הכסא, הו הכסא

ביבי והחמור

בעוד בישראל יש מחלוקת ציבורית סביב סוגיית אי השתתפות הנשיא וראש הממשלה בטקס האשכבה של נלסון מנדלה, מתברר שישראל לא לבד. רוב המדינות לא שלחו לטקס נשיא או ראש ממשלה. ולכן מדינתנו היא במקום טוב באמצע ובלב הקונצנזוס העולמי בנושא.

אולם יהיה מה שיהיה, לא סוד הוא שאת ביבי אוהבים לבקר. גם אם הפעם הוא חסך לקופה הציבורית 7 מיליון שקלים, ולא מדובר כאמור בתופעה חריגה, עדיין הוא (ולא הנשיא) במרכז הביקורת הציבורית בגין החלטתו לא לנסוע לטקס. אז הנֵה קַבלו את משל החמור והזקן בגירסת ראש ממשלתנו.

היֹה היו אב זקן ובנו שיצאו לדרך עם החמור. רכב האב על החמור, תמהו עוברים ושבים, כיצד זה לא חס על בנו המשתרך אחריו ברגל. רכב הבן על החמור, ביקרוהו על שאינו חס על אביו הזקן. מה עשו? רכבו שניהם על החמור. אולם גם אז לא נחה דעת הקהל.מדוע אינם חסים על החמור האומלל הנושא את שניהם וכורע מכובד המשא? אמרו האנשים. לבסוף הלכו שניהם ברגל כשהם נושאים את החמור על גבם.
זה היה נשמע משעשע, אם זו לא הייתה מציאוּת עגומה. תשאלו את ביבי, שנמצא תמיד בזרקורי הביקורת.


פרס לאלימות

הפשע משתלם! זו המסקנה המתבקשת לאור הכניסה החופשית של כנופיית נערים עבריינית לספריית גילה בירושלים, לאחר שפצעה את הספרנית. והספרייה כמשל לכניעה לעבריינות, במקום למַגרה. למעלה מכך: בעקבות פציעת הספרנית עלתה הצעה לסגור את הספרייה. במה הועילו ִִחכמים בהצעתם? האם אין בהצעה זו פרס לעבריינות המנצחת, כמו גם ענישת ציבור שלם שוחר קריאה בעצם שלילת זכות אלמנטרית זו עם סגירת שערי הספרייה? עולם הפוך כבר אמרנו?

בהתאם לקו חשיבה מוטעה זה, האם נסגור את בתי הספר, בתי החולים ולשכות הרווחה בגין מקרי אלימות שהיו בהם (ובעצם את המדינה כולה), בגלל כמה פרחחים, או שהדרך הנכונה היא להתמודד עם האלימות, ולמנוע אותה בכל מחיר, כדי שהציבור לא ייפגע?

מדוע הכנופייה העבריינית אינה מבלה מאחורי סורג ובריח, ומדוע לא נשללה ממנה לצמיתות זכות הכניסה לספרייה בעקבות פציעת הספרנית? במקום זאת הספרייה הפכה כר להשתוללות עבריינית לכנופייה שהרימה ראש, ועושה בה ככל העולה על רוחה? האומנם הפָּצעת וגם קראת באין מפריע?


צעד נכון

הסקר שפורסם לאחרונה, המצביע על כך, שבישראל שיעור ההשמנה של בני נוער הוא מהגבוהים בעולם, אינו מפתיע. דומני שנתון זה עומד ביחס ישר למימצא אחר שפורסם אף הוא לא מכבר, לפיו הנוער הישראלי צמוד למסך (של המחשב באינטרנט, האייפון והטלוויזיה) בשיעור גבוה יותר מאשר הנוער בעולם.

