'שתי מדינות' על שולחן הניתוחים

שרון, השמאל וערביי ישראל... דוגלים בשתי מדינות מערבה מהירדן. טוענים שהיא הדרך להבטחת קיומה וביטחונה של ישראל כמדינה של העם היהודי. להלן ניתוח היבטים מרכזיים לתזה זו.

א. 'שתי מדינות' - פתרון לבעיה הדמוגרפית?

לפי דיווח הרשות הפלשתינית, מספר הפלשתינים בעולם מתקרב ל-10 מיליון ואלו מערבה מהירדן (כולל ערביי ישראל) עומדים כמעט בשוויון עם היהודים (ההפרש הוא 200,000 לטובת היהודים). כתוצאה מהפרשי ילודה, מומחי הרשות מסכמים שבעוד מספר שנים הערבים יהוו הרוב.

בתוך הקו הירוק, ערביי ישראל - ללא התחשבות ב'איחוד משפחות' והעליה הבלתי חוקית (תיירים ערבים בדומה לעובדים הזרים שאינם חוזרים למדינותיהם) - בדרך ילודה טבעית, יהפכו את ישראל למדינה דו-לאומית (כ-35% ערבים) בתוך כעשור ובאמצע המאה למדינה עם רוב ערבי. אפשר להתווכח על מספר השנים לתוצאות אלו אבל לא עם התוצאות עצמן. הסבירות לעליה יהודית משמעותית לפני או אחרי 'שתי המדינות' היא כמעט אפסית; אין לצפות לאנטישמיות הרסנית בארצות הרווחה שבהם יושבים רוב היהודים הפוטנציאלים (בעיקר אמריקה) וגם שינוי מהפכני בזיהוי היהודי שיגרום לעליה המונית מרצון. להפך, הזיהוי היהודי-ישראלי בארץ תומך בירידה כדבר לגיטימי עבור חיים 'טובים' יותר וסביר להניח מזה שהירידה המתמדת תעלה וכיוצא מזה, יתקרב היום לרוב ערבי בארץ. בעניין זה יש לזכור שבדרך חוקית ובלתי חוקית כבר מאות אלפי ישראלים נטשו את ישראל מרצון ומספר מהם עדין נחשבים לישראלים כאילו שהם גרים כאן דרך קבע.

כאשר תקום המדינה הערבית מערבה מהירדן, למרות איסורים אפשריים בהסכמים בינלאומיים ועם ישראל, הסבירות היא גבוהה שאלפי או מיליוני 'פליטים' ערבים יחזרו ליש"ע וירושלים. כבעבר, כלכלת היהודים וכל היוצא מזה (שירותים חברתיים, בריאותיים...) מושכת ערבים לאזור ללא התחשבות באידיאולוגיה הערבית-לאומית-מוסלמית כלפי פלשתין שהיא שלהם. כך בפתרון של שתי מדינות היהודים יהפכו למיעוט של ממש מערבה מהירדן מיד ובדרך איחוד משפחות, הגירה חוקית ובלתי חוקית... תהליך הפיכת ישראל המקוצצת למדינה ערבית יקוצר.

ב. 'שתי' מדינות' - פתרון לשאיפות הפלשתיניות לשלמות פלשתין?

בהתחשבות בסיכומים הדמוגרפיים לעיל, התרבות הערבית-מוסלמית-פלשתינית המתבטאת, בין היתר, בקיום מחנות פליטים למרות העוני והסבל למעלה מחצי מאה, ומלחמות הטרור שגבו מהם אלפי הרוגים מאז תקומת ישראל, קשה מאד לחשוב שקבלת מדינה מיני-קטנטונת (יש"ע), חסרת מקורות טבעיים משמעותיים... תגרום לכיבוי השאיפות לפלשתין הקדושה עד הים. למרות הסכמים והבטחות, הסבירות היא שהרוב יראה את תקומת פלשתין ביש"ע במסגרת של 'תכנית השלבים' (הדומה באירוניה לתכנית ההינתקות החד צדדית-עזה, צפון השומרון תחילה); צעד גדול קדימה לקראת סוף הדרך - הקמת פלשתין בשלמותה.

ג. 'שתי מדינות' - פתרון לכלכלה משגשגת לכולם?

מבחינה כלכלית סביר להניח שהעולם יתרום סכומים רציניים בתחילה לשיפור הכלכלה הפלשתינית בעיקר. בטווח ארוך התמונה תשתנה. העולם לא יתמיד בסכומים הנדרשים. הריבוי הטבעי וקליטת אלפי או מיליוני פלשתינים שבים, השחיתות המסורתית... לא יאפשרו לפלשתין-יש"ע לצאת מכלכלת 'העולם השלישי'.

ישראל מצד שני, תניח שהשלום הוא אמיתי ולמרות ההיגיון הביטחוני, סביר להניח, תקצץ סכומי עתק מתקציב הביטחון וברוח הקפיטליסטית האמריקנית הנושבת בה, תתעשר- בעיקר העשירים שבה. ההפרשים בין רמת החיים בישראל ופלשתין-יש"ע יגדלו וגם השנאה. בנוסף, בין היתר, יש לצפות שהמעסיקים בישראל יעשו מה שעושים בעולם המודרני הקפיטליסטי; יחפשו את העובדים הזולים ביותר - הפלשתינים מיש"ע - על חשבון פועלים יהודים. כך הפערים החברתיים בישראל, יגדלו.

ד. 'שתי מדינות' ואחדות היהודים!

הקמת פלשתין מערבה מהירדן תהווה מכה אנושית לציונות המסורתית שבכוחה האידיאולוגי והמעשי (ההתיישבות על הקרקע) ליוותה ואפשרה את תקומת ישראל. כך, הציונות ההיסטורית של המדינה תחוסל ללא תחליף. סביר להניח שישראל דאז תהווה מדינה קטנטונת, קפיטליסטית-אמריקנית, דמוקרטית וכתוצאה 'מדינה של תושביה' עם כל המשמעויות הדמוגרפיות לעיל. המחנות המחפשות ציון במובן המורשת הלאומית-דתית, החלוצית, השוויונית יתקשו לראות בישראל מדינה של העם היהודי החוזר הביתה-למולדת.

ההבדלים המהותיים בין היהודים - שהיום הם עמוקים מאד - יגיעו למעין תהום ללא ראיה לקישור. גירוש מאות אלפי יהודים להקמת פלשתין ללא יהודים, יביא לסוף המיתוס המתבטא באמרה "כל ישראל ערבים זה בזה". היכולת לאחדות - אפילו נגד אויב מזוין - תפגע קשות. סביר להניח שאופציית הירידה מהארץ תתחזק בשתי המחנות העיקריות; האחת בגלל חוסר מהות ציונית והשניה לקראת היקלטות בעולם הקפיטליסטי-האמריקני שבו קיימים יותר נוחיות והזדמנויות להצלחה.

לסיכום, סביר לומר שמדיניות 'שתי מדינות' היא למעשה הדרך למדינה אחת - פלשתין עם רוב ערבי עד הים.

_____________
פרופסור ג'רלד פרמן - אופקים