צילום חזיתי של הבניין הנטוש ברחוב המסגר 8 [צילום: אלי אלון]
מזבלה ברחוב המסגר בתל אביב |
בניין נטוש ופרוץ לכל ברחוב המסגר בתל אביב, המשמש מקום לינה לנרקומנים ולהומלסים, הפך למצבור אשפה, מעין מזבלה. נראה על-פי מצב האשפה כי היא נמצאת במקום זמן רב. נציגי העירייה לשכן שהתלונן: מדובר בשטח פרטי וזה לא באחריותנו
ערימות האשפה בבניין הנטוש במסגר 8 [צילום: אלי אלון]
|
ברחוב המסגר 8 בתל אביב, ניצב מבנה מכוער נטוש ופרוץ לכל, המשמש מקום לינה לעובדים זרים, לנרקומנים ולהומלסים למיניהם.
המבנה הנטוש בן שתי הקומות הפך למעין מזבלה כאשר כמות גדולה של אשפה מכסה את רצפת החדר בעיקר בקומה הראשונה. לפי מצב האשפה ניכר שהיא נמצאת שם זמן רב. חשוב להדגיש שלא מדובר בכמה שקיות ניילון או בכמה קרטונים, אלא בערמת אשפה משמעותית של כמה שכבות המגיעה אף לגובה של כ-40-30 ס"מ. ניתן לראות את האשפה אף מהמדרכה ברחוב המסגר. לא צריך להיות מומחה גדול לזואולוגיה כדי להבין כי ערימת האשפה המצטברת והנמצאת במקום זמן רב, מהווה חממה לזוחלים למיניהם ושאר מרעין בישין.
בעל חנות סמוכה למקום אומר לי כי פנה לעיריית תל אביב בעניין, ושם אמרו לו כי מאחר שהלכלוך לא נמצא בשטח ציבורי אלא בשטח פרטי, אין זה מתפקידה וסמכותה של העירייה לפנות את האשפה. אלא אלו אחריותו ותפקידו של בעל הנכס.
ייתכן שיש ממש בטענה זו של העירייה, אולם אל לה להיות "ראש קטן" כפי שעושות רשויות מקומיות רבות במקרים מעין אלה, ועליה לעשות מאמץ להסיר המפגע הסביבתי, גם אם זה כרוך בטרטורים וב"כאב ראש" לפנות לבעל הנכס ולדרוש ממנו, כולל באמצעים משפטיים, לפנות לאלתר את האשפה המהווה מטרד סביבתי ובריאותי.
ייתכן שעיריית תל אביב פנתה לבעל הנכס, ייתכן שלא. עובדה היא שהאשפה נמצאת במקום כנראה זמן רב גם לפי עדות בעל חנות סמוכה.
אין לי ספק שאילו מטרד מסוג זה ודומיו היה מתרחש בצפון תל אביב, סביר להניח כי הטיפול בו היה נמרץ יותר. וזאת מסיבה פשוטה: התושבים ה"חזקים" בצפון תל אביב לא היו מאפשרים לעירייה להזניח את הנושא והיו מתלוננים ולא מוותרים, ואנשי העירייה היו מודעים לכך ומתאימים עצמם לשכונה ולרצון תושביה. מה שאין כן בשכונות דרום תל אביב, ובמיוחד בחלשות שבהן, שם מטרדים סביבתיים כמו מצבורי אשפה קבועים וגדולים יכולים "לשכב" חודשים רבים ואף זמן רב יותר, ואין איש מתלונן ולאף אחד זה לא מפריע. דווקא באזורים חלשים אלה צריכה העירייה לגלות "ראש גדול".
את העובד הזר מאריתריאה או את האוכלוסיות החלשות בשכונות הדרומיות בתל אביב לא באמת מעניינת ערימת האשפה בחצר ביתם שבמקרים רבים אף לא בבעלותם. יש להם את הצרות שלהם, קשיי פרנסה ועוד, ועל כן על העירייה להיות דווקא בשכונות חלשות אלה יותר מעורבת, נמרצת ומחנכת בנושאי איכות וטיפוח סביבה, ועליה ליזום בעצמה הסרת מצבורי אשפה ומטרדים סביבתיים אחרים גם אם מדובר בחצרות בתים ובשטחים פרטיים שלכאורה אינם בתחום טיפולה, וגם אם אין עליה לחץ ציבורי מצד תושבי השכונה להסיר המטרדים הסביבתיים, וזאת כמובן תוך שמירה על מגבלות החוק. סיפורה של המזבלה ברחוב המסגר 8 המובא כאן הוא דוגמה טובה ומוחשית לעניין זה.
