הבשורה שבשקיעתה של שס

מפלגה פוליטית ולא רק אדם משולה לעץ. אם שורשיה עמוקים היא לא תקרוס ואילו אם השורשים לא נטועים חזק בקרקע, בדומה לעץ, ככול שהוא גבוה יותר כן יקרוס מהר יותר ברוחות ומשבים עזים. הייתי עד לכך בשנות ה-90 כאשר רבבות עצים בלונדון קרסו בסערה עזה. עצי לונדון משופעים במים.

ולנמשל של הפאונה - הגורם האנושי. במקרה שלנו המפלגתי. בשעה שהשורשים של התנועה היהודית המסורתית של הקהילה הספרדית הם עמוקים והיסטוריים, אלה של התנועה החרדית המזרחית( היא לא ספרדית טהורה לא במקורה ולא במנהגיה)- ש"ס - שורשיה הם מאוד דקים,שטחיים ולא עמוקים. היא הושקתה חזק במשאבים ציבוריים, והיא יצור כלאיים..זה אמור במידה זאת או אחרת לגבי מפלגות אחרות שאין להם שורשים כמו "שינוי" וקדימה אבל בייחוד זה ישים לגבי תנועה כמו ש"ס.

תנועת ש"ס- התאחדות הספרדים שומרי התורה"

ש"ס הוקמה כמפלגה מוניציפאלית בשנת 1982, לקראת הבחירות לעיריית ירושלים שנערכו באוקטובר 1983. מקימיה היו ירושלמים דתיים ממוצא לא אירופי, אבל גם לא הס"טי (הטהור), אלא המזרחי - ויש הבדל. עיקר הטענה שלהם הייתה לא נגד החילונים אלא נגד החרדים האשכנזים ובמרכזם "אגודת ישראל" אשר הפלו אותם לרעה(והם עדיין מפלים). הם קראו לתנועה: "התאחדות הספרדים שומרי תורה", והאותיות שנבחרו היו ש"ס. לקראת הבחירות הוקמה מועצת חכמי התורה בהנהגתו של הרב עובדיה יוסף. אולם מי שנתן לא רק את ברכתו להקמת התנועה, אלא תמך בה בכול מאודו היה הרב שך, מנהיג הזרם החרדי-ליטאי. זאת מתוך איבה עמוקה לתנועות החסידיות, שמקורה הוא היסטורי ושורשה עוד מתקופת הגאון מווילנה שהיו ידועים במזרח אירופה כ"מתנגדים".

בעצם היה זה הרב שך שייסד את "דגל התורה" הליטאית, שהוא למעשה מולידה של ש"ס בכך שנתן השראה לתלמידיו הרב פרץ ואריה דרעי להיפרד מאגודת ישראל החסידית. לימים הפכה ש"ס למפלגה ארצית בראשותו של הרב פרץ. תנועה זאת נוסדה בדמותה ובצלמה של הקהילה הדתית הליטאית. לאמור לא רק בתוכן אלא גם בדמות. אנשי התנועות החסידיות של מזרח אירופה לבושים קפוטות, חגורים אבנטים,נועלים מגפיים וחובשים כובע פרווה - שטריימל, גם בחום של ארץ ישראל. לבוש זה הוא של אנשי הקווקואז, ובעיקר של הקוזאקים שונאי היהודים ושנואי נפשם. ולא סתם כנו אותם המתנגדים "הקוזקים של אלוהים". ואילו אנשי ש"ס חובשים מגבעת, ולובשים חליפות כהות כמנהג יהודי ספרד, אף שרבים מהם מוצאם מן המזרח כמו בוכרה,או עירק ומקומות אחרים. הדעת נותנת שרבים מקרב יהודי המגרב, מערב אפריקה מוצאם מאירופה לשם נדדו לאחר גירוש ספרד.

