רבים תוהים ושואלים את עצמם ללא הרף מדוע הערבים הפלשתינים מנצחים אותנו ללא הרף, כמעט בכל מאבק מדיני, פוליטי וחברתי ומשפטי. העובדות ברובן המכריע ניצבות נגדם. למעשה, כל ההישגים שהצליחו לייצר לאורך שבעים השנים האחרונות מסתכמים בסבל, טרור, פליטות משוועת, אי-סדר ושחיתות שהפכה מוסד ייחודי ומסודר למשעי. לעומתם, יהודים בארץ ישראל מקימים – כן, עדיין – מדינה למופת. יהודים קלטו מיליוני עולים, הקימו צבא לתפארת, דמוקרטיה חזקה, מוסדות מדע אדירים, טכנולוגיה חובקת עולם וגם כמה וכמה זוכי פרס נובל שאינם דווקא שותפים לערפאת.
בקיצור, איפה אנחנו ואיפה הם? אז למה דווקא הם לא יורדים מהתודעה של העולם ולמה הם כובשים את אהדתו, תשומת ליבו, חיבתו ותמיכתו הגורפת תמיד על חשבוננו ולא בזכות מה שהם? ועוד שאלה קטנה ומציקה - האם הם באמת סובלים בכל התהליך הזה או שמא גם זה על חשבוננו?
האנשים האלה כבר שבעים שנה פליטים ונראה שימשיכו כך לנצח. עוד לפני שהפכו לעם כבר זכו בפנסיה תקציבית לכל העתיד האפשרי. האו"ם הקים למענם במיוחד ארגון פליטות שופע כספים ואהדה, מנותק משאר הפליטים שבעולם. ארגון אדיר ששמו או"ם תומך בפוליטיקה של הפלשתינים, מממן גם את בתי הספר שלהם השופעים שטנה מצמררת ליהודים, מדפיס את ספרי הלימוד שבהם היהודים הם שיילוקים גזלנים ומסואבים ואת המפות שבהן ישראל היא כתם שבו נכתב פלשתין.
בעקיפין גם אנו תומכים בכל השערורייה הזאת כי אנחנו משלמים דמי חבר לא יחרץ בארגון האו"ם. שמעתם באו"ם על פליטים יהודים שברחו מארצות ערב וחיים עכשיו במחנות פליטים במדינת ישראל? ארץ ישראל קלטה למעלה מ-600 אלף פליטים יהודים שנמלטו מארצות ערב, חלקם ברחו מחבלי ארץ ישראל שערבים השתלטו עליהם. מספר הפליטים הערביים שעזבו את ישראל בתקופת מלחמת 48' ולפניה נאמד ב-400 אלף לכל היותר.
עם ישראל נוצר באופן מופלא ו'מופרך' לפני שגובש לעם, לפני שחי כעם היושב על אדמתו. התורה שניתנה לו במדבר סיני, בתקופת נדודים מתמשכת, הכריזה לפתע שהוא עם. זו מציאות של עם? למרבה הפלא ובאופן בלתי מופרך, העם הזה מחזיק מעמד מעל שלושת אלפים ושלוש מאות וחמישים שנה בזכות כמה גווילי עור שבם נכתב כי הוטל עליו להיות עם, שזה גורלו וייעודו. היכן נמצאים היום כל אותם עמים מפוארים ואימפריות אדירות ששוטטו להנאתם בשבילי ההיסטוריה של המזרח התיכון? הם הפכו לגווילים ותכריכים...
כ-1,400 שנה לאחר מתן תורה החלה כת נוצרית (שהייתה יהודית) להפיץ בין היהודים סיפורים ואגדות על רב יהודי שיצא להילחם בכוהנים המושחתים בבית המקדש. לימים יצאו שליחיו של האיש לרחבי העולם הפגאני והפיצו את תורתם שלהם בשמו. במהרה קמה כנסייה קתולית שהחלה לזנב ביהודים. בשמו של האיש שהלך על המים החלה הכנסייה להלך על הדם. היהודים לטענתם הם שצלבו והרגו ושחטו את ישו. זו הייתה הסיסמה שהוציאה דם גם מסלע. ריב פנימי בין רבנים בירושלים הפך במהרה ל'עסק' שכל העולם הפגאני מעורב בו עד היום.
