בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קיצור השירות הצבאי: צעד פזיז?
|
עם כל הצער, השלום לא יגיע בדורנו - לא באשמת ישראל - אבל בינתיים אסור לישראל להתפרק מנשקה ומצבאה. קיצור השירות הצבאי נראה כצעד פזיז המחייב שיקול דעת נוסף והערכת סיכונים מעמיקה
|
אסור לשכוח: המזרח התיכון הוא אותו מזרח תיכון [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
השבוע התבשרנו על הכוונה לקצר את שירות החובה בצה"ל בארבעה חודשים, החלטה שתיכנס לתוקף בעוד כשנתיים. לכאורה מדובר בצעד מבורך: הקלה על הצעירים בישראל. האומנם? רק פעם אחת בעבר נעשה צעד דומה, ונהנו ממנו שני מחזורי גיוס בלבד. מדובר במי שהתגייסו בחודשים אוגוסט ונובמבר 1964, אשר שירתו רק שנתיים וחודשיים, במקום שנתיים וחצי. זמן לא רב אחר-כך הסתיים השקט הממושך ששרר בגבולותיה של ישראל מאז מבצע סיני ב-1956, רוחות המלחמה נשבו מכיוונן של מצרים, סוריה וירדן, והתוצאה: מלחמת ששת הימים ב-1967. נטל הביטחון הוכבד בבת-אחת, אחרי שכאמור, ב-1964 הייתה מחשבה שניתן להקל בו. בשנים הבאות - מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, המלחמה הראשונה בלבנון - היה ברור לכל שאין מנוס משירות חובה ממושך, שלוש שנים. רק בשנות התשעים של המאה הקודמת, כאשר פעמי "השלום" הוצגו כשלום ב"מזרח התיכון החדש", התחילו לחשוב על הקלות, עדיין לא בשירות החובה, אלא בשירות המילואים. כך, למשל, ירד גיל השירות במילואים ל-40, התבטל הצורך בהיתרי יציאה לחו"ל, ועוד. התוצאות לא איחרו לבוא: במקום שהשירות במילואים יהווה מכנה משותף למרבית הגברים בישראל הוא הפך לנטל בלתי מוצדק על מעטים, "הפראיירים", המתקוממים בצדק הן נגד אפלייתם והן נגד התגמול הלקוי. יתר על כן, מעסיקים החלו להעדיף את מי שפטור ממילואים על פני מי שמתייצב חודש או יותר מדי שנה כדי להגן על האחרים. ובאוניברסיטאות, שם נראו לא פעם תופעות מכוערות של יחס שלילי דווקא כלפי מי שראויים לאפליה מתקנת ולהערכה. פרי הבאושים של "שלום" אוסלו הביא - כצפוי מראש - למלחמת אוסלו העקובה מדם, ובעקבותיה למבצע "חומת מגן", שהוא (ולא גדר "הביטחון") שהביא להקלה משמעותית במצב הביטחון, הן ביהודה ובשומרון והן בישראל הקטנה. שוב היה ברור לכל שאין מנוס משירות חובה ממושך, שלוש שנים. הדיבורים על הצורך בחלוקה שווה יותר של הנטל - ואולי נכון יותר לא לומר נטל אלא זכות להגן על המדינה היקרה לכולנו - וחוסר השוויון כאשר מגזרים שלמים אינם משרתים (ערבים, חרדים, משתמטים מהשמאל הקיצוני) וקבוצות גדולות עושות שירות מקוצר (בנות, חיילי ישיבות ההסדר, נח"לאים) הובילו ככל הנראה למסקנה שיש להקל על מי שתורם לחברה ולצבא. נסיבות אלה הובילו להחלטה החדשה. מבחן סבירות תחילה לפני שרצים קדימה עם ההחלטה החדשה, חשוב לבחון היטב את סבירותה. כשם ש"הפוליטיקה החדשה" היא אותה הפוליטיקה, כך גם "המזרח התיכון החדש" הוא אותו מזרח תיכון: עם מדינות ערביות ומוסלמיות עוינות, עם משטרים בלתי יציבים ובלתי אחראים, ועם כובש ערבי שהוכנס ארצה במסגרת "שלום" אוסלו ושאיתו לא ניתן לעשות שלום. גם אם נמשיך להטיח את ראשנו בקיר כאילו "פתרון" שתי המדינות הוא הפתרון, ברור לחלוטין שאין קשר בינו לבין שלום. עם כל הצער, השלום לא יגיע בדורנו - לא באשמת ישראל - אבל בינתיים אסור לישראל להתפרק מנשקה ומצבאה. קיצור השירות הצבאי נראה כצעד פזיז המחייב שיקול דעת נוסף והערכת סיכונים מעמיקה.