ש"ס החלה להתבסס ולאחר כמה הפיכות פנים מונה אריה דרעי, בהנחיית הרב עובדיה יוסף ליו"ר התנועה. לא אתעכב כאן על השתלשלות העניין במפלגה זאת ובמכלול הפוליטי שבה פעלה עד שהגיעה לשיא כוחה בבחירות ב-199 כאשר זכתה ב-17 מנדטים. רובם על חשבון הליכוד, עד אז נחשב לפטרונם של יוצאי המזרח.
ש"ס בהנהגת דרעי פעלה בתבונה רבה כדי להעצים את כוחה. הפעילות היסודית הייתה הקמת התנועה "אל מעיין", שמשכה אליה ילדים ובני נוער שזכו לחינוך חינם ולפנימיות כמעט חינם, הודות לכספים שהתנועה הצליחה לשאוב מן הקופה הציבורית. דור שלם של ש"ס כיום הוא בוגר התנועה הזאת החל מתינוקות דבית רבן ועד לישיבות. ומכיוון שכול חינוך הוא בפועל אינדוקטרינציה, הרי אינדוקטרינציה דתית ועוד על-רקע עדתי, היא בגדר מה שקרוי "פרדיגמה" (מופת ראוי לחיקוי במובן חברתית, השאול מן התחום הפיזיולוגי). הפעילות הטקטית הייתה להיראות טוב בעיני הלא חרדים. ש"ס אימצה את הדימוי של מפלגה דתית ספרדית,וכידוע בהיסטוריה הקהילה הספרדית נחשבה כקהילה מתונה בכול הקשור בדת. עד כדי כך היא ניסתה לשאת חן ולהפוך למפלגה חברתית לאומית שבשנת 2010 היא הצטרפה להסתדרות הציונית.

מי שניהל את התנועה בפועל ובתואר ובסס את כוחה מתוך תבונתו ותפקידיו, בעיקר זה של שר הפנים, היה אריה דרעי. פרשת האשמות נגדו ומאסרו, לא גרמו לשסע בתנועה, שכן בתואר כמי שמנחה את התנועה רוחנית וסמכותית היה מרן רבי עובדיה יוסף- האדמו"ר של ש"ס.חרף העובדה שאריה דרעי חזר - הבחירות האחרונות לא הטיבו איתה. אך בכך שהיא הוצאה אל מחוץ לממסד, וזקוקה לעטינים הציבוריים, היא עלולה לקבל שתי מהלומות. אחת הפסקת התמיכה הרבה למוסדות ש"ס ולאנשיה, כולל "אל המעיין". שתיים בכול מקרה, ובייחוד בנסיבות של ש"ס, קיטור שלא יוצא החוצה מפוצץ את הגורם שבו הוא מצטבר. בעצ זה כבר התחיל במערכה פנימית בין דרעי ואטיאס לבין ישי. לכך נוסיף את העובדה ש-מרן עובדיה יוסף הוא אדם בא בימים ולא במיטב בריאותו, הרי המטען נמצא בפתח.

המקור והחיקוי

בכך מצוי ההבדל בין "יהדות התורה" האשכנזית לבין ש"ס. בשעה שב"יהדות התורה" היו מלחמות חורמה בין אגודת ישראל, ליתר דיוק חסידות גור, לבין הליטאים, אבל בקלפי - אלה זכו יחד ל-7 מנדטים, הישג לא מבוטל. זאת גם לאחר שמנהיגים כריזמטיים בעדות החרדות האשכנזיות הלכו לעולמם. זה לא ישים לגבי ש"ס. לש"ס יש מרן וכול עוד הוא חי הוא יהיה הדבק. אבל לתנועה אין השורשים הוותיקים והעתיקים שיש לחרדים האשכנזים. וכאן אני חוזר למשל העצים ששתולים על פלגי מים , ששורשיהם שטחיים וזעזועים במקרה שלנו- פוליטיים-יפילו אותם. ב"יהדות התורה" הבחירה היא בחירה של המעגל הראשון, כלומר רק חרדים ורק אנשי המחנות שלהם, נשותיהם ובניהם, יצביעו בעבורם מה שאין כן בש"ס. כאן יש הרבה מסורתיים, לא חרדים שמצביעים בעד ש"ס והיו שכבר ערקו ויהיו עוד יותר שיערקו. זה ועוד. הכול יודעים שהנושא העדתי, כסוגיה פוליטית חברתית, עבר מן העולם שלנו. זאת גם הודות להרחבת ההשכלה וגם בשל נשואים בין העדות. סוס זה גם הוא לא קיים.והניסיון להקים את היצור שכורע, הוא באמת כמו ניסיון של סוס שכורע. סופו ידוע. ש"ס אם תרצה ואם תמאן תהיה פתוחה לרוח הפרצים שיביאו עמם לימודי הליבה, שהממשלה החדשה נחושה להעבירם בתמורה לתמיכה תקציבית. השכלה, כידוע, פורצת "גטאות" דתיים, עדתיים ואחרים - כול אלה יהיו גורמים להתפוררותה של ש"ס.

