אופוזיציה בלתי אחראית

למשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי הישראלי יש מאפיינים תמוהים שונים. אחד מהם הוא תפקודה של האופוזיציה. כאשר הימין באופוזיציה - ואז הוא מתנהג כימין - הוא מבקר את הממשלה, גם בחריפות אך תמיד באחריות, כפי שאופוזיציה אמורה לעשות. אבל, בשעת חירום הוא מגבה את הממשלה, משתף פעולה איתה ולעתים אף מצטרף אליה, כפי שנעשה ערב מלחמת ששת הימים. כאשר "הימין" בממשלה - ואז הוא מתנהג כ"ימין" בלבד - הוא מאפשר לשמאל להמשיך לשלוט: כך נתניהו מאפשר לשמעון פרס - ההרפתקן מאוסלו - להמשיך לבחוש בעניינים המדיניים והפוליטיים של מדינת ישראל, כך נתניהו מאפשר לציפי לבני - שנכשלה בכל תפקידיה המיניסטריאליים - להוביל ולנווט את מדינת ישראל קדימה/תהומה, כך מתפקדת התקשורת "הממלכתית" כשופר של האופוזיציה, כך מתמנה איש שמאל מובהק לפרקליט המדינה, וכן הלאה.

מנגד, כאשר השמאל באופוזיציה - ואז הוא מתנהג כאילו לא היו בחירות וכאילו לא היה שינוי כיוון - הוא תוקף את הממשלה בחוסר אחריות, עד כדי אספקת תחמושת תעמולתית לאויב. במאבק הנוכחי מול האויב מרמאללה חלילה אם תהיה "הצלחה", כלומר הסכם "שלום" שבמסגרתו תוקם מדינת אויב לצד ישראל בתחילה ועל חורבותיה בהמשך, וכל המשחק העדין הוא על השאלה מי ייחשב כצד שבגללו "נכשל" תהליך המתן ומתן. נתניהו נוטל סיכונים מופרזים במאמץ שלא ישראל תהיה הצד האשם. אבו מאזן נהנה מגיבוי נרחב - המתווך ה"הגון" מוושינגטון (ברק חוסיין אובמה ונציגו עלי אדמות ג'ון קרי) והמהדורה האירופית של ציפי לבני (קתרין אשטון) - ולמרבה הצער גם מן... האופוזיציה בישראל.

תפקידה של אופוזיציה הוא לבקר ממשלה מכהנת, גם בחריפות אך תמיד באחריות, ולהתכונן להחלפתה בבחירות דמוקרטיות. האופוזיציה בישראל אינה רואה כך את תפקידה. להיטותה להכשיל ולהפיל ראש ממשלה גוברת על נאמנותה למדינה, והיא עושה הכל כדי שהצד שייחשב כצד האשם באי-הגעה לשלום פירוס יהיה דווקא הצד הישראלי.

במי דברים אמורים: בזהבה גלאון? יחסית היא נראית הגונה בהשוואה לאחרים. בבוז'י הרצוג - אותו חומץ בן יין מעמותות ברק הזכורות לרע - האיש שאז התפרסם כמי ששתיקתו אומנותו והיום הוא ראש האופוזיציה הבלתי אחראית, אשר שכח את כישרונו הידוע: שתיקה. יש להניח שתוך שנה-שנתיים גם הוא ייזרק אל מחסן היו"רים לשעבר של מפלגתו, שאפילו היא אינה רואה בעצמה חלופה לממשלת "הימין". עד אז הוא עסוק בביקורת בלתי אחראית, תוך שהוא חשוד בכלל כמי שרוצה... להצטרף לממשלה ולהתנהג כאופוזיציה מבפנים.

במי עוד דברים אמורים: ביאיר לפיד? האיש אשר שכח שהוא שר בממשלה ותוקף את הממשלה מבפנים בדיוק בנקודה הרגישה שפורטה לעיל. בציפורה לבני, יו"ר "התאונה" (אין זו שגיאת כתיב) שמנהלת את המתן ומתן בצורה שאין טובה ממנה עבור אבו מאזן? למעשה, העמדה הישראלית וצורכי ישראל אינם מיוצגים בחדר הדיונים. לכאורה יכול היה האויב מרמאללה לוותר על הדוברת המוכשרת של ענייניו, חנאן עשראווי. בפועל אין הוא מוותר עליה, כי בכל זאת עשראווי היא אישה חכמה...

סכנה טרויאנית

אף אחד באופוזיציה - זו שמחוץ לממשלה וזו שבתוך הממשלה וזו שבתקשורת "הממלכתית" ושאינה ממלכתית - אינו מתכונן להחלפתה בבחירות דמוקרטיות ואינו מאמין בסיכוייו לעשות כן. כל רצונו: להכשיל את הממשלה ולהובילה לבצע את מדיניותו הכושלת, שבמרכזה השקר: "פתרון" שתי המדינות, כלומר ארץ ישראל תמורת טרור.

בנסיבות הקיימות, שבהן יש ראש ממשלה מן "הימין" ויש אופוזיציה בלתי אחראית, הן מחוץ לממשלה והן בתוך הממשלה, ויש שאיפה של ראש האופוזיציה ופרשנים מובילים רבים להגדיל את האופוזיציה שבתוך הממשלה, חובה על נציגי הבית היהודי בממשלה ובקואליציה להמשיך לחסום בגופם את כניסתם של בוז'י ומרעיו לממשלה. בינתיים ציפי לבני מהווה סוסה טרויאנית שנתניהו הכניס לממשלתו. אם גם בוזי ומרעיו יצטרפו, כי אז נראה לנגד עינינו אורווה טרויאנית שלמה.