שמעתם על משרד הכלכלה והמסחר? ועל משרד המודיעין והאסטרטגיה? אם לא, אל תרגישו נבוכים. אלו משרדים שנולדו ביממה האחרונה. וזה לא שקודם לכן לא עסקו אצלנו בכלכלה ובמסחר; פשוט קראו לזה "משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה". וזה לא שעד עכשיו ענייני המודיעין הוזנחו; השם היה רק "משרד האסטרטגיה".
שגעון החלפת שמותיהם של משרדי ממשלה בהתאם לגחמותיהם של השרים אינו חדש. פעם היה משרד המסחר והתעשיה, אחר כך משרד התעשיה והמסחר, אחר כך משרד התעשיה והמסחר והתעסוקה. פעם היה משרד החקלאות; היום זה משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
משרד התחבורה הפך למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. המשרד להגנת הסביבה הוא יורשו של המשרד לאיכות הסביבה. את משרד התשתיות הפכו למשרד האנרגיה והמים. משרד הרווחה נשמע לא טוב, אז עכשיו הוא משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
היינו פוטרים את המגיפה הזאת בגיחוך, כתסמין נוסף לאגו של שרינו, אלמלא היא הייתה עולה לכולנו כסף רב. משרד ממשלתי אינו יכול להוציא ניירת כלשהי בלא שתשא את שמו הרשמי, ולכן כל החלפת שם מחייבת מיידית להדפיס מחדש את כל הניירת; אי-אפשר לחכות עד שהקיימת תיגמר. וכך נהיה עדים למבול של ניירות מכתבים, כרטיסי ביקור, דפי מזכרים, הוראות תשלום, צ'קים, כרטיסי ברכה ומה לא - והכל כדי לעשות בדיוק את אותה עבודה שנעשתה בחסותו של השם הישן והזנוח. כנ"ל לגבי השילוט על עשרות המשרדים, הלשכות והסניפים.
זה לא נגמר פה. מאות תקנות נושאות את שמותיהם של משרדי הממשלה, והן חייבות להיות מעודכנות. זה אומר, שמישהו יצטרך לשבת עשרות רבות של שעות, לסרוק את כל התקנות הנוגעות לאותו משרד ולהכין לחתימת השר ו/או לאישור הכנסת תקנות שיעדכנו את השם. במקביל, תצטרך נציבות שירות המדינה לעדכן את השמות במחשביה, ומשרד האוצר יידרש לעשות את אותו הדבר בכל התוכנות המטפלות בתקציב המדינה.
כל זה, חשוב לחזור ולהדגיש, נעשה אך ורק למטרה אחת ויחידה: האגו של השרים, הרצון שלהם להרגיש טוב יותר עם תפקידיהם. ככלות הכל, "הגנת הסביבה" נשמע משהו צבאי ודרמטי יותר מאשר "איכות הסביבה". לתת "שירותים חברתיים" זה טוב יותר מאשר סתם לעסוק ב"רווחה". המשרד המטפל ב"בטיחות בדרכים" נשמע חשוב יותר מאשר סתם "תחבורה". השילוב "מודיעין ואסטרטגיה" מריח כמו הפנטגון, בעוד סתם "אסטרטגיה" מדיף ריח של משהו אמורפי. שלא לדבר על כך ש"שר הכלכלה" הוא מן הסתם חשוב יותר מאשר "שר התעשיה".
לפני שמגבילים את מספר השרים - צעד חשוב וחיוני לכשעצמו - כדאי לעשות משהו פרוזאי הרבה יותר: לקבע בחוק את שמות המשרדים. למנוע מצב בו מדי ארבע שנים ייזרקו מיליוני שקלים ומאות שעות על חשבונו של הציבור, רק כדי שישראל כ"ץ,
נפתלי בנט,
יובל שטייניץ וחבריהם יוכלו לנפח את החזה בגאווה. או כפי שאמרו חז"ל: "לא כל הרוצה ליטול את השם, יבוא ויטול".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
