המלכוד של חיזבאללה

בשבועות האחרונים הולכים ומתגברים הדיווחים על העמקת המעורבות של ארגון החיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. לדברי ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, שנשא דברים בכנס הרצליה לפני כשבועיים, החיזבאללה מפעיל בסוריה מאות לוחמים מיחידה מיוחדת שלו, וחלקם נהרגו לפני כשבועיים, ונקברו בלבנון באופן חשאי. בנוסף על כך, בכלי תקשורת ערביים דווח בהרחבה על כך שחיזבאללה איבד בשבוע שעבר עשרות לוחמים (ואף הם הועברו ללבנון לטקסי קבורה חשאיים). מן המקורות השונים נראה כי חיזבאללה מפעיל בלבנון כוחות ניכרים, שהיקפם גדל והולך, והוא סופג אבידות שמשפיעות עליו באופן משמעותי.

מגמה זו, שהצבעתי עליה כבר לפני זמן רב, היא שהביאה ככל הנראה למדיניות ה"פרופיל הנמוך" אותה נקט חיזבאללה במהלך מבצע "עמוד ענן" וכן לאחר התקיפה בסוריה (שבוצעה על שיירה שהובילה נשק נ"מ מתקדם עבור הארגון - ללא כל תגובה שלו או של סוריה). האבידות הכבדות שספג הארגון במשך השנה האחרונה - שמספרן נאמד עד כה בכ-1,000-2,000 (הרוגים, פצועים ושבויים) - יחד עם העובדה שהוא נאלץ להפעיל את היחידה המיוחדת שלו (שמהווה את מיטב כוחו הקרבי), וכן כוחות ואמצעי לחימה רבים נוספים, מרתקות אותו למעשה לחזית הסורית, והוא אינו מעוניין בפתיחת חזית נוספת מול ישראל (במיוחד לאור התפוררותו הנמשכת של הצבא הסורי).

הגורם להגברת המעורבות - הידרדרות מצבו של המשטר

מאזן הלחימה בסוריה נוטה יותר ויותר לטובת המורדים. לדברי ראש אמ"ן בכנס הנ"ל - רוב השטח הסורי המיושב נשלט על ידיהם, וכך גם 11 מתוך 17 מעברי הגבול למדינות הסמוכות (מה שמאפשר הזרמה חופשית של לוחמים ואמצעי לחימה). לדבריו, לצבא סוריה עשרות אלפי פצועים, כ-13 אלף הרוגים, וערקו ממנו עשרות אלפי חיילים. המורדים השתלטו גם על רובה הגדול של העיר חאלב (אשר, כידוע, מהווה את "הבירה הכלכלית" של סוריה).

בנוסף לכך, ידוע כי עשרות רבות של בסיסי צבא נכבשו, ביניהם שני שדות התעופה למסוקים הגדולים בסוריה (מארג' אל-סולטן, ותפתאנאז), ויחידות רבות של הצבא הסורי חדלו להתקיים, או ספגו אבידות כבדות. בסיסי צבא רבים נוספים נמצאים תחת מצור, ביניהם לפחות 4-6 שדות תעופה שפעילותם שותקה. כ-60,000-80,000 העריקים והנפקדים גורמים לדלדול כוחו של הצבא ורובם אף הצטרפו לצבא המורדים, המורל בקרב החיילים נמוך וישנם קשיי אספקה ותחזוקה.

