רב עם רבב

לשפשף את העיניים ולא להאמין: הרב מוטי אלון, שהורשע בביצוע מעשים מגונים בכפייה בקטין, דאג בעבר להטיף בעצמו כנגד יחסים חד-מיניים. את יחסי המין הבין-גבריים הוא השווה למשכב-בהמה ובתור שכאלה ראה בהם אם-כל-חטאת.

חותמת הקלון של הומוסקסואל, שדובקת עכשיו ברב אלון, הזכירה לי מקרה של רב מכובד מעבר לים, שסרח אף הוא באותן נסיבות - מה שאמור, מן הסתם, להוכיח שלמשכב הזכר, אין, בעצם, שום גבולות, תרתי-משמע: הוא חוצה יבשות וימים ואינו מצטמצם לאורח-חיים חילוני בהכרח.

מפאת צנעת הפרט, ומאחר שהמקרה שבו מדובר לא הגיע לערכאות המשפטיות, ניתן רק לרמוז שהדברים אמורים ברב מכובד לא פחות מאלון, שכיהן במשך שנים ארוכות כרבה הראשי של קהילה יהודית בעיר מרכזית בגרמניה. אותו רב היה גם הרוח החיה של בית הכנסת המפואר שלה, שנבנה בסגנון ארכיטקטוני של אתר די ידוע בארץ.

לפני כשנתיים יצא לי להיוודע אל אותו רב בנסיבות של אירוע חברתי מקומי שנערך בבית הכנסת הזה ושבמסגרתו נשא הרב דרשה חוצבת-להבות-אש בגנות קיומם של יחסי-אישות בין גברים - מנהג שאינו פוסח, לדבריו, גם על בתיהן של משפחות יהודיות לא מעטות.

הרב שסרח

איסור משכב-זכר, למי ששכח, הוא צו דתי-יהודי מפורש. מקור האיסור הוא בספר ויקרא: "ואת זכר לא תשכב משכבי-אישה, כי תועבה היא" - ציטט הרב את מצוות האיסור והדגיש כי העונש המקראי על מגע מיני הומוסקסואלי הוא חד-משמעי: מוות למבצעיו. דרשתו של הרב ריתקה את קהל הנוכחים בבית הכנסת ועוררה בעקבותיה ויכוחים סוערים בין באיו. על הדברים שנשא זכה הרב ללחיצות-ידיים רבות ואלה אף זכו להדים באמצעי התקשורת המקומיים.

אלא ששבוע לאחר מכן נעלם, לפתע, הרב מבית הכנסת. הילכו אז שמועות שבסך-הכל הוא נפל למשכב ויחזור כשיבריא. אולם בחלוף שבוע נוסף יצא סוף-סוף המרצע מן השק. במודעה צנועה ולקונית, שפורסמה על שער בית הכנסת, נאמר כי הרב נאלץ לפרוש מסיבות אישיות.

אלא שחקירה קצרה העלתה את סיבת הפרישה, שגרמה להלם גדול בקרב באיו הקבועים של בית הכנסת. הרב, מסתבר, נתפס בקיום יחסים מיניים עם אחד הנערים שלמד אצלו את פרשת הבר-מצווה שלו, הודה ועזב.