המבנה הנטוש בן שתי הקומות הפך למעין מזבלה כאשר כמות גדולה של אשפה מכסה את רצפת החדר בעיקר בקומה הראשונה. לפי מצב האשפה ניכר שהיא נמצאת שם זמן רב. חשוב להדגיש שלא מדובר בכמה שקיות ניילון או בכמה קרטונים, אלא בערמת אשפה משמעותית של כמה שכבות המגיעה אף לגובה של כ-40-30 ס"מ. ניתן לראות את האשפה אף מהמדרכה ברחוב המסגר. לא צריך להיות מומחה גדול לזואולוגיה כדי להבין כי ערימת האשפה המצטברת והנמצאת במקום זמן רב, מהווה חממה לזוחלים למיניהם ושאר מרעין בישין.
בעל חנות סמוכה למקום אומר לי כי פנה לעיריית תל אביב בעניין, ושם אמרו לו כי מאחר שהלכלוך לא נמצא בשטח ציבורי אלא בשטח פרטי, אין זה מתפקידה וסמכותה של העירייה לפנות את האשפה. אלא אלו אחריותו ותפקידו של בעל הנכס.
ייתכן שיש ממש בטענה זו של העירייה, אולם אל לה להיות "ראש קטן" כפי שעושות רשויות מקומיות רבות במקרים מעין אלה, ועליה לעשות מאמץ להסיר המפגע הסביבתי, גם אם זה כרוך בטרטורים וב"כאב ראש" לפנות לבעל הנכס ולדרוש ממנו, כולל באמצעים משפטיים, לפנות לאלתר את האשפה המהווה מטרד סביבתי ובריאותי.
ייתכן שעיריית תל אביב פנתה לבעל הנכס, ייתכן שלא. עובדה היא שהאשפה נמצאת במקום כנראה זמן רב גם לפי עדות בעל חנות סמוכה.
אין לי ספק שאילו מטרד מסוג זה ודומיו היה מתרחש בצפון תל אביב, סביר להניח כי הטיפול בו היה נמרץ יותר. וזאת מסיבה פשוטה: התושבים ה"חזקים" בצפון תל אביב לא היו מאפשרים לעירייה להזניח את הנושא והיו מתלוננים ולא מוותרים, ואנשי העירייה היו מודעים לכך ומתאימים עצמם לשכונה ולרצון תושביה. מה שאין כן בשכונות דרום תל אביב, ובמיוחד בחלשות שבהן, שם מטרדים סביבתיים כמו מצבורי אשפה קבועים וגדולים יכולים "לשכב" חודשים רבים ואף זמן רב יותר, ואין איש מתלונן ולאף אחד זה לא מפריע. דווקא באזורים חלשים אלה צריכה העירייה לגלות "ראש גדול".
את העובד הזר מאריתריאה או את האוכלוסיות החלשות בשכונות הדרומיות בתל אביב לא באמת מעניינת ערימת האשפה בחצר ביתם שבמקרים רבים אף לא בבעלותם. יש להם את הצרות שלהם, קשיי פרנסה ועוד, ועל כן על העירייה להיות דווקא בשכונות חלשות אלה יותר מעורבת, נמרצת ומחנכת בנושאי איכות וטיפוח סביבה, ועליה ליזום בעצמה הסרת מצבורי אשפה ומטרדים סביבתיים אחרים גם אם מדובר בחצרות בתים ובשטחים פרטיים שלכאורה אינם בתחום טיפולה, וגם אם אין עליה לחץ ציבורי מצד תושבי השכונה להסיר המטרדים הסביבתיים, וזאת כמובן תוך שמירה על מגבלות החוק. סיפורה של המזבלה ברחוב המסגר 8 המובא כאן הוא דוגמה טובה ומוחשית לעניין זה.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| מזבלה ברחוב המסגר בתל אביב |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| בלוגרים נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

