הגאון הפוליטי והזכאי - איווט ליברמן

אין ספק כי בפרשת ליברמן מעורבות גם נטיות גזעניות, וגם הסתה שמקורה בעיתונות השמאלנית. ליברמן מצטייר עקב מבטאו ועקב תווי פניו ובעיקר עקב דעותיו, כדוב רוסי דורסני, בפועל מדובר באיש עם בלוטת שכל יתרה, איש מבריק וגאון פוליטי, אשר ניווט את המצוקה המשפטית אליה נקלע באורח מעורר כבוד, ויוצא ממנה חדש דנדש. איווט ניווט, וכנראה עוד ינווט.

הפוך על הפוך

כל אדם שני שנפגוש ברחוב יצייר לנו את איווט ליברמן כז'לוב או כפושטק רוסי. השמאל השולט במדיה, והנטייה הטבעית שלנו לסטריאוטיפים, עוטפים אותנו בחזיונות הרחוקים מהמציאות, מסיטים את מסקנותינו על הקורה סביבנו למרחקים גדולים מהאמת, אנו רואים א' ומסיקים ב', כי מישהו דואג היטב-היטב לזהם לנו את המוח.

דווקא האיש ה"נחמד", ה"מהודר", עם מבטא ללא רבב, דני איילון, יוצא מהמשפט לא אמין, המשנה גרסאות, זה המגלה פתאום אחריות לאומית ברגע שלוקחים לו את הכיסא מתחת לישבן. את האנשים האלה מרוממת התקשורת - והכל הכל כחלק מהמאבק בליברמן ודומיו, אשר חיצוניותם חריגה במידת מה, אך תוכם כברם, והם היחידים המעלים אופציות רלוונטיות ריאליות ובעלות סיכוי לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי בארץ ישראל.

ליברמן הווירטואוז

כל אחד היה כבר מתרסק. עשר שנים של הליכים משפטיים, הר ענק שיצרה פרקליטות המדינה, אשר אפילו עכבר לא נולד ממנו, וליברמן, על-אף שנראה קצת מגושם, דילג בווירטואוזיות על המשוכות, כאשר הוא ממשיך במקביל את תפקידיו במפלגה בכנסת ועד ערב הגשת כתב האישום גם בממשלה, הוא הצליח להתפטר מהממשלה ולשמור על מפלגתו, בשיטה מקורית מאוד, הריצה בסיעה משותפת עם הליכוד באופן שהוא ירד למקום השני, ולא התעמת עם עתירות ובג"צ (לו היה רץ במקום ראשון היה מועמד מפלגתו לראשות ממשלה, אז היו מוגשות עתירות ואיווט החליט להבנתי להימנע מראש ממצב כזה, ובמידה רבה של צדק).

וכך הוא המשיך בדילוגים כאילו הוא נער צעיר וקל-משקל - עד רגע זה, עם זיכוי פה אחד, ותוך כדי מילוי התפקיד האחראי מאוד של יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת.

לא חצי זיכוי, לא רבע זיכוי, לא מחמת הספק - אלא זיכוי מלא ופה אחד.