בתחילת השבוע בוצע פיגוע התאבדות במעבר הגבול טאבה, נגד תיירים מקוריאה הדרומית. ארגון הטרור שנטל אחריות לפיגוע הודיע, כי על התיירים לעזוב את מצרים עד 20 בפברואר.

פעולות הטרור במצרים התגברו לאחר הפלתו של חוסני מובארק, אבל התמקדו בעיקר נגד מטרות ממשלתיות. כעת אפשר לראות, כי בוצע שינוי בדרכי הפעולה של ארגוני הטרור, כאשר הם בחרו לתקוף אוטובוס תיירים. מצרים, שחלק משמעותי מהכנסותיה מבוסס על תיירות, נפגעה מאוד לאחר הפלתו של מובארק ופעולות טרור במדינה, שגרמו לתיירים לא להגיע אליה. הפיגוע השבוע כנראה נועד להראות לממשלה שהמחבלים "עולים מדרגה" ומתחילים לפעול גם נגד מקורות ההכנסה של המדינה. סביר להניח שזו לא תהיה הפעולה האחרונה מסוג זה.

הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי, גדודי אל-קודס, פרסמה לאחרונה ספר הדרכה על צה"ל. הספר מדבר על חילות היבשה, האוויר והים, תוך מתן פרטים על האסטרטגיה של צה"ל. בהקדמה לספר אומר המחבר, כי ידע על כוחו של האויב ויכולותיו, הוא המפתח לניצחון.

הספר הזה מעורר תמיהה ושאלה: ברור שאתה מכיר את הצבא של האויב כדי להילחם מולו. אם כך, אם ייחתם הסכם בין ישראל לרשות, האם ארגוני טרור כמו הג'יהאד האיסלאמי יקבלו את ההסכם, יגנזו את הספר ויסכימו להניח את נשקם? כנראה שלא. וכנראה שגם החמאס לא יקבל את ההסכם ויניח את נשקו. אז איזו סמכות בעצם יש לאבו-מאזן? על מי הוא יכול לכפות הסכם עתידי?

ישראל ממשיכה לתת וכאשר היא נפגעת, העולם אומר שזה משום שישראל לא נתנה מספיק. העולם הצבוע שאחראי למעשי טבח לכל אורך ההיסטוריה, בין אם בטענה שזהו רצון האל ובין אם להרחיב את האימפריות, לא יכול ולא אמור לבוא בטענות לישראל ולעם היהודי ששב לאדמתו לאחר 2,000 שנות גלות. ישראל צריכה לדעת מתי לעצור ולהגיד לעולם: "עד כאן".

מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, האשים השבוע את ישראל וארה"ב בכך שהן אלו ששלחו את המחבלים המתאבדים שביצעו את הפיגועים בלבנון. מיותר לציין, כי זהו אבסורד ואירוני לחלוטין.

אבסורד, מבחינה זו שאי-אפשר להאמין שישראל או ארה"ב ישלחו מחבלים מתאבדים לפיגועים בלבנון. בניגוד לחיזבאללה, ישראל מוכרת בחשיבות המירבית שהיא נותנת לקדושת החיים, כך שאי-אפשר לחשוב שהיא תשלח מחבלים מתאבדים.

אירוני, כי חיזבאללה שהחזיר את פעולות ההתאבדות לשדה הקרב המודרני וגם שכלל אותן, סובל כעת מפיגועי התאבדות. בנוסף, הפיגועים לא נעשים במקומות רחוקים, אלא בלב הארגון, בשכונותיו בבירות. ביצוע פיגוע התאבדות מביא לפחד בקרב האוכלוסייה, וזה רק "הוגן" שכעת גם תומכי חיזבאללה סובלים מכך.

ג'ון קרי קרא השבוע לרוסיה לעזור לו להביא את בשאר אסד לשולחן המו"מ בנוגע לעתיד סוריה. עוד אמר קרי, כי אסד לא עושה מאמצים לסיים את מלחמת האזרחים המתחוללת במדינה.

כמה נאיביות ותמימות יכולה להיות לאדם אחד? קרי באמת חושב שאסד יבוא לשולחן המו"מ וידון בהחלפת שלטונו, שתביא לאפשרות של העמדתו לדין בגין פשעים נגד האנושות? קרי מסרב לראות ולדעת את האמת: אי-אפשר לפתור את הבעיות והסכסוכים במזרח התיכון במהירות כזאת תוך תמימות כזאת. ההתנהלות במזרח התיכון היא שונה מאוד מהתנהלות אירופית או אמריקנית. מי שבא מבחוץ, לא יצליח להבין את "הראש" של האנשים פה. הסכסוכים במזרח התיכון היו פה הרבה לפני קרי, ולמרות איך שהוא מתנהל, הם יישארו גם הרבה אחריו.

השבוע דווח, כי חקירה אמריקנית-יוונית גילתה, כי סוחרי נשק ישראלים ניסו להעביר חלקי חילוף למטוסים לאירן, תוך הפרת הסנקציות עליה. אין זו הפעם הראשונה שבה ישראל העבירה נשק לאירן, אלא שאז זה נעשה בהסכמת ארה"ב, בפרשת אירן-קונטרס. מאוחר יותר התברר, כי הנשק שהגיע לאירן, הגיע גם לחיזבאללה שהשתמש בו נגד ישראל. מה שמעניין אותי בפרשה, זה כמה שפל אדם יכול להיות כדי למכור אמצעי לחימה למדינה שמאיימת להשמיד את מדינתו. האם הכסף נמצא במקום יותר גבוה אצל האנשים האלה מאשר בטחון המדינה, מכריהם, משפחותיהם ואפילו הם עצמם?