הכנסייה הכריזה כי הנוצרים הם-הם היהודים החדשים וכי אלוהים עזב את בני ישראל בשל חטאים שלא ניתן לסלוח עליהם. הנוצרים, טענה הכנסייה, הם יעקב, ואילו היהודים הם עשו. היהודים שייכים לעבר שפג תוקפו עקב כישלון בני ישראל. ההווה והעתיד שייכים לכנסייה הנוצרית. כלומר, הנוצרים באו במקום - להחליף את - היהודים. נולדה 'הברית החדשה' והברית הישנה (של היהודים) נקברה בהריסות העבר. היהודים הפכו באחת לעם שפל שאין לו זכות קיום אלא אך ורק כתולדה של רחמנות וחמלה נוצרית לשמה. הכנסייה הקתולית יצרה את מושג ה'דימי' שנים רבות לפני שהגיח האיסלאם, וייחסה אותו לאותם יהודים עקשנים שנאחזו בטורח רב בגווילים ישנים שפג תוקפם על מדף ההיסטוריה.
תאמינו או לא, בשנת 1965 הוציאה הכנסייה מסמך שבלט בו תיקון שהשיב ליהודים את מעמדם כעם שנבחר על-ידי האלוהים, הגביל את תפקידם ברצח האל ישו והסיר את האחריות הקולקטיבית שרבצה עליהם לאורך הדורות. מה אתם יודעים?
"להוריד את היהודים מהווריד"
ההיסטוריה הכנסייתית שהחלה להתפשט מארץ ישראל לאסיה הקטנה ומשם לכל אירופה ולשאר העולם, דגלה בתורת האהבה לאדם באשר הוא אדם ובשנאה שטנית ליהודי באשר הוא יהודי-נחש. כפי שנאמר, ישו שהם אימצו לעצמם רק הלך על המים והם כבר שטו על נהרות דם. אירופה הנוצרית הגיעה לשיאה בימי השואה. בפשטות, היא החלה להשמיד את יהודיה. כשאתה עסוק ברצח, ידיך טובלות בו, העיניים מצומצמות והלב יבש. כמה רוצחים טובים הופיעו ומופיעים עד היום לפני בתי המשפט ולפני משפחות הקורבנות, ביקשו ומבקשים סליחה ומחילה. הם לא התכוונו לזה. זה יצא משליטה. הם רק מילאו פקודה, הם מוקיעים את עצמם. לא כולם, כמובן. עדיין יש רבים באירופה הטוענים בצער שהיטלר לא הספיק להשלים את המלאכה החשובה.
אחרי המלחמה, בתוך פרצי הצער והתדהמה שהציפו את אירופה כביכול, הוקמה מדינת ישראל. תעזרו לי להוריד את היהודים מהווריד, אמרה אירופה, קחו אותם לארץ ישראל-פלסטינה. שילכו לתוך העולם הערבי ונראה אותם, הייתה המחשבה האירופאית (מערבית) הנאורה.
לאירופה היה ברור כי שאריות העם היהודי הפליטי שיצאו להרפתקה נואשת בארץ ישראל יושמדו שם ויוכחדו. שארית שאריות הפליטה יחיו שם על חסדי האיסלאם. מה שלא השלים היטלר יעשו בוודאי שליחיו כגון המופתי אל-חוסייני, קאוקג'י, אחמד שוקיירי בעזרת ארצות ערב והנפט השחור. כדי שלא יהיה לכם ספק, הכריז אחד מגדולי המצביאים של בנות הברית, הגנרל מונטגומרי, כי המדינה היהודית לא תחזיק מעמד יותר משבועיים ובכך ביטא ברבים את תאוות הלב האירופאי (המערבי).
היהודים שרצחו את ישו כל יום וגם עד היום, הגיעו אל סוף הדרך בארץ ישראל. ה'דימי' של אירופה הגיע אל המעיין הנובע - מקור המושג הזה. ארצות אירופה ספוגות בשנאה מבולבלת בדם החליטו לאפשר הקמתה של 'מושבה' יהודית בארץ ישראל שתהיה נסמכת לעולמי עולמים על שולחן הנדבות הנוצרי-איסלאמי. הכוונה הייתה, כמו תמיד, להנציח את חרפתם ושפלותם של שאריות היהודים שותתי הדם ולהדגיש שוב בגאון את האחווה הנוצרית המנצחת בעלת 'הברית החדשה'.
