כל המבקר באתר האינטרנט של
הרשות להגבלים עסקיים לא יכול לפקשש את הסרטון "
הטוב הרע והשעועית" אשר נלקח כנראה ממדינה אחרת, מדינה בה איסור הסכמים כובלים חל גם על תוצרת חקלאית. כי כאן, באגן המזרחי של הים התיכון, התוצרת החקלאית, שהיא אחוז מאד ניכר מתוך סל הקניות שלנו וכולל: ירקות, פירות, ביצים, חלב ומוצריו, דגים, פרחים ועוד, פטורה לחלוטין מאיסור ההסכמים הכובלים.
וממשלת ישראל הבינה כי הפטור הקיים מהסדרים כובלים בחקלאות הוא מקיף מידי, רחב מידי, וחריג בכל קנה מידה עולמי, והיא מבקשת לצמצם אותו על-מנת להחריג מהפטור את מערכות השיווק המשומנות אשר רק כדוגמה הביאו בעבר את מחיר הקוטג' לשיאים בלתי יאמנו, ולהותיר בו רק את החקלאים עצמם, כלומר היצרנים, בעיקר על-מנת שיכולו להתאגד במטרה לשתף אמצעי ייצור, ומי עומד בראש המתנגדים ומצליח לסכל את היוזמה הברוכה של הממשלה? הקיבוצים!
ומה
אומרים הקיבוצים המיוצגים על-ידי התאחדות החקלאים והמזכ"ל, אבשלום וילן? הם אומרים שמשקל התומכים בהצעת החוק הממשלתית מקרב החקלאים, הוא 7% בלבד, ומה שוכח מר וילן הנכבד? הוא שוכח שכל הקיבוצים גם יחד הם כ 2% מהאוכלוסייה בישראל דבר שהופך את הרוב של 93% למיעוט שבמיעוט הפחות מ 2%.
המיעוט החרדי קובע לציבור הכללי את תנאי הגיוס, המיעוט הקיבוצי קובע את מחירי התוצרת החקלאית, קיצוני המיעוט מהשמאל מחד והמיעוט של נוער הגבעות מאידך קובעים את הגבולות, בקיצור חזרנו להיות קבוצות קבוצות של שבטים שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר, בלי יד מכוונת, בלי שלטון מרכזי בלי אבא הבורר את טובת הכלל מתוך טובתם של הפרטים והקבוצות.
