אולמרט וזקן: הקרע

אז מה קרה במשפט הולילנד שהביא לקרע גלוי ופומבי בין השניים? הסימן הראשון, לפחות למי שאינם בחדרי-החדרים, היה בזמן עדותו של אולמרט. הוא נשאל האם לדעתו הקשר בין זקן לדכנר היה מושחת והתחמק מתשובה. זקן הנסערת יצאה מן האולם וטענה שאולמרט מכר אותה. הדברים נאמרו בפרוזדור, בנוכחותם של כמה עיתונאים, וכמובן פורסמו מיידית.

אלא שעד מהרה התברר, שהקרע הרבה יותר עמוק ונובע ככל הנראה מנכונותה הזמנית של זקן ללכת לעסקת טיעון שהייתה מסבכת את אולמרט. כפי שחשפנו כאן, זקן הסכימה להודות בחלק מן ההאשמות ולהישלח ל-11 חודשי מאסר בפועל. בין היתר, כתב האישום המתוקן אמור היה לכלול אמירה לפיה היא קיבלה מדכנר 60,000 שקל "עבור אחר"; כל בר-דעת הבין שהכוונה היא לאולמרט ושזקן תידרש לומר זאת במפורש על דוכן העדים.

לאחר שזקן חזרה בה ברגע האחרון מן ההסדר (בניגוד לדעת פרקליטיה), הבהירה התביעה שמבחינתה זקן היא לא רק נאשמת אלא גם עדה – וברור לגמרי נגד מי. לכן ביקשה התביעה לוודא שזקן תעלה על דוכן העדים, והודיעה שאם גם הפעם תשתוק – תוזמן לעדות מטעם המדינה.

ואז עלתה זקן להעיד במה שהפך ליום הדרמטי ביותר במשפט הולילנד, בו לא חסרו דרמות. לקראת סוף היום הגיעה חקירתה לאותם 60,000 שקל. זקן התפתלה, אמרה שלקחה את הכסף לעצמה ולא יכלה להמשיך בעדות. הסניגור, עו"ד עופר ברטל, הצהיר לפרוטוקול שבמשרדו אמרה זקן דברים אחרים. עדותה הופסקה, וכאשר חודשה כעבור שבוע – אמרה זקן שהכסף הלך לעו"ד אורי מסר לשם כיסוי גרעונות הבחירות של אולמרט. השופט דוד רוזן הגיב מיד: "את מחזקת את טענת השוחד נגד אולמרט", אמר לזקן.

את החלק הזה בעדותה של זקן תקפו עוה"ד רועי בלכר וליאת ארזי בצורה חזיתית בסיכומיהם: באותה עת לא היו שום גרעונות לכסות ואין כל ראיה שתתמוך בגירסתה של זקן, אמרו. נכון, מסר השתמש בכספים של טלנסקי לכיסוי הגרעונות, אבל בניגוד לעמדת המדינה – הוא ואולמרט לא היו צריכים להחזיר לטלנסקי את הכסף. זקן מגנה על עצמה ולא על אולמרט, טענו עורכי דינו. עוד נזכיר, כי בלכר וארזי ביקשו שסיכומיהם לא ייחשפו בפני ברטל ועמיתו דב גלעד כהן לפני סיכומיהם בעל-פה ב-25.2.14 (בקשה שנדחתה בידי רוזן), מה שהביא לתגובה צינית וזועמת של ברטל – כך שברור שהמתח רק גואה כל הזמן.

ברקע הדברים עומד הלחץ העצום בו נמצאת זקן. כפי שאמרה, בשנים האחרונות היא נאשמת במשרה מלאה: התיק בירושלים, רשות המיסים, הולילנד. אם תורשע גם הפעם, אחרי שתי ההרשעות הקודמות, צפוי לה עונש מאסר לא קצר; והראיה, שכבר הסכימה ל-11 חודשים במסגרת הסדר טיעון. מצבה של זקן במשפט הולילנד קשה בהרבה מזה של אולמרט, משום שהיא כבר הודתה שקיבלה מאות אלפי שקלים מדכנר אך טוענת שזה לא היה שוחד; נגד אולמרט אין שום ראיה ישירה.

במקביל, גם לאולמרט יש סיבות להיות לחוץ. אם רוזן יאמין לזקן לגבי 40,000 השקלים, הסיכוי להרשעתו של אולמרט עולה במידה ניכרת. וזה עוד לפני שדיברנו על 500,000 השקלים שנתן או לא נתן דכנר ליוסי אולמרט, הנושא הבעייתי ביותר מבחינת אולמרט – כפי שניתן ללמוד מהמקום המרכזי שתפס בסיכומים של סניגוריו. ההכרעה במשפט הולכת ומתקרבת, ברור שמפלס הלחץ הולך ועולה – והתוצאות בהתאם.

אולמרט, יאמרו גם מתנגדיו, הוא אדם שיודע להיות חם מאוד כלפי הסובבים אותו. הוא גם נאמן מאוד למי שמלווה אותו, וזקן היא – או בעצם הייתה – ההוכחה הטובה ביותר לכך. אך בסופו של יום, הן אולמרט והן זקן נאמנים קודם כל לעצמם, כמו כל בן אנוש. כשם שזקן צריכה להגן על עצמה בנוגע לסכומי העתק שקיבלה מדכנר, כך גם אולמרט צריך להגן על עצמו. אם היה אומר שלדעתו הקשר בין זקן לדכנר היה מושחת, הייתה עולה מיד השאלה מדוע לא עשה דבר כדי להפסיק את הקשר הזה – וזה היה מכניס אותו לפינה בעייתית. לכן ענה את מה ש(לא) ענה, וכך הוצתה האש.

יש לשים לב לעוד נקודה חשובה ביותר. את הגנתה של זקן בירושלים מימן דניאל אברהמס, מקורבו של אולמרט; במשפט הולילנד ממומנת הגנתה בידי הסניגוריה הציבורית. שלא יהיה צל-צילו של ספק: עו"ד מיכה פטמן, שהגן על זקן בשני התיקים הקודמים, הוא פרקליט מצוין ואדם ישר; איש אינו חולק על כך, וזקן יצאה בשריטות בלבד משני התיקים הללו. זקן היא שידעה מהיכן היא משלמת לפטמן, וקשה להאמין שידיעה זו לא השפיעה על הקו שהכתיבה. כבר קראנו כאן לפתוח בחקירה פלילית נגד אולמרט וזקן על התנהלותם במשפט בירושלים, ואירועי הימים האחרונים רק מחזקים את הצורך בכך.