ויש עוד גורם שפוגע בתנועה זאת -הדימוי שלה כתגרי דת פוליטיים. אם נוח להם הם אלופי ההתנחלויות, אם נוח להם- ה-מרן ( באיזו אמירה פה ושם) הוא איש שלום. אילו היו בחיקו של ביבי בממשלה החדשה היו מראשי התומכים בהמשך ההתנחלויות. עכשיו כשהם בחוץ הן מצהירים כי ייאבקו נגד ההתנחלויות. העובדה שראשי מפלגות ומצביאים שיחרו לפתחו של מנהיגם הרוחני, אומנם מלמדת משהו על צביעות שקופה ומקוממת של מנהיגנו, אבל בהעדר הצורך הפוליטי בש"ס, "עלייה לרגל" הזאת תיפסק, ואיתה עוד כתם בדימוי שלה. וזה ערך מוסף ,לדעתי חשוב מאוד. לא כול שטות שמלהג תלמיד חכם זה וכל מילה של קרובי משפחתו מקורביו, ומלחכי הפנכא שלו, תזכה לתהודה תקשורתית. שכן, לא חכמה עניינה את התקשורת אלא העוצמה הפוליטית. זה לא מפחית מערכו הסגולי של הרב עובדיה יוסף, אבל זה חושף את הערווה של התקשורת שה-מרן כיסה אותה באדרת ההדורה שלו.

ואשר להבדל בין "יהדות התורה" , לבין ש"ס. אם מישהו מחפש סימן, ולו סמלי , להבדל הזה, ימצא אותו בהתנהגות של שתי סיעות אלה לקראת נאומו של ראש הממשלה בהצגת הממשלה החדשה. אנשי "יהדות התורה", עזבו כאיש אחד את אולם המליאה. אנשי ש"ס נשארו. הם עדיין לא נתנו ספר כריתות לממשלה הזאת. הם עדיין מקווים שיקראו להם. ל"דגל" הממסדי, בנסיבות שלדעתי לא נראות באופק. שכן גם אם "הבית היהודי" יפרוש מן הממשלה בשל ניסיון אמיתי לעשות שלום עם הפלשתינים, מי שימלא את מקומם בממשלה תהיה "העבודה" ולא ש"ס. ליד המסום יעמוד יאיר לפיד.

ל"יהדות התורה" יש מה להפסיד, אבל היא לא תפסיד את חבריה. ש"ס- בהעדר תמיכה כספית תפסיד, גם תפסיד..המסקנה המתבקשת היא שאם לאורך זמן הממשלה החדשה לא תכלול את ש"ס ותתמוך בה כספית כפי שעשו הממשלות הקודמות, זאת תתנוון ותפרוץ בה מלחמת מנהיגות שלא תטיב אתה. במקרה כזה אפשר ובבחירות הבאות היא עשויה לעבור את אחוז החסימה החדש של 4% - אבל כמפלגה בעלת השפעה היא תיעלם. היא בדרכה לשם.