בוקר טוב, אדוני הנשיא <br>

בוקר טוב, אדוני הנשיא ברק אובמה. אני רואה שהתעוררת וגילית שהעולם קצת יותר מורכב מכפי שנדמה היה לך בחלומותיך. אני רואה שקראת את עיתוני הבוקר והתברר לך שדמוקרטיה לא כופים ושהרגלים של מאות שנים אינם משתנים בן-לילה.

אתה אומר לנו: "רק לפני שנתיים קיבלה אמריקה השראה מהרצון העז של העם המצרי בשינוי. אמרנו בזמנו שהשינוי לא יבוא במהירות או בקלות, אבל הצבנו כמה עקרונות: בלי אלימות ועם כבוד לזכויות אדם". אבל אתה לא אומר לנו, שנכשלת כישלון חרוץ. אתה לא אומר לנו, שהבאת להפלת נשיא שהיה במשך שנים בן-ברית נאמן של ארה"ב, רק כדי לקבל בשלב הראשון פרה-דיקטטור איסלמיסטי, בשלב השני טבח של אזרחים ומי יודע מה בשלב השלישי.

"הצבנו כמה עקרונות", אדוני הנשיא? האם אתה חושב שאנחנו מאמינים לרגע שהייתה לך יכולת כלשהי "להציב כמה עקרונות"? הרי תחת הנהגתך (מילה קצת מוזרה לגבי התנהלותך) ארה"ב הפכה ללעג וקלס בכל העולם. בחמש השנים האחרונות הפכת את מעצמת-העל שכולם לכל הפחות מתחשבים בה, למעצמת-ביניים שמדינות כמו אקוודור ובוליביה מצפצפות עליה בריש גלי. אז שנחשוב שיכולת "להציב כמה עקרונות" למיליונים בכיכר תחריר?

אתה פועל לבדל את עצמך בצורה מובהקת מקודמך, גורג' בוש, אשר הביא לכך שארה"ב תהיה שנואה על חלקים ניכרים של העולם. אלא שמה שהצלחת לעשות, הוא להביא לכך שהשינאה התחלפה בבוז. מעצמת-על יכולה להרשות לעצמה להיות שנואה; היא אינה יכולה להרשות לעצמה שיצחקו עליה.

ושים נא לב, אדוני הנשיא, לעוד נקודה. קודמך פעל ממניעים אידיאולוגיים של הפגנת כוח, ואילו אתה פועל ממניעים אידיאולוגיים של הפצת הדמוקרטיה. גם אם מניעיך נעלים יותר, אתה עדיין דומה לקודמך בכך שאתה מקבל החלטות אסטרטגיות שלא על-פי העיקרון מספר אחת שאמור להכתיב את מהלכיו של כל מנהיג: טובת ארצו. אין ספק שיש לתמוך במי שנלחם למען הדמוקרטיה ולהתרחק מדיקטטורים - אך באיזה מחיר? האם המחיר שגילית היום בבוקר במצרים היה באמת בלתי ניתן לחיזוי מראש?

אני מאמין לך ש"קיבלת השראה מהרצון העם של העם המצרי בשינוי", אבל אני בטוח שלא היה לך שמץ של מושג מה הרצון הזה אומר. אני בטוח שלמרות הניסיון המגושם והכושל שלך להושיט יד לעולם המוסלמי, אתה חף מכל ידיעה על ההיסטוריה שלו ועל התרבות שלו. אני בטוח שלמרות שבחרת בתחילת כהונתך לנסוע לקהיר ולא לירושלים, אתה חף מכל ידיעה על המורשת של העולם הערבי בכלל ושל מצרים בפרט.

למה אני כל כך בטוח? משום שאם היית יודע משהו על כל אלו, היית יודע שהעולם הערבי מתנגד לדמוקרטיה כיוון שהיא נתפסת כמשהו שהמעצמות הקולוניאליסטיות - בריטניה וצרפת - ניסו לכפות עליו מלמעלה. היית יודע שבעולם המוסלמי ובעולם הערבי אין שום מסורת של דמוקרטיה. היית יודע שלא במקרה מוצאו של הטרור המודרני הוא מהמזרח התיכון - משום שהאלימות היא הדרך המקובלת בו מזה מאות שנים להחליף שליטים. ובקיצור: היית יודע שהסיכוי לדמוקרטיה אמיתית במצרים, הוא בערך כמו הסיכוי לדיקטטורה בישראל.

עכשיו קצת מאוחר מדי, אדוני הנשיא. אם להשתמש בעוד דימוי מזרח-תיכוני, השד יצא מהבקבוק ולא נראה שניתן יהיה להחזירו לשם. אתה יכול רק לקוות בסתר ליבך ולמרות הצהרותיך, שהצבא המצרי יצליח לדכא את האחים המוסלמים. משום שאם הוא ייכשל - אתה עוד תתגעגע לחוסני מובארק, ולקהיר כבר לא תוכל לחזור, אפילו לא כתייר.