שיחות השלום שנפתחו בארצות הברית בחסות פטרוננו ומורינו האמריקנים וכנראה גם האיחוד האירופי אינם נותנים תקווה גדולה לשלום.
הם נותנים תקווה למחוות עבור הפלשתינים.
לאחר שחרור המחבלים צפו ל"שחרור פלשתין". צפו להענקת תקציבים, צפו למשלחות מסייעות, והכל בזול! במחירי חיסול, במחירי חוסר אונים. במחירי התאבדות.
מה הפלא שנתניהו יושב בבית ומשאיר את
ציפי לבני את הבמה כולה?
מה הפלא שאובמה נשאר בבית ומשאיר ל
ג'ון קרי את העבודה?
גם הם יודעים מה שכולנו יודעים: אין סיכוי!
אלא אם נפנה את הארץ כולה ונשאיר אותם כאן לבד להילחם בינם לבין עצמם על שלום בינם לבין עצמם.
ולכן הרעיון הגאוני-המבריק של חוק משאל עם.
כיצד יוכל נתניהו לקחת על עצמו את האחריות הגדולה הזאת לכאן או לכאן? שהעם יחליט.
האם העם מסוגל להחליט? ברור שלא. כי מי בדיוק יצביע וישפיע?
אבל משאל עם הינו עלה תאנה וביטוי לחמיקה מאחריות.
כי כשל נתניהו מלהחזיק את המדינה בידיו. כשל כוחו מעמוד על זכויותינו הלגיטימיות על הארץ הזאת מול עולם תובעני וצבוע.
מפני שכשל כוחו מול פעמי ההיסטוריה המהדהדים בדמיונו ההזוי של ג'ון קרי הרואה בעיני רוחו במה וצלמים ופרסי שלום מועברים מיד ליד.
ולמי אכפת מה יהיה עם אותו שלום וכמה יעלה לנו ואם נהיה כאן כדי לקבל אותו.
כאשר ישראל זוחלת לעבר שיחות השלום על גב נפגעי טרור על-ידי מרצחים שיצאו עוד מעט כנראה (אולי לא?) לקול מטח סוכריות בכפריהם, אין הרבה סיכוי שיהיה שלום. השפיפות הזאת מול מי שלא הצהיר ולו פעם אחת על רצונו בשלום לא נותנת לנו סיכוי גדול.
לפלשתינים אין מנהיג שוחר שלום. יש להם הרבה מנהיגים שוחרי דם יהודי ושטחים מארץ ישראל ואין גבול לדרישותיהם ולא שהם מתכוונים לתת משהו בתמורה. וכל עניין השיחות הוא רק כדי לבדוק מה וכמה תיתן ישראל.
ומה יתנו הפלשתינים? הם לא יתנו כלום! הם אולי יסכימו לקבל. אם ניתן מספיק.
אבל שימו לב להבטחה המרגשת: בתמורה לוויתורים תקבל ישראל ערבויות מהאמריקנים! ובאווירה זאת נערכות השיחות שהם קוראים להם "שיחות שלום". שיחות שאמורות כאילו לפתור בעיות במזרח התיכון הלוהט. כאילו כל בעיות האזור מתחילות ומסתיימות במיקום הגבולות של ארצנו המצומקת.
והאמת היא שלו לא היינו כאן – הרי איש את אחיו יאכלו הערבים.
ראו מה קורה במצרים, בסוריה, בלבנון.
כך שהאמת היא שאת הערבויות האמיתיות בשטח יכולה רק ישראל לתת לעולם בעצם קיומה וביטחונה באזור - ערבות למזרח תיכון שפוי באזור חמום ונוטף דם זה.
ערבות לקצת שפיות ולתקווה לעולם צודק יותר, מתפתח בצעדי ענק ובעיקר – שפוי וחפץ חיים.