|
|
הכותב היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
|
|
תאריך:
|
14/05/2013
|
|
|
עודכן:
|
14/05/2013
|
|
ד"ר רון בריימן
|
קיצור השירות הצבאי: צעד פזיז?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הניה
|
14/05/13 16:43
|
|
|
|
אביגדור ש.
|
14/05/13 22:04
|
|
2
|
|
אביתר בן-צדף
|
14/05/13 22:52
|
|
|
|
לרון בריימן
|
16/05/13 06:59
|
|
|
|
ד"ר רון בריימן
|
16/05/13 10:19
|
|
3
|
|
בתיה
|
15/05/13 06:25
|
|
4
|
|
דודי30
|
15/05/13 09:37
|
|
5
|
|
בתיה
|
15/05/13 18:33
|
|
6
|
|
החכם עיניו בראשו
|
15/05/13 21:12
|
|
7
|
|
נועמי
|
23/05/13 17:46
|
|
הגירעון העצום בתקציב המדינה מחייב חקירה מקיפה לא רק לצורך בירור, אלא גם "למען יראו וייראו". בסופו של דבר הוא הגורם למשבר העמוק, שספק גדול אם ניתן בכלל להתאושש ממנו.
|
|
|
אני סבור כי, נושא זה של פתיחת מסעדות ובתי קפה בשבת הוא נושא עדין ומורכב. צריך לשים לב ולתת מרחב מחיה, גם לאלו שאינם שומרים, ולא לכפות את אורח חיי על אחרים. מה שברור לי אינו בהכרח ברור לאחרים.
|
|
|
בראיון שנתן שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ הוא האשים את מפגיני המחאה החברתית של 2011 בתקציב הגזירות שהוגש. "הכלכלה והתקציב זה לא אותו הדבר. התקציב הוא קשה בגלל שהוחלט על תוספת מאוד משמעותית בעקבות המחאה החברתית על צהרונים חינם בכל המדינה, וכשמחליטים לתת יותר שירותים, צריך גם לממן את זה. אין ארוחות חינם". אני לתומי חשבתי שהמלצות ועדת טרכטנברג ניתנו על בסיס שיקולים כלכליים וחברתיים ראויים ומקצועיים. מסתבר שהן סתם היו בזבוז מיותר, שנגרם עקב צעקות המחאה החברתית.
|
|
|
מי הוא האויב הזה, שהשמאל אומר עליו 'שלום עושים עם אויבים'? האם - אויב שהשלים, או אויב פעיל, שונא, מכין שפיכות דמים נוספת? ממשלה שנכנסת היום להרפתקת שלום חדשה, לוקחת על עצמה אחריות כבדה מאוד. כל סיסמאות- השלום שתחתן נעשו עד עתה הניסויים בבני אדם כבחיות מעבדה ואשר עלו בחייהם של למעלה מ-1500 'קורבנות שלום' יהודים ואלפי ערבים, יצאו אט אט ובאין רואה מן המחזור, כמטבעות מזויפות. למשל: 'שטחים תמורת שלום', 'הלנצח תאכל חרב?', 'שלום עושים עם אויבים', "טרור אי-אפשר לנצח", "השד הדמוגראפי".
|
|
|
מי שהעלה בדעתו שמשרד האוצר ירד נמוך עד כדי שאין יותר לאן, ציפתה לו הפתעה נעימה: נערי האוצר, מתברר, יודעים את מלאכתם היטב: עתה ירדו גם אל הקברים. ככל הנראה, מתכוונים במשרד האוצר לקבור את כולנו ואז לא תהיה מחאה חברתית, לא יישמעו קולות ביקורת והשקט ישתרר לו. זה נשמע מקאברי? לא עבור האוצר. מרוב חיפושים למלא את ה"בור" שיצרו בממשלה הקודמת מנסים עתה לחפש מתחת לאדמה, תרתי משמע, מקורות תקציביים. המתים ז"ל, לא יוכלו לשלם כי כיסיהם ריקים כידוע לכל, אז באים אל אלה שנותרו בחיים גם לאחר "הכלכלה הנכונה" וקדימה, תשלמו.
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
תזכורת לבני גנץ: מצב החירום עדיין קיים, ואף מחמיר מכתבי ההתפטרות של שרי המחנה הממלכתי צפויים להיכנס לתוקף רק למחרת חג השבועות אם כך, עדיין לא מאוחר מדי לנתניהו ולגנץ - ולא רק ל...
|
|
|
עידן יוסף
יש כל מיני כללים וכלים לפרשנות חוזים, והם משתנים ממדינה למדינה. גם אם החוזה כתוב בשפה ברורה, צריך להבין את ההקשר, הנסיבות והמטרה העסקית שלו. במקרה של ספק, השופט הוא הפרשן, והוא יכו...
|
|
|
דן מרגלית
עד היום אני סבור ש"ירושלים של זהב" הוא ההמנון הראוי לישראל גם אם פה ושם ניתן להחליף מילה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|