המאבק האלים החריף בתוך סוריה הקהה את שיניהם של אסד (האריה) ומשטרו, בעקבות הצלחות המורדים וההתפוררות ההדרגתית של צבאו. הלחץ המדיני והכלכלי עליו גורם לו להרגיש כאריה בכלוב, במיוחד בגלל הסנקציות החמורות המוטלות עליו. למעשה, האריה מדמשק מוסיף להיות מלך הג'ונגל של סוריה בעיקר הודות לתמיכה משמעותית מאירן, בעוד שסין ורוסיה בולמות יוזמות נגדו במועצת הביטחון של האו"ם. עם זאת, המשך הלחץ הבינלאומי על המשטר בסוריה עשוי להתבטא לבסוף ביצירת קואליציה בינלאומית צבאית נגדו, בעיקר אם אסד ישתמש בנשק כימי נגד המורדים ו/או האוכלוסיה שלו.
מבחינת ישראל, הפלת אסד תוביל לקריסה סופית של "הסדר הישן" עמו ברמת הגולן, עם כל אי-הוודאות הנובעת מכך. מצד שני, בלעדי אסד יאבדו הן האירנים והן החיזבאללה בעל ברית חשוב. בכל מקרה ישראל תמשיך לשמור על אי-מעורבות, ודאי ישירה, בלחימה בסוריה. אבל ייתכן כי האחרונה כן תרצה במכוון לדחוק את יריבתה הציונית הוותיקה פנימה לתוך הקלחת, אם תקום קואליציה צבאית אנטי-סורית.
ב-1991 נוצרה נגד מדינה ערבית סוררת אחרת, עירק, קואליציה צבאית בינלאומית שכללה מדינות ערביות, שהיו נחוצות בין היתר כדי להעניק לגיטמציה מדינית לברית נגד מדינה ערבית. מרכיב זה יהיה נחוץ גם לקואליציה אנטי-סורית, ובייחוד אם בניגוד ל-1991 לא יעניק האו"ם אישור למתקפה.
ממשיכים להכניס ראשם ללוע הארי
ב-1991 שיגרה עירק טילי סקאד לעבר ישראל. סוריה עשויה לנהוג באופן דומה על-מנת להשיג אותה מטרה שהעירקים ייחלו לה: לגרום לנו להגיב בעוצמה, כדי להציג את ישראל כחלק מהקואליציה נגד מדינה ערבית, ובכך לאלץ מדינות ערביות לנטוש את הקואליציה, מה שעשוי לפורר אותה. עם כל הסיכון שיישקף לאסד מהתגרות בישראל, שעשויה להיות שאגתו האחרונה של האריה מדמשק, אולי לא תהיה לו ברירה אלא לנקוט צעד כזה, לנוכח האיום שיישקף לו מהקואליציה. די יהיה בכוח האווירי שזו תרכז מולו, כדי לסייע למורדים להכריע במהירות את המערכה נגדו. רבות יהיה תלוי בתגובתה של אירן. זו עשויה להניח כי המשך תמיכה גלויה ומסיבית במשטר אסד תסבך אותה יתר על המידה ואף תיצור תלות שלה באסד, ואירן לא בהכרח תסכים להיות זנב לאריה בדמשק. במקביל, אירן מארגנת צבא של עשרות אלפי חמושים בסוריה שיעמוד למרותה, אשר בעת הצורך יתפוס את השלטון במדינה.
ייתכן כי הקואליציה הבינלאומית תסתפק, ולו רק בשלב ראשון, ביצירת אזורים בטוחים לאוכלוסיה בתוך סוריה, בסמוך לגבולותיה של סוריה, למשל ליד טורקיה. אפשרות אחרת, או נוספת, היא שהקואליציה תקים מסדרונות הומינטריים שיוליכו למוקדים שבהם האוכלוסיה סובלת במיוחד ממחסור במרכיבים בסיסיים. לכך עלולה להיות בעתיד השפעה גם על ישראל, למשל במקרה שתתחולל התנגשות בינה לבין החמאס ברצועת עזה. עם כל המאמץ שמשקיעה ישראל במניעת פגיעה באוכלוסיה, עשויה להתגבש דרישה בינלאומית ליצירת אזור בטוח או מסדרון
הומניטרי בתוך הרצועה. התהליך יהיה כמובן שונה מזה שבסוריה, אבל השלכותיו עדיין עשויות להעיק על ישראל.
אפשרות אחרת היא שהקואליציה הבינלאומית רק תכפה אזור אסור לטיסה בסוריה, בעקבות השימוש הרב של משטר אסד בחיל האוויר שלו. בדרך זו אולי ניתן יהיה גם לסכל טיסות אספקה אל תוך סוריה מאירן. אפשרית גם הטלת מצור ימי על סוריה, אבל ספק אם זו תהיה כדאית, ולו רק נוכח האפשרות של חיכוך עם ספינות של רוסיה, שתוסיף מן הסתם להתנגד למעורבות צבאית בינלאומית נגד משטר אסד.
בינתיים המעורבות הצבאית הבינלאומית מתבטאת בתמיכה מצומצמת במורדים, בעיקר מצד סעודיה וקטר. אומנם אין די בציוד ובנשק המוברחים לסוריה כדי לתת מענה הולם לצבאו של אסד, אך המורדים מוסיפים להכניס את ראשם ללוע הארי. יש אגב הקבלה מסוימת בין הצעדים הננקטים נגד משטר אסד לבין מהלכים שלו נגד האופוזיציה הניצבת נגדו. מדינות מערביות וערביות שואפות למוטט את משטר אסד או לפחות לכפות עליו להסכים לדרישות שיובילו לנפילתו בהמשך. אך משטר אסד לא יסכים להיות אריה שרעמתו קוצצה. במקביל, הוא חותר לרסק את האופוזיציה או לפחות לאלץ אותה להשלים עם המשטר בתנאים שלו, ובכך למעשה לחסלה בהדרגה.
נראה אפוא כי המערב ינסה להימנע מהתערבות צבאית ישירה ויסתפק בהמשך הלוחמה כלכלית באמצעות סנקציות. במקביל, יימשך שיסוי המורדים נגד אסד, בעזרת מדינות ערביות כסעודיה וקטר, על-מנת להקיז את דמו ובתקווה להפילו בהקדם.
