לעבור מיד לשיטת הבחירות האזוריות

שמעון אוחיון, רוברט אילטוב, חמד עמאד, קארין אלהרר, רונן הופמן, בועז טופורובסקי, מאיר כהן, עליזה לביא, דב ליפמן, שמעון סולומון, רינה פרנקל, עדי קול, יפעת קריב, יואל רזבוזוב, פנינה תמנו-שטה, מיכל בירן, יחיאל חיליק בר, משה מזרחי, אראל מרגלית, אור יהודה אריאל, אבי וורצמן, מרדכי יוגב, זבולון כלפה, שולי מועלם-רפאלי, יוני שטבון, דוד אזולאי, יצחק וקנין, אברהם מיכאלי, יעקב אשר, מנחם אליעזר מוזס, אורי מקלב, דוד צור, עיסאווי פריג, מיכל רוזין, עפו אגבאריה, חנא סוייד, טלב אבו עראר, אברהים צרצור ובאסל גטאס - אלה הם 39 שמות שאין אני בטוח, שרובם אומרים משהו למי מכם, בקריאה ראשונה. בקריאה שנייה, זעיר פה, זעיר שם, אולי תיתקלו בשם מוכר, ואם תתאמצו במיוחד, תגלו שם מסוים שמזכיר לכם, אולי - אולי - מישהי או מישהו שנבחרו לכהן, לפני כמחצית השנה בכנסת התשע-עשרה.

ובכן, אלה מכם בעלי הזיכרון החד שיהמרו על כך כי שמות האלמונים והאלמוניות המנויים ברשימה זו, הם חברי וחברות כנסת בכנסת החדשה, צודקים לחלוטין. אלה הם חברי הכנסת ש"זכו" להיכלל ברשימה העלומה של חברי-הכנסת החדשים שאין מכירים אותם, כמעט לחלוטין, בציבור.

יודע אני, כי אני גורם עוול לחלק מהנכללים ברשימה העלומה המפורטת בתחילת רשימה זו, שכן חלק מהם עשו קריירה מפוארת בשורות המשטרה, דוגמת דוד צור ומשה מזרחי. אראל מרגלית הוא איש עסקים ומייסד קרן סיכון, כאשר רבים ורבות אחרים ששמותיהם מפורטים מעלה, עשו חיל בעיסוקיהם קודם שנכנסו הם לכנסת. משנכנסו הם לכנסת נדם קולם וכמעט אין נשמע - למעט פה ושם - בתקשורת המשודרת והכתובה.

זכייה מול הפסד

ברור לי היטב, כי העשייה הפרלמנטרית אינה מתבטאת בפרסומים בתקשורת, אלא בעשייה שוטפת ויומיות בוועדות הכנסות, שבהן חלק מהמנויים ברשימה העלומה עושים עבודתם נאמנה, אולם לאור הכלל הרווח עתה בעולמנו אנו, לפיו: "זכית ופרסמת זכייתך ברבים - זכית. זכית ולא פרסמת עשייתך ברבים - הפסדת", הרי מרבית חברי הנכללים בתוככי הרשימה העלומה נחשבים למפסידנים בעיני הציבור הרחב.

הדברים מכוונים במיוחד נוכח העובדה שלאור שיטת הבחירות בה נבחרים חברי כנסת ברשימות ארציות ומפלגתיות, הרי אין לציבור חברי כנסת אלה כל מחויבות שהיא לציבור בוחריהם. גרוע מכך, איך יוכל בוחר אלמוני לבוא בתביעה אל חבר כנסת ולראות בו חבר כנסת "שלו", אם הוא הצביע עבור המפלגה שבשירותיה נכלל אותו חבר כנסת נבחר ולא הצביע - בפועל ולמעשה - עבור אותו חבר כנסת.

נלחמים למען הזכאים

בכל הכבוד הראוי לסוגיות הרות-גורל העומדות על סדר-היום הציבורי, דוגמת השלום המיוחל עם הפלשתינים, שמירה על גבולות ברי-הגנה אל מול אויבינו הערבים, עדיין רובנו ככולנו מוטרדים בשאלות יומיום לא פחות חשובות, והן פרנסתנו היומיומית ומציאת קורת-גג לנו ולילדינו.

