אז הוא נאם בכנסת בגרמנית. ביג דיל

יו"ר הפרלמנט של האיחוד האירופי, מרטין שולץ - גרמני במוצאו, לביש מזלו, הוזמן לשאת דברים מעל בימת הכנסת לציבור חברי הכנסת. בנאומו ספק-קבע, ספק-שאל, האם נכונה העובדה ששמע מצעיר פלשתיני ברמאללה, כי אזרח ישראל מקבל קצובת מים יומית, בגובה של 70 ליטר ליום ואילו תושב פלשתיני מקבל קצובת מים יומית, בגובה של 17 ליטר בלבד. בתגובה פרצה סערה במליאת הכנסת שהובלה בידי אנשי תנועת "הבית היהודי", כאשר חלק מחברי סיעה פוליטית זו, נטשו - במחאה ובזעם - בתגובה לדברים אלה את אולם מליאת הכנסת.

שר הכלכלה והשר לענייני דתות, נפתלי בנט - שהיה בין הנוטשים את אולם המליאה, באמצע נאומו של יו"ר הפרלמנט האירופי - כתב זמן קצר לאחר מכן דברים אלה, באתר הפייסבוק שלו, כדלהלן:

• "עומד יו"ר הפרלמנט האירופאי, גרמני במוצאו, ונואם בכנסת ישראל, שני שקרים בוטים: 'פלשתיני זכאי ל-17 ליטר מים לעומת ישראלי שזכאי ל-70 ליטר מים ליום', 'ישראל מטילה מצור על עזה' (זה אחרי שגירשנו 8000 יהודים מעזה ובתמורה ירו עלינו רבבות טילים). לצערי, אף אחד לא טרח למחות או להעמיד אותו על טעותו. לא אקבל הטפת מוסר שקרית נגד עם ישראל בכנסת ישראל. בטח לא בגרמנית".
  
  (ההדגשות שלי - ח"ש)

אין בדעתי, ברשימתי זו לעסוק "בתבונה הפוליטית" של נטישת אולם מליאת הכנסת, בידי חברי-כנסת, בעת נאום יו"ר הפרלמנט האירופי - ויהיו דבריו חריפים ומקוממים ככל שיהיו. בכל זאת מדובר בבעל תפקיד פוליטי בכיר, המייצג בתפקידו זה את אירופה כולה ולא רק את גרמניה, באופן דווקני ופרטי, הגם שהוא גרמני במוצאו. למי שאינו זוכר נזכיר, כי הפרלמנט של האיחוד האירופי, הינו חלק מהרשות המחוקקת, המורכבת ממועצת האיחוד האירופי, שהינה הבית העליון, כאשר הפרלמנט משמש כבית התחתון וקיימת גם הנציבות האירופית. הפרלמנט של האיחוד האירופי נבחר, בבחירות ישירות, בידי תושבי מדינות האיחוד. פרלמנט זה מונה 766 חברים, כאשר הבחירות לו נערכות, אחת לחמש שנים. כל מדינה - בהתאם לגודלה - זכאית למספר מושבים בפרלמנט. הפרלמנט הינו הפרלמנט הדמוקרטי הרב-לאומי הגדול ביותר בעולם והשני מבחינת ייצוג גודל האוכלוסייה, לאחר מדינת הודו רבת האוכלוסין.

ברשימתי זו מבקש אני לעסוק בפסילת השימוש בשפה הגרמנית, באופן מוחלט, במדינת-ישראל, בכלל וכנסת-ישראל, בפרט. כיום - 62 שנה לאחר חתימת הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה ו-49 שנה לאחר כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לגרמניה - הטחת ביקורת בידי פוליטיקאי ישראלי כלפי עמיתו הגרמני, על כך שהוא נושא דברו, בשפה הגרמנית, נשמעת מופרכת, במקרה הטוב, ופתטית, במקרה הרע. האם סבור נפתלי בנט כי כתבי האמנה שהוחלפו בין ממשלות ישראל וגרמניה, בשנת 1965, קודם שנולד, עם כינונם של יחסים דיפלומטיים מלאים, בין ישראל לגרמניה - בכל הקשור לכתבי האמנה הגרמניים - לא נכתבו ולא הודפסו בשפה הגרמנית?

בשנים הראשונות של היות מדינת-ישראל, בגדר של "מדינה שבדרך", לקראת השתלבותה בצד מדינות העולם, כחלק בלתי נפרד מהן, נהגה בארץ התנהגות מוזרה וצבועה למדי, כלפי יחסינו עם גרמניה. מחד-גיסא, המשיכה מדינת-ישראל לקיים החרם שהוטל על גרמניה על-ידי הארגונים היהודיים. בדרכונים החדשים של המדינה הודפס: "לכל הארצות פרט לגרמניה". מי שרצה לנסוע לגרמניה נאלץ לבקש הסרת מגבלה זו מדרכונו. לאחר שגרמניה המערבית הפכה לחלק בלתי נפרד מגוש מדינות המערב, שישראל שאפה להיות חלק ממנו, הרי הקשה חרם זה על ניהול יחסי החוץ של ישראל. סופם של דברים, בוטל חרם זה.