הלחימה מתנהלת באזורים רבים בכל רחבי סוריה וגם בתוככי דמשק, כאשר כוחות המורדים מנהלים קרבות כבדים בסמיכות לליבה של העיר, ואף מפגיזים מדי פעם את ארמון הנשיאות. גם חלק מצפון רצועת החוף - שבה אחוז גבוה של עלאווים ויתכן שאסד מתכנן להימלט אליה - כבר נכבש בידי המורדים, והם תופסים מאחזים חשובים גם במזרח הרצועה הנ"ל. בשבועיים האחרונים השתלטו המורדים על כמעט כל מחוז א-ראקה במזרח סוריה, ועל בירת המחוז (בה שוכנת גם מפקדת דיוויזיה 17 של הצבא הסורי - שברובה כבר נפלה בידי המורדים), וזאת בהמשך להישגים משמעותיים נוספים שלהם בתקופה האחרונה (כמו השתלטות על הסכר הגדול בסוריה, שדות נפט, 10 תחנות כח ואנרגיה, מאגרי חיטה ודלק גדולים). המורדים גם השתלטו על מאגרי נשק ותחמושת רבים, וברשותם כיום עשרות רבות של טנקים, תותחים ומטולי רקטות, הם מקבלים גם נשק ותחמושת בסיוע מדינות המפרץ, ויתכן שבעתיד הקרוב גם מצרפת ובריטניה (אשר הכריזו לאחרונה על רצונן בכך).

מעורבות חיזבאללה בלחימה בסוריה

התפתחויות אלו הן שהביאו ככל הנראה את החיזבאללה להגביר את מעורבותו בלחימה, וכיום כוחותיו משתתפים בלחימה קשה בדמשק, ומנסים באופן נואש לשמר את צירי התנועה והאספקה ממנה לרצועת החוף הסורית וללבנון. הארגון גם נוטל חלק חשוב בלחימה שמנהל הצבא הסורי באזור חומס, והוא משגר רקטות מתוך שטח לבנון (מאזור העיירה הרמל) לעבר האזור. הארגון אף השתלט על לפחות 10 כפרים ועיירות באזור חומס, והוא מנהל קרבות קשים מול לוחמי "צבא סוריה החופשית" ומול הארגון האיסלאמי-קיצוני "ג'הבאת אל נוסרה" - המסונף לאל-קאעידה. בקרבות אלו, המתבצעים בשטח בנוי, ללא אמצעי שריון ואוויר, סופגים שני הצדדים אבדות כבדות. המורדים תגברו את כוחותיהם באזור, ובתגובה לשיגור הרקטות הפגיזו מספר פעמים בשבועות האחרונים עמדות של חיזבאללה בתוך שטח לבנון, התקיפו שיירות שלו שנעו בסוריה, והם פועלים להגביר את המחאה העממית נגדו בתוך לבנון, ואף איימו לפגוע במנהיג הארגון.

בנוסף למעורבות הקרבית הישירה של חיזבאללה בלחימה, מסייע הארגון למשטר הסורי גם במניעת הברחות נשק ולוחמים מלבנון, ייעוץ אסטרטגי, אימונים (בעיקר בתחומי לוחמת הגרילה, לוחמה בשטח בנוי, חבלה, צליפה, נ"ט, איסוף מודיעין טקטי וכו'), העברת מודיעין ואמל"ח, ודווח גם על השתתפותו באבטחת מתקני נשק כימי ואתרים הקדושים לשיעים. לדברי ראש אמ"ן, גם המיליציות העממיות שהקים לאחרונה המשטר, מאומנות על-ידי הארגון, וממומנות על-ידי אירן.

המלכוד של חיזבאללה

חיזבאללה מצוי כיום במלכוד מורכב וקשה. מחד-גיסא רצונו של הארגון הוא להתמקד בעיקר בחזית מול ישראל, ולהמשיך ולבסס את כוחו הפוליטי והצבאי בלבנון. אולם, מאידך-גיסא, סוריה הינה השותפה האסטרטגית של הארגון, והיא היוותה עבורו במשך שנים רבות את "תעודת הביטוח" מול מתקפה ישראלית כוללת בלבנון שתביא לחיסול הארגון (גם במלחמת לבנון הראשונה נשמר צה"ל מלהיגרר לעימות צבאי מלא עם הסורים, גם במחיר הגבלת החופש המבצעי שלו). תמיכתו הבלתי מסויגת של המשטר הסורי בארגון, היא זו שהביאה גם לביצור מעמדו בלבנון, משום שסוריה היא בעלת כח השפעה אדיר במדינה זו, ומעורבותו של המשטר הסורי בזירה הלבנונית היא גורם רב עוצמה התורם רבות לחיזוק מעמדו של החיזבאללה מול גורמי הכח המתנגדים לפעילותו (בעיקר מחנה "ה-14 במארס").

