המשותף בין משה ליאון וגדעון לוי

מערכת הבחירות המוניציפלית יצרה שותפויות מוזרות של עיוורים למראות וחרשים לקולות. עיוור וחרש אחד הוא רואה החשבון מגבעתיים, משה ליאון. העיוור והחרש השני הוא אחד מבכירי עיתון הארץ, העיתונאי גדעון לוי משכונת רמת אביב בעיר תל אביב.

בבחירות לראשות העיר ירושלים מתמודד רואה חשבון, תושב גבעתיים, משה ליאון. מועמד הנתמך בין היתר על-ידי מועצת החכמים של ש"ס, אך הוא מחזר חזק בעזרת חבר הכנסת אביגדור ליברמן גם אחרי ציבור של 45,000 דוברי רוסית החיים בירושלים. במעדניות, המוכרות מוצרים לא כשרים כמו בשר חזיר מעושן בעיקר ליוצאי חבר העמים, מחלקים שקיות לאריזה ועליהן תמונתו של המועמד משה ליאון. שקיות ניילון תמימות, הקוראות בשפה הרוסית לציבור הירושלמי לבחור במשה ליאון לראשות העיר והמלצה חמה לרכישת המצרכים הלא כשרים. רואה החשבון מגבעתיים, משה ליאון, בוודאי יתנער מאחריות לקריאה להצביע בעדו על שקיות המציעות מכירת בשר חזיר מעושן ועוד מוצרים לא כשרים במחיר שווה לכל נפש.

בעיתונות בשפה הרוסית, ורק בשפה הרוסית, מושמעת קריאה לבחור במשה ליאון ולא לניר ברקת כמי שאחראי להעברת בית הספר רנה קאסן לידי ידיים חרדיות ובסבסוד מטורף של מוסדות החינוך החרדים על חשבון הציבור החילוני. העיתונות הרוסית, הקוראת לתמוך במשה ליאון, המופצת לציבור דוברי הרוסית, מבקשת לבחור במשה ליאון, כי הוא היחיד, המסוגל לעצור את סחף ההתרפסות לחרדים שיצר ניר ברקת, לדבריהם. זאת בדיוק כאשר משה ליאון יושב על בימת המכובדים בעצרת ההמונים לציון יום השבעה למותו של הרב עובדיה יוסף ומבקש את תמיכת הציבור החרדי.

משה ליאון מציג עצמו כעיוור, שלא ראה את השקיות וגם כחרש, שלא שמע ולא הבין את הקולות בשפה הרוסית, המדברות בשבחו ובאותה נשימה מדברות בגנותו של ניר ברקת, שהעניק רישיונות ל-147 מבנים, המשרתים רק את הציבור החרדי ופוגעים בציבור החילוני.

בעיוורון ובחירשות, שלקה משה ליאון בירושלים, לקה, לצערי הרב, העיתונאי גדעון לוי. עיוורונו מנע ממנו לראות את שפע בתי הספר התיכוניים המצויים רק בדרומה של תל אביב (לא טעיתי!) ואילו הצפון, במיוחד אזור מגוריו של גדעון לוי, מקופח. (ושוב לא התבלבלתי).

רק בדרום העיר ממוקמות גימנסיה הרצליה, תיכון חדש, בית הספר התיכון כי"ח, תיכון עירוני ה', תיכון עירוני א' ו-ה'. כן, אני לא טעיתי. ילדי הצפון נוסעים לדרום. גדעון לוי מבקש להצביע בעד בחולדאי, על שהשכיל לרכז את מיטב בתי הספר התיכוניים בדרום העיר.(לא טעיתי!!!) כל ילד בצפון העיר, שחפץ בלימודים ברמה גבוהה, נוסע רק לדרומה של העיר, המפונקת בתאורה נאותה בלילות, יש שם תשתית מצוינת של ביוב, משתרעים בה פארקים גדולים ורחבי ידיים, תיאטרונים וגם לא מוטל עליה כל הנטל של קליטת רבבות מהגרי עבודה.

לזכותו של גדעון לוי, שיידע אותי ורבבות קוראי עיתון הארץ לעוולות בלתי נסלחות, שישראל אחראית להן בשטחים הכבושים. מצער, שגדעון לוי לא שמע על עובד הקבלן חסן אוסרוף, שבלילה בו טאטא את הטיילת האהובה על גדעון לוי, הוא היה קורבן ללינץ' אכזרי בטיילת. בעודו שוכב פצוע בגופו ובנפשו בבית החולים איכלוב קיבל הודעת פיטורים מהעבודה. עובד ניקיון בעירית תל אביב נזרק לכלבים, כי העסקה קבלנית בעירייה בראשות חולדאי מעדיפה עבודת עֲבָדִים, ואם העבד נפצע, זורקים אותו.
לזכותו של גדעון לוי, שיידע אותי ורבבות קוראי הארץ למציאות הקשה בה חיים הערבים בשיח ג'ראח, אך הוא ממליץ לבחור במי שאחראי לנישול תושבים ערבים ביפו והעברת שטחים נרחבים לכרישי נדל"ן.

הריסת בתים במזרח ירושלים זוכה לסיקור נרחב על-ידי גדעון לוי, אך מי שאחראי להריסת בתים ביפו זוכה למלוא המחמאות של אותו עיתונאי. אני מתקשה להבין כיצד העיתונאי גדעון לוי ממליץ לבחור במי שנושא באחריות להרס בתים של קהילה מוחלשת ביפו, הרס המאפשר גריפת רווחי עתק לקומץ כרישי נדל"ן.

משה ליאון בירושלים לא שמע את הקולות ברוסית, המשסים בבוטות חילונים נגד חרדים, וגדעון לוי לא שמע קולות בערבית הזועקים ביפו וקולות הזועקים בעברית נגד הרס בתים כדי לאפשר לכרישי נדל"ן לצבור רווחי עתק.