סיפור אהבה מתמשך?
עכשיו אנחנו מגיעים אל הפלשתינים. עד 1967 הם היו 'פליטים' והתגוררו בעזה של מצרים וביו"ש של ממלכת עבר-הירדן. איש מהם לא שאף להחליף את השלטון 'הזר', הכובש והמשחית שנכפה עליהם כתוצאה ממלחמתם ביהודים. להפך, כל כוונתם הייתה להתנפל על מדינת ישראל ולהחליף בה את השלטון. שלטון מוסלמי - גם לא ערבי - מעולם לא הדאיג אותם. שלטון יהודי – בלתי מתקבל על הדעת האנושית. ילדים זבי חוטם התהלכו בכל סמטה עם מפתח ענק על הצוואר ותיארו בפרטי פרטים את הבתים שבהם התגוררו בחיפה, ביפו, בעכו ובצפת. הם חלמו בהקיץ על שובם הביתה. עד היום.
הרעיון הנוצרי הוותיק של 'הברית החדשה', שהחליפה באחת את 'הברית הישנה' ולכאורה באה במקומה, מסתתר גם מאחורי תפיסת העולם המוסלמית המנסה לקצץ בנטיעה היהודית בארץ. בעזרת הנצרות מקווה האיסלאם הפלשתיני להפיל את ה'דימי' הישראלי לתוך חריץ האסימון שהוקצב לו. כי הארץ שייכת בעצם מאז ומתמיד לפלשתינים הערבים והם שיבעלוה כדבעי וגם את יושביה היהודים. הברית החדשה (הנוצרית), שמחליפה את הישנה (היהודית), הורידה את היהודים למדרגת 'דימי' בעולם הנוצרי במערב והביאה על כנפיה את השואה. המדינה הפלשתינית תוריד את היהודים בארץ ישראל שבמזרח התיכון למדרגת 'דימי' של העולם המוסלמי. היהודים שהאל עזבם, הענישם ושלחם לגלות כבר לפני אלפיים שנה, שרצחו את ישו והרעילו את מוחמד בו-זמנית ולאורך כל הדורות, עדיין מתעקשים בטיפשותם קשת העורף להיות פה אדונים לגורלם וייעודם. הם יהיו חייבים להרכין ראש, להנמיך פרופיל ולקבל את דין ההיסטוריה, מה קורה להם?
כך חוברים יחדיו הפסיון של ישו (ראה גם סרטו של האנטישמי מל גיבסון) והפליטות הנמשכת והמתועדת להפליא של הפלשתיני (ראה גם המופתי – בן חסותו של היטלר) בדרכם אל הצלב שאותו הועידו להם – כמובן - היהודים מאז ומתמיד. אם רק תצומצם ותושפל מדינת היהודים לכדי קולחוז או גולג, מעין תחום חסות ומושב של ארורים מוכי גורל הנושאים על מצחם אות קין, יבוא שלום על העולם. ב-2001, זה מה שהיה לשגריר צרפת בבריטניה לומר על ישראל: "כל הבעיות הנוכחיות בעולם הן בגלל אותה מדינה קטנה ומחורבנת".
המוסלמים והנוצרים – לא רק לפי תפיסת עולמו הנאורה, הליברלית והפציפיסטית של אובמה – חיו מאז ומתמיד בשלום עם אהבה בלב. רק המדינה היהודית המתפשטת כסרטן היא שהביאה להתנגשות לא רצויה בין שתי ציוויליזציות תרבותיות ואדירות - מוסלמים ונוצרים. כמו שהפכה הכנסייה הנוצרית הקדושה את יין הקידוש המסורתי של פסח לדמו הנוטף של הצלוב ואת לחם העוני של עם ישראל לבשרו המיוסר של בן האלוהים - כך הופך הנשיא אובמה את ההיסטוריה העקובה מדם שבין האיסלאם לנצרות לסיפור אהבה מתמשך. בסיפור אהבה שכזה אין מקום לעימות בין אמריקה לאירן. היהודים השיילוקים מחרחרי המלחמות ישלמו, כמו תמיד, את המחיר. הצדק ינצח.
רק, לכאורה, לפי שעה