סוריה היא גם "צינור החמצן" של החיזבאללה - דרך שדות התעופה ונמלי הים שלה, מועברים רוב הנשק, התחמושת והציוד מאירן. בנוסף לכך, סוריה עצמה סיפקה לחיזבאללה מגוון אמצעי לחימה בכמויות גדולות - ביניהם טילי נ"ט קטלניים שחדרו את השריון של טנקי המרכבה סימן 4 החדישים במלחמת לבנון השנייה, וכן כמויות גדולות של רקטות לטווח בינוני מדגמי "ראאד" (בקוטר 220 מ"מ - לטווח של כ-70 ק"מ) ו"חייבר" (בקוטר 302 מ"מ - לטווח של כ-100 ק"מ) ואמצעי לחימה נוספים. לאחר שבלילה הראשון באותה מלחמה, תקף צה"ל את רוב משגרי הפאג'ר שסופקו ע"י אירן, השתמש החיזבאללה בעיקר ברקטות הסוריות. עשרות רבות מהן שוגרו לעבר חיפה והקריות, עפולה וערים נוספות (הפגיעה הקטלנית במוסך הרכבת בחיפה, בה נרצחו 8 יהודים הי"ד, נגרמה ע"י רקטה סורית מדגם "ראאד"). לפיכך, נפילתו של המשטר הסורי תהווה מכה אנושה לארגון, והוא מעוניין לתמוך בו בכל דרך, תוך שהוא משלם על כך מחיר כבד בזירה הלבנונית והבין-ערבית.

החיזבאללה כיום - בנקודת שפל

נראה כי ארגון החיזבאללה מצוי כיום באחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר שלו מאז הקמתו. ברחבי העולם הערבי, שבעבר ראה בו גיבור שהצליח להילחם בישראל בלא שהובס, נמתחת עליו כיום בקורת קשה ביותר בשל תמיכתו במשטר אסד, הטובח באכזריות עשרות אלפי אזרחים. תדמיתו כ"מגן לבנון" וכארגון בעל יושרה ציבורית ואמינות שמשרת רק את מטרות העם הלבנוני, נפגעה קשות. בלבנון גם גובר החשש כי הארגון עתיד לסבך את המדינה בעימות שאין לה כל קשר אליו (השבוע הפציצו מטוסי קרב סורים מטרות של המורדים בשטח לבנון), או לדרדר שוב את המצב מול ישראל. אפילו תושבי הכפרים השיעים הסמוכים לגבול, התבטאו נגד מנהיג הארגון, בטענה שהוא מסכן את חייהם וישנם דיווחים גם על אנשי חיזבאללה שמסרבים להשתתף בלחימה. בנוסף לכך, המעורבות בלחימה בסוריה, הביאה גם להגברת המתח העדתי בתוך לבנון בין השיעים לסונים, לעימותים חמושים, פיגועים הדדיים והתגברות של חטיפות אזרחים משני המחנות.

בלבנון נשמעת דרישה גוברת והולכת לפרק את הארגון מנשקו, ואפילו הנשיא מישל סולימאן התבטא בדבר הצורך לשלוט בנשקה של ה"התנגדות". תנועות לבנוניות המתנגדות לחיזבאללה, כמו קואליציית "ה-14 במארס" ותנועת "אמל" השיעית (שבעבר הייתה בת בריתו של הארגון), העבירו בחודש שעבר מסרים לישראל על רצונם במניעת הסלמה, ובשיפור היחסים בעתיד.