אין ספק כי למימצא זה יש השפעה על ההשמנה, הן מבחינת ישיבה מרובה והעדר פעילות גופנית בעקבותיה, והן מבחינת הנישנושים בזמן הצפייה במסך. לפיכך, משרד החינוך פועל נכון בשני המישורים - בגיבוש תוכנית לאומית לקידום הספורט בקרב התלמידים, על-ידי הקמת קבוצות כדורגל וכדורסל ביישובים בכל רחבי הארץ. ובאשר למניעת השמנה, המשרד כידוע אסר על מכירת ג'אנק פוּד במוסדות הלימוד ועל פרסומו. יש לקוות שהדבר יביא לאימוץ הרגלי תזונה נכונים בקרב הנוער, ובשילוב עם הפעילוּת הספורטיבית לצמצום מגיפת ההשמנה.


הירשת וגם לבשת?

ביבי לא לבד. אז אחרי שפורסמו הוצאות בית הממשלה, והתברר שעם ישראל מממן מכיסו, בין היתר, את הביגוד של משפחת נתניהו בסך עשרות אלפי שקלים, מתברר שמדובר בכסף קטן. מה זה לעומת 7 מיליון שקלים (אתם קוראים נכון) עבור ביגוד לגימלאים, שנהנים מפנסיה תקציבית מהקופה הציבורית, כפי שהתבשרנו לאחרונה?

לא סוד הוא שבעוד האזרח הפשוט מקבל פנסיה מצטברת, שעבורה הוא משלם מדי חודש ממשכורתו, הוועדים החזקים, דוגמת חברת החשמל, בזק, עובדי הנמל ועוד נהנים מפנסיה תקציבית קבועה, איך לא, מכיס האזרחים משלמי המיסים. כאילו לא די בשכר הגבוה ובהטבות המפליגות שהם מקבלים, עם ישראל גם מלביש אותם בסכומים אסטרונומיים. האומנם, גימלאים מתוגמלים מכספינו הנדיבים, 'הירשת וגם לבשת'?


כיסאולוגיה?

ראש האופוזיציה, ויו"ר מפלגת העבודה החדש, ח"כ יצחק הרצוג, אשר בניגוד לח"כים רבים אחרים איננו איש מתלהם, יודע היטב שאיפוק הוא כוח.

עם זאת, נכון שפוליטיקה היא אומנות האפשרי ואומנות הניגודים והסתירות. אך דומה שמדינה פלשתינית, שבירתה ירושלים המזרחית, כפי שמציע הרצוג, היא קו אדום שאסור לחצות אותו. ירושלים היא עיר מאוחדת. נקודה. על נקודה זו אסור להתפשר.

עם השקפה שמאלית שכזאת, נוסח מר"צ כיצד הוא חושב לחבור לקואליציית נתניהו הימנית? או שכן, גם אצל הרצוג הפוליטיקאי המשופשף - במסווה של אידיאולוגיה, כביכול - החותר לראשות הממשלה, הכל כשר, בניגוד לאביו, והכסא, הו הכסא, חשוב יותר מהמצע. כיסאולוגיה כבר אמרנו?


ההתייוונות היא כאן

עיתונאי יקר, צר לי לאכזב אותך, אבל ההתיוונות היא כאן (קח כדור נגד בחילה). תקרא לזה אמריקניזציה, או השפעת העולם המערבי - הסמנטיקה ממש לא משנה. האלימות בחברה, הסכינאוּת בקרב הנוער, הרצח, הסמים, הפשע, האלכוהוליזם ועוד - כל אלה תופעות מיובאות מן המערב, המנוגדות לתורתינו הקדושה.

יתר על כן, זוהי דמגוגיה זולה להאשים את החרדים והעולם הרבני בהתיוונות. נכון, זו לא חברה שהיא טלית שכולה תכלת, ובשוליה יש בהחלט תופעות חריגות הראויות לתיקון. אולם בגדול כל אותם חולָיים שנזכרו, הקיימים בחברה הכללית, אינם נחלתה. קדושת המשפחה, החינוך, הכבוד להורים, למורים ולזקנים, כמו גם העזרה לזולת - כל אלה תופעות של המגזר החרדי והתורני, שראוי ממש להתקנא בהן, גם אם זה נשמע לא פופוליסטי באוזניים ישראליות.


פסוקו

בעקבות הסערה: הוּריקמניה או אריקמניה?