עתה - בתחילתה של המאה ה-21 - מנסה נפתלי בנט להחזיר הגלגל אחורה. לדידו יש משנה של חומרה בהטפת מוסר שקרית, אשר מטיפים אותה בשפה הגרמנית. כאן חייב אני להביא גילוי נאות. שני הוריי ז"ל, באו מארצות דוברות גרמנית - ולמזלי כי רב העניקו הם לי - בילדותי - ידיעת השפה הגרמנית. לא פעם, לא פעמיים, אלא פעמים הרבה במהלך חיי הועילה לי ידיעתי ושליטתי בשפה הגרמנית, ובמקרים מסוימים אף העניקה לי יתרון על פני אחרים, שאינם דוברים שפה זו ואינם שולטים בה כדבעי.

"גם השפה של גתה ושל שילר"

בשנת 1961 - על-רקע ניהול משפט אייכמן ושידורו הרצוף ב"קול ישראל", שהיה חלק ממשרד ראש-הממשלה ושימש כשופרה ודברה של ממשלת-ישראל - המשיכה אמי ז"ל, כדרכה, ללהג בשפה הגרמנית. תרגולי הדיבור בשפה הגרמנית, שתורגלתי בהם, לא הצטמצמו לתחום ביתנו בלבד. אמי שוחחה עמי, בגרמנית צחה, בכל מקום. ברחובה של עיר, בחנויות בהן ביקרנו, בבית-ספרי, עת אספה היא אותי בסיום הלימודים, בתחילת דרכי בו. הקיצור - תחת כל עץ רענן. ואל תקלו ראש באמי המנוחה. דעתנית של ממש הייתה אמי ז"ל, טרם נעשה שימוש במונח זה דרך שגרה.

כששמעה אמי שסבי המנוח הוכנס לבית-האסורים בהיידלברג, בשל יהדותו, שמה נפשה בכפה, נטשה ההכשרה בחווה הציונית באלזס, בה לימדוה מלאכת דישון אדמה ושאר ענייני חקלאות ושמה פעמיה אל תוככי גרמניה הנאצית. מעולם לא סיפרה לי אמי המנוחה מוצאותיה בגרמנית הנאצית אותם ימים. את סודה בקשר לתקופה זו, נטלה עמה אל קבר. עם זאת, יודע אני, כי סבי וסבתי המנוחים ניצלו בזכות סטרטיפיקטים ש"ארגנה" היא להם. בזכותה זכו הם לראות בני בנים, קודם שנפטרו הם לבית-עולמם בשיבה טובה.

באחת מן הפעמים שבהן שוחחנו אמי המנוחה ואני, בשפה הגרמנית, ברחובה של עיר, בעת שהתנהל משפט אייכמן, פנה - בזעם - עובר-אורח לאמי והטיח בה: "מה את מדברת עם הבן שלך בשפה של היטלר?" . אמי שנדהמה מהפנייה הבוטה והישירה, התאוששה, שאפה אוויר מלוא לוגמה ובדרך האירופית בה חונכה, בגרמניה - כן, כן בגרמניה ממש, נפתלי בנט - השיבה-הטיחה לעבר עובר-האורח: "יסלח לי אדוני, אבל זו גם השפה של גתה ושל שילר!". חבוש כובע ברט, כמנהג ה"מזרחניקים" של אז, אחזה אמי בידי בחוזקה וגררה אותי, בשאט-נפש, שניכר על פניה, מהמקום בו פגש ופגע בנו, אותו עובר-אורח.

מאז, כל אימת שנוטל אני לידי ספר הכתוב בשפה הגרמנית - בעיקר ספרי שירה - ויהיו אליה ספרי שירה של ברכט, רילקה, הלדרלין, גיתה או משוררים כותבי גרמנית אחרים, בצד מילון גרמני-עברי (אמי המנוחה לימדה אותי לדבור גרמנית מדוברת ולא גרמנית של שירה), עולה חיוך על שפתיי. נזכר אני, כל פעם מחדש, בפגישתנו עם אותו עובר-אורח ובדברים שהטיחה בו אמי. מי יגול עפר מעיניך, אימא ורואה היית נחת בעמלך, עת שוקד אני ו"שובר שיניים", בנסותי לפרש וגם/או להבין מילה או היגד שירי, שמעולם - מעולם - לא גונב שמעם לאוזניי.

אחת השפות המדוברות בעולם

ולך - לך נפתלי בנט, מי שאינו מחבב השפה הגרמנית, על דרך ההמעטה, אדגיש ואציין, כי השפה הגרמנית או הנדברת, אך ורק בגרמניה. השפה הגרמנית נדברת ומדוברת, מלבד בגרמניה, גם בשוויץ, רומניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, פולין, איטליה, בלגיה, חבל אלזס-לורן שבצרפת, נמיביה, רוסיה, הונגריה, סלובניה וארגנטינה. השפה הגרמנית הינה אחת מהשפות המדוברות בעולם, כאשר ביחס למעל 100 מיליון אירופאים זו שפת-אם. גרמנית הינה השפה הנלמדת ביותר באיחוד האירופי, הינה אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי והשפה השנייה בה נעשה שימוש באינטרנט - לאחר השפה האנגלית.

ועוד עובדה אחת, נפתלי בנט, אולי אזוטרית, אבל חשובה. יו"ר הפרלמנט של האיחוד האירופי, מרטין שולץ, פתח נאומו בכנסת באומרו, כי הוא מקווה שיבינו אותו, מדוע הוא עושה שימוש בשפה הגרמנית, שכן זו השפה שהוא שולט בה. תם ונעלם הדור של אבא אבן שהיה בעל שליטה מופלאה בשפות ברמה של שפת אם ובאנגלית משובחה בפרט.