בזירה הבינלאומית, פרסום תוצאות החקירה של הפיגוע בבורגס, בו נרצחו חמישה יהודים הי"ד, הביאו את בולגריה להאשמת הארגון בביצוע הפיגוע, ולהגברת הסיכוי להכרזה עליו כארגון טרור במדינות רבות. גם חקירת ניסיון הפיגוע בקפריסין (שסוכל בהצלחה באמצע השנה שעברה) הובילה לתוצאות דומות.

בהיבט הצבאי ספג הארגון אבידות רבות, וחלק משמעותי מכוחו מרותק לחזית הסורית. מעורבותו העמוקה של הארגון בתמיכה במשטר גורמת להתבטאויות קשות ביותר של מנהיגי המורדים נגדו וליצירת איבה עמוקה בינו לבין רובה הגדול של האוכלוסיה הסורית.

נפילת סוריה - מכה קשה לאירן

נפילת סוריה תהווה מהלומה קשה גם עבור אירן. סוריה היא בת בריתה המרכזית של אירן במזה"ת, יש להן הסכמים רבים לשיתוף פעולה צבאי (כולל סיוע בפיתוח וייצור טילים ונשק לא קונוונציונלי), כלכלי, טכנולוגי וכו', ואירן תומכת בה באופן מסיבי מבחינה כלכלית (למעלה 10 מיליארד דולר הועברו לסוריה מאז פרוץ המהומות) וצבאית (אלפי חיילי משמרות המהפכה וכח "אל קודס" פועלים בסוריה ונשק רב מועבר באופן סדיר). אירן רואה בסוריה חלק חשוב ביותר מיכולתה הצבאית מול ישראל, וסוריה מחויבת לפעול במקרה שבו יותקפו מתקני הגרעין באירן. מכאן שנפילתה של סוריה תפגע קשות באירן, ותותיר אותה חלשה בהרבה ומבודדת.

אין ספק בכך שהגברת המעורבות של חיזבאללה נעשתה בתיאום ובהנחיה של אירן, שהיא בעלת הבית האמיתית של הארגון. לאחר מלחמת לבנון הראשונה ספג החיזבאללה בקורת אירנית קשה ביותר על כך שנכנס למלחמה ללא תיאום מראש עם אירן, שדואגת לצייד את הארגון בנשק רב על-מנת שיעמוד לצידה ביום פקודה. מבחינתה של אירן, ברור כשמש שהמצב המועדף הוא שהארגון ישמור על מלוא כוחו ויחזק את יכולת ההרתעה האירנית מול ישראל. אולם, מצבו הקשה של המשטר הסורי, אשר צבאו מתפורר והוא הולך ומתקרב לנקודת הקריסה המוחלטת, הביא ככל הנראה את אירן להורות לארגון להגביר את מעורבותו בסוריה, גם במחיר של אבדות כבדות ופגיעה משמעותית בכוחו ובמעמדו.

יכולתו של החיזבאללה לפעול מול המורדים מוגבלת

חשוב להדגיש כי כוחו של החיזבאללה נאמד בכ 20-25 אלף איש לכל היותר, רובם הגדול הינם חיילי "מילואים", ורוב הלוחמים הינם בעלי אימון בסיסי, ולפיכך, להערכתי, היכולת שלו להשפיע באופן מהותי על הלחימה בסוריה הינה מוגבלת. נראה כי גם לאחר גיוס מילואים מלא - שלא הופעל עדיין - לא יוכל הארגון להטיל לקרב יותר מ-5000-8,000 לוחמים (בשל היקף פעילותו הנרחב בתוך לבנון (מול גורמי כח רבים) ומחויבותו לשמירת המוכנות מול ישראל), ואילו כוחות המורדים נאמדים כיום בכ-150,000 איש ("צבא סוריה החופשית" לבדו מונה כמאה אלף איש לדברי ראש אמ"ן, ויש לצרף לכך עשרות אלפי לוחמים כורדים, כעשרת אלפים לוחמים בארגונים האיסלאמים, ואלפים רבים של לוחמים חמושים ללא שיוך ארגוני), וכוחם גובר והולך בקצב מהיר (גם בשל העריקות הרבות והנמשכות מהצבא).

