מיליארדים להתנחלויות), מה שהתגלה כפיקציה, וגם כאשר הוא היה מפלגה חברתית פר אקסלנס (פרויקט שיקום שכונות, קצבת ילדים וכו').
במשך עשרות שנים "מכר" לנו הליכוד שהוא מפלגה "מזרחית". נכון, כל ראשי המפלגה נולדו ברוסיה ובפולין, אבל זה לא הפריע להם למכור לנו את הלוקש הזה, ולנו זה לא הפריע לקנות אותו ועוד לשלם עליו בריבית דריבית. הם גם סיפרו לנו אגב, שהליכוד הוא בעצם גלגול של חרות, וחרות זה המחתרות, והמחתרות זה אצ"ל ולח"י, ואצ"ל ולח"י זה הרבה מזרחים שלא ראו עצמם או לא מצאו עצמם ב"הגנה" או הפלמ"ח האשכנזים מידי לטעמם...
וכאן אנו חוזרים לבחירה/מינוי בפוליטיקה. מפת השרים העתידית כפי שהיא נשקפת לנו לעוד שבוע ימים מצביעה על כך, שאו שלמזרחים במפלגות הקואליציה אין די כישורים מתאימים לכהן כשרים, או שאין להם די כוח פוליטי לכפות את רצונם על ראש הממשלה. או שניהם יחד. לעניות דעתי, יש להם כישורים לא פחות טובים מחבריהם, יש להם כוח לא פחות גדול מעמיתיהם, אבל אין להם די אומץ להתייצב מול ראש הממשלה נתניהו ולהגיד לו: "אדוני ראש הממשלה, או איזון כולל בין מזרחים לאשכנזים, נשים וגברים, או אין לך ממשלה!".
ולשומע ינעם. או שלא.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
