|
|
דוד המלך אוחז בראשו של גוליית [ציור: גוסטב דורה]
|
|
|
|
|
"ונפלו אויבכם לפניכם לחרב". הנה כל אות הכתובה בתורתנו הקדושה יש לה משמעות גדולה ביותר, וקשה, מה הפירוש "לפניכם לחרב"? אלא אפשר לבאר ולומר יסוד גדול: ישנם זמנים בחיי אדם אשר בני בליעל אנשי דמים ומרמה מנסים להזיק לאדם, והאדם הולך בתומו, וכאשר מגיע יום הישועה וההצלחה של האדם על אויביו ושונאיו ישנן שתי דרכים, או שהאויב נענש ונופל בצרה ובבעיה רחוקה מהאדם, והאדם אשר נעשה לו רע בכלל אינו יודע שהרשע נענש, או שהקב"ה מפיל את האויב והרשע לפני הצדיק, והצדיק רואה את מפלת הרשע איך נופל על רגליו.
וזו אחת מן הברכות המובאות בפרשת השבוע. אם הולכים בחוקותי, הרשעים יפלו לפניכם בחרב. הצדיק רואה את מפלת הרשע ולא שהרשע נענש בסתר בלי שהצדיק יודע על עונשו של הרשע ובלי שהעולם יודע על נפילת הרשע אלא הרשע נופל לפני הצדיק.
ודבר זה מצאנו בדוד המלך, בזמן שאול המלך, כאשר פלשתים הצרו וציערו את בני ישראל וגוליית היה עומד בבוקר ובערב מחרף ומגדף את הקב"ה ובני ישראל פחדו לעמוד כנגד גוליית למלחמה, עמד דוד המלך בלי שום כלי מלחמה כנגד גוליית אשר היה לבוש מכף רגל ועד ראש בשריון ובבגדי מלחמה ודוד אסף כמה חלוקי אבנים מן הנחל ולא היה לדוד המלך שום סיכוי בפני גוליית. דוד עמד ועשה תנאי עם השר הממונה בשמיים על הברזל ואמר: אם השריון של גוליית ייכנע בפני האבן שאני זורק על גוליית למען קידוש ה', מהיום הזה בני ישראל יפסיקו לעשות ברית מילה עם אבן, כמו שהיו עושים עד אותה שעה, מלים באבן חדה ויתחילו למול על-ידי סכין מברזל. מיד נכנע הברזל בפני האבן של דוד וגוליית נפל, לא לאחוריו כפי שטבע העולם, אלא על פניו, והגיע עד רגלי דוד המלך ואז כרת דוד את ראשו של גוליית ובאה הישועה עד רגליו של דוד המלך. וזה מה שנאמר, ונפלו אויביכם "לפניכם", תגיע המפלה של הרשעים עד אליכם בלי השתדלות גדולה ומול עיניכם.
רבי חנינא בן דוסא, העזים והדובים
ועל-פי יסוד זה אפשר לבאר ולומר, הגמרא מספרת על רבי חנינא בן דוסא, התנא הקדוש אשר עליו נאמר כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא דיו בקב של חרובין. ומובא בגמרא שבאחד הימים מצא רבי חנינא בחצר ביתו תרנגולים, רצה רבי חנינא לקיים מצוות השבת אבידה ושמר על התרנגולים להחזירם לבעלים. עברו ימים, התרנגולים התרבו ונהפכו לטירחה גדולה מאוד. מכר רבי חנינא את התרנגולים וקנה בכסף עזים וכך להדר את האבידה ולהשביח אותה ולהשיב לבעלים. אך שכניו של רבי חנינא בן דוסא דעתם לא הייתה נוחה והתלוננו שהעיזים מפריעות ואוכלות משדות זרים ומזיקות. אמר רבי חנינא, אם אמת דבריכם שהעזים מזיקות ואוכלות גזל, יבואו דובים ויטרפו אותן, ואם לא עשו שום דבר רע, העיזים יביאו דובים על קרניהן, וכך היה.
וקשה, מה הבדיקה המשונה הזאת אשר עשה רבי חנינא בן דוסא שיבואו דובים בקרניהן, הרי זה דבר לא הגיוני ושלא כדרך הטבע. ומדוע ביקש נס מוזר כזה? אלא כשיש בעיה יש פתרון בדרך הטבע ושלא בדרך הטבע. רבי חנינא בן דוסא אומר דובים ביער זה דבר של טבע ושעזים ירימו דובים בקרניהן זה מעל הטבע, אך פה מלמד את כולם שאם אדם הולך בדרך ה', ביושר, בדבקות, הישועה באה עד רגליו והעזים מרימות הדובים בקרניהן.
יהי רצון ש"רצון יראיו יעשה" והישועה במהרה תבוא לרגלנו. "ויראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".