להערכתי, ימשיך הארגון לספוג אבידות כבדות, בלא שיוכל לדחות באופן משמעותי את נפילתו של המשטר, ולכל היותר הוא יוכל להשפיע באופן זמני, על הלחימה באזורים מסוימים. תפרוסת האוכלוסיה הסורית - אשר ברובה הגדול הינה סונית (עם מיעוטים כורדים ונוצרים גדולים), ועוינת למשטר העלאווי ולחיזבאללה השיעי, לא תאפשר לארגון להשפיע באופן ממשי על מהלכי מלחמת האזרחים, ולפיכך נדונו מאמציו לכשלון, והם יובילו לצמצום כוחו, ויקלו על גורמי כח אחרים בלבנון להחלישו עוד יותר. גם ארגוני המורדים בסוריה כבר הכריזו כי לאחר הפלת המשטר הם יבואו חשבון עם הארגון (ועם אירן).

יש לזכור כי היכולת שהפגין הארגון בלחימה מול ישראל נבעה בעיקר ממערך הרקטות הגדול שברשותו, אולם יכולת רקטית זו אינה יכולה להיות מנוצלת במלואה מול המורדים, משום שהחיזבאללה ישתדל מאוד שלא לפגוע יתר על המידה באוכלוסיה האזרחית הסורית, ולדרדר עוד יותר את היחסים עימה, ועם העולם הערבי כולו. זוהי הסיבה לכך שירי הרקטות ממוצבי החיזבאללה לכיוון סוריה, הינו בהיקף מצומצם. יכולתו הצבאית של הארגון מול ישראל מתבססת גם על מערך הביצורים שהקים בדרום לבנון, ועל היטמעותו באוכלוסיה השיעית הלבנונית האוהדת. אולם לגורמים אלו כמעט ואין משמעות במאבק מול המורדים, ואדרבא, תמיכת האוכלוסיה הסורית נתונה ברובה הגדול למורדים, שפועלים בסיועה.

גם יכולותיו של הארגון בתחומי הגרילה, הלש"ב ולוחמת הנ"ט - שהיוו אתגר ליחידות צה"ל במלחמת לבנון השנייה - אינן מהוות יתרון משמעותי מול היכולות הצבאיות של המורדים, שעושים אף הם שימוש נרחב בלוחמת גרילה ונ"ט. אמנם, סביר להניח שיחידותיו של החיזבאללה מצוידות ומאומנות ברמה טובה יותר, והן יוכלו להשיג עדיפות מקומית באם יוטלו לקרב באזור מסוים (בחומס למשל), אולם, עדיפות זו תהיה זמנית בלבד, ונפילתו של המשטר הסורי היא בלתי נמנעת.

"למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו" (תהלים קל"ו, י')

ידוע כי אחד הטעמים לכך ש"שבת הגדול" (השבת שלפני פסח) נקראת בשם זה, היא משום שבה אירע ה"נס הגדול" של "למכה מצרים בבכוריהם" (כמובא בתוספות מסכת שבת דף פ"ז, ובשולחן ערוך הרב, אורח חיים, סימן ת"ל). וכפי שחז"ל מבארים את הפסוק בתהלים (קל"ו, י'): "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו" - שלפני יציאת מצרים לחמו בכורי מצרים עצמם - ששמעו על מכת בכורות הקריבה לבוא וחששו מהצפוי להם - על-מנת שבני ישראל יוכלו לצאת ממצרים, והרגו הרבה מבני עמם וצבאם שלהם (כמתואר במדרש תהלים על הפסוק ובמדרש שמות רבה פרשת בא), וזוהי המשמעות של הפסוק בתהלים "למכה מצרים בבכוריהם..." - שהקב"ה הכה את המצרים עם הבכורות שלהם עצמם, וגרם למלחמה פנימית בתוך העם המצרי, וזהו ה"נס הגדול" שעל שמו נקראת "שבת הגדול".

