תנו לקרי לנסח

מאז התמנה ג'ון קרי לשר החוץ אצל הנשיא ברק אובמה, הוא לקח לו כמשימה ראשונה במעלה את הסכם השלום בין ישראל לפלשתינים. בתוקף זה הוא "זכה" להיקרא על-ידי שר הביטחון כאחד שפועל באובססיביות יתרה ותוך הרגשה משיחית, הוא חותר לקבל את פרס נובל לשלום וכדומה.

רבים מהגוש הימני רואים בו עוכר ישראל עד כדי אנטישמיות. אף זאת הוא פועל לא כמתווך הוגן, אלא כאוהד הערבים והפלשתינים. אומנם ארה"ב רואה בישראל נכס אסטרטגי, ובעלת ברית שהיא מחויבת לביטחונה, אולם לאור התהליכים העוברים על ארה"ב בתקופתו של אובמה כנשיא, ייתכן שלאמרות אלו אין הרבה משקל. ראו מקרה סוריה שהשתמשה בנשק להשמדה המונית ללא תגובה חריפה מצד ארה"ב ובניגוד להצהרה מוקדמת של הנשיא אובמה.

גם ההסתלקות מאפגניסטן כמו הזנחת בעלות הברית במפרץ הפרסי, מעידים על שינוי עמוק במדיניות החוץ האמריקנית שללא ספק תגיע לישראל בזמן מן הזמנים.

לאור כל זאת, הרצון העז של ג'ון קרי להביא לידי הסכם את גמר הסכסוך בין ישראל לפלשתינים ובעקבות כך גם עם שאר העולם הערבי, יש לראות באור חיובי ביותר ולעזור לו במשימתו שאין קשה ממנה לאור עמדות הפתיחה של שני הצדדים.

האחרון בין שרי החוץ של ארה"ב שעשה זאת היה הנרי קיסינגר שהשתמש בלחץ פיזי לא מתון על ישראל על-מנת להביא לידי הסכמים. ג'ון קרי אינו נוהג לפרסם את הנעשה בחדרי חדרים שבמו"מ בינינו לבין הפלשתינים וגם על כך מגיע לו יישר כוח. דווקא הצדדים למו"מ הם אלה שמוציאים החוצה חלק מהדברים על-ידי הדלפות מכוונות או על-ידי ניפוח בלוני ניסוי והפרחתם, ראה נושא השארת מתנחלים בשטח בריבונות פלשתינית.

משום מה נפתלי בנט שוכח כי ביבי היה זה שיישם את הסכם וואי, מסר את חברון ועוד כ-13% משטחי יהודה ושומרון ולמרות זאת נטה לשכוח זאת ועבד תחתיו, הן בהיותו ראש האופוזיציה, וכן הסכים להיכנס לקואליציה איתו ופתאום הסתבר לו שהבן-אדם אבד את ערכיו לחלוטין והוא בפשיטת רגל ערכית.

זאת ועוד הוא לא אמר זאת על איילת שקד שאמרה דברים ברורים בדיוק בנושא הזה. הוא גם שוכח שלעת שלום ההתנהגות משתנה מיסודה ולעת שלום ערבים יפגעו פחות בישראלים, אבל גם ישראלים יפגעו פחות בערבים והיו גם רוצחים יהודיים למגינת ליבנו ראו מקרה ד"ר ברוך גולדשטיין עדן נתן זאדה ואחרים.

ולכן כל זמן שהמו"מ מתקיים רצוי כי המשכיל בעת ההיא ידום. עלינו לנצל את הרצון הטוב והנחישות של ארה"ב וקרי להמשיך ולגשר על-פני הפערים שנראים כאילו אינם ניתנים לגישור.

תמיד אומרים, כי הפוליטיקה היא אמנות הבלתי אפשרי ולכן גם לא צריך לשפוט ראש ממשלה המשנה את דעותיו תוך כדי משא-ומתן, משום שזו בדיוק האמנות להתאים את הפתרונות למצב הנתון. רק לאחרונה קברנו ראש ממשלה נערץ שאחת התכונות הטובות של הייתה הפרגמטיזים.

מאשימים את ראש הממשלה כי הוא מציב תנאים על-מנת להרוג את תהליך השלום בעודו באיבו כמו הדרישה להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי. המאשימים שוכחים, כי זוהי הגדרת המדינה בהחלטת האומות המאוחדות והדרישה בסיסית מכל אחד שמתקבל לאו"ם שיכיר ויכבד את החלטות האו"ם. ולכן לסיכום, כפי שכתבתי בכותרת, עלינו להכיר תודה רבה לשר החוץ של ארה"ב, ג'ון קרי, שמוכן להטיל את כל כובד משקלו על-מנת להביא אותנו ואת הפלשתינים לחתימת הסכם שלום ולתת לו לנסח. זה יהיה אחד ההישגים הגדולים של המדינה אם נגיע להסכם שלום עם הערבים ונשים קץ לסכסוך המתמשך. עלינו להושיט לו יד תומכת ולתמוך ברגישות בניסיונו שלעיתים נראה כי הם בלתי אפשריים ולהפוך את העקוב למישור.