הנה זה עתה פרסם ברבים, המפקח על הבנקים, בבנק ישראל, דודו זקן, שורה של הגבלות על מי המבקשים ליטול משכנתאות. מחודש ספטמבר הקרוב תוגבל תקרת המשכנתה לגובה של 70% בלבד לערך הדירה ואת יתרת 30% הנוספים הנדרשים נידרש לממן מכיסנו אנו. מי שרוכש את דירתו הראשונה, יוכל לקבל משכנתה עד לגובה של 75% מערך הדירה ורוכשי דירות להשקעה יוכלו לקבל משכנתה עד לגובה של 50% בלבד מערך הדירה.

אין לי כל ספק ספיקא שהוא, שאם הייתה נהוגה ונוהגת במדינת ישראל שיטת הבחירות האזוריות, לפיה נבחרים לכנסת נציגים של אזורים או של ערים ויישובים דווקנים, היו חברי-כנסת אזוריים אלה נלחמים, בחירוק שיניים, להטבת תנאי קבלות המשכנתאות לזכאים באזורי הבחירה שלהם. כך היו נלחמים, לשם דוגמה, חברי הכנסת המייצגים את שטח השיפוט רמלה-לוד, לטובת זוגות צעירים, סטודנטים ושאר אוכלוסיה מוחלשת כלכלית, למען שיפור תנאי קבלת המשכנתאות עבורם. כך הייתה נוצרת מציאות דברים של אפליה מתקנת לטובת החלשים והמוחלשים כלכלית בחברה הישראלית. כך הייתה נוצרת מציאות דברים לפיה אין הכל זכאים לקבל משכנתה בגובה של עד 75% ללא כל התחשבות במעמדם הכלכלי וברקע הסוציו-אקונומי שלהם.

הטבות נדרשות לבוחרים

הדברים נכונים לא רק באשר לשינוי הנדרש בכל הקשור לחלוקת המשכנתאות ושינוי הקריטריונים לגבי קבלתן, תוך העדפת אזורים שאינם אזורים מרכזיים, דוגמת העיר תל אביב-יפו והפלייתם לטובה בתנאי קבלת המשכנתאות על-פני אלה המבקשים לקבל משכנתה כדי לרכוש דירה בעיר זו. זאת ועוד; ברור לכל כי מחירה של דירה בתל אביב-יפו יקר לאין שיעור ולאין ערוך ממחירה של דירה בערים לוד, רמלה או ביישובים שלומי ונתיבות. במצב דברים זה, מסבסדים - למעשה ובפועל - תושבי הפריפריה, שממילא הינם אוכלוסיות מוחלשות מבחינה כלכלית, את מי שמבקשים לקבל משכנתה לצורך רכישת דירה בערים המחזקות מבחינה כלכלית, דוגמת תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון ועוד.

קיומן של בחירות אזוריות ימנע מציאות דברים של מתן הטבות לפי קריטריונים כלל-ארציים ויגרום לחברי הכנסת מאזורי הבחירה להילחם, בנחישות, עבור מתן הטבות למי שבחרו בהם באופן ישיר. מצב דברים זה ימנע עיוותים קיימים וצפויים בחברה הישראלית ובתחומי הכלכלה והקיום היומיומי בפרט. זכורה אמירתו של שמעון פרס, בהיותו שר תחבורה, בדבר "מכונית לכל פועל". אנו מבקשים הרבה פחות מכך. אנו מבקשים כי כל אזרח ותושב תהיה לו קורת-גג מעל לראשו ואם אין הוא יכול לרכוש דירה למגוריו, אפילו בעזרת משכנתה (מציאות דברים הנכונה ויפה לרבים, רבים מאזרחי ותושבי מדינת ישראל), לפחות יוכל לגור בשכירות מסובסדת בדירות לשכירות שייבנו לצורך כך. חברי כנסת אזוריים שיהיו חלק משיטת הבחירות האזוריות יפעלו - בוודאות - לצורך מימוש מטלה דחופה זו ומטלות דחופות שאזרחי ותושבי מדינת ישראל נזקקים להן.