בזוהר הקדוש בפרשת שמות (דף ט'), מבואר שבגאולה העתידה לבוא, יעשה הקב"ה לישראל את אותם הנסים שהיו ביציאת מצרים, וכמפורש בספר מיכה (ז', ט"ו) - "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". ואכן, ניתן לראות את התגשמותו של הנס הנפלא של "למכה מצרים בבכוריהם..." גם בימינו אנו, כאשר לפי כל גדולי ישראל, מכל העדות והחוגים, אנו נמצאים ערב הגאולה: בכל המהפכות בעולם הערבי החל תהליך המהפכה מהעם עצמו, כולל בכירים במשטר, ולעיתים אף בסיוע של הצבא עצמו, והם בעצמם לחמו במשטר והפילו אותו. במצרים, הצבא עצמו הוא זה שהפיל את המשטר (בלחץ ארה"ב), וגם בימים אלו נמשך שם תהליך של עימות פנימי חריף ביותר, הפגנות ענק ומהומות, והידרדרות כלכלית חמורה שמנטרלת כל איום צבאי ממדינה זו. כך היה גם בלוב ובסוריה - הצבא התפרק לשניים, והשלטון קרס בעיקר ע"י המלחמה הפנימית. בסוריה נמשך התהליך ביתר שאת, ומיום ליום הולך ומתפורר הצבא, שספג עד היום יותר אבידות ממה שספג בכל המלחמות שהיו לו מול ישראל גם יחד!

מדהים גם לראות את הנס העצום בכך שארגון אל-קאעידה (הנלחם במשטר הסורי) הכריז מלחמה על ארגון החיזבאללה (התומך במשטר), ושני אויבי ישראל הללו, נלחמים זה בזה בשצף קצף, ומסבים אבידות כבידות האחד לשני! אלו חסדים ונסים גלויים של ה', ששונאי ישראל לוחמים זה בזה, ומפרקים את עצמם במלחמה פנימית. ישנם גם דיווחים (שצריכים עדיין אימות) על כך שמפקד ארגון ג'הבאת אל נוסרה (הקיצוני, והמסונף לאל-קאעידה), נהרג ביחד עם סגנו בהפצצה של חיל האוויר הסורי.

גם באירן יש הפגנות בשל מצבה הכלכלי המדרדר והולך ובשל אופיו הדורסני של המשטר שחושש מאוד מהצפוי לו בבחירות הקרובות בחודש יוני. כידוע לכולנו, גם הנס של מכת הארבה חזר על עצמו בשבועות האחרונים, והסב לחקלאות ולכלכלה המצרית נזק רב (בישראל, לעומת זאת, הנזק היה מזערי בלבד).

נס עצום נוסף שהיה ביציאת מצרים, וחוזר גם הוא על עצמו, הוא: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות י"ד, י"ד). וזאת משום שההתפרקות של שונאי ישראל נעשית ללא מאמץ מצידנו, כאשר אנו מביטים מן הצד, ומהללים את ה' יתברך על נסיו הגלויים וחסדיו העצומים, וכפי שהיה בקריעת ים סוף: "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ויאמינו בה' ובמשה עבדו, אז ישיר משה ובני ישראל...". הנסים שראה עם ישראל ביציאת מצרים גרמו לחיזוק האמונה שלו בה' וגם במשה רבנו, ולהודאה (שירת הים) על הנסים. כך גם אצלנו, ראיית הנסים צריכה להביא לחיזוק האמונה בה' וגם ברבי מליובאוויטש, שאמר שהגאולה תבוא בדור שלנו, בחסד וברחמים, ומתוך נסים ונפלאות, כפי שאכן קורה. וע"י הודאה לה' על הנסים, הוספה בתורה ומצוות ובהפצתן, וחיזוק האמונה וביטחון בה', נזכה להתגלות הרבי מליובאוויטש משיח צדקנו בקרוב ממש, ובשמחה טוב לבב.