אני מנהל כבר כ-15 שנים מאבק אישי לקבל בגימלה שלי "תוספת כוננות" - תוספת אותה מקבלים למעלה מ-400 גימלאים ממקום העבודה שממנו אני מקבל גימלה. עיקריו של הסיפור כבר פורסמו בעבר בפורום זה. בקליפת אגוז, הוא החל בתביעה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א בשנת 2001, עבר לערעור בבית הדין הארצי לעבודה בשנת 2003, משם הגיע לבית המשפט העליון בשנת 2011 ומשם חזר בשנת 2013 לבית הדין האזורי לעבודה בת"א.
אחת השאלות הרלוונטיות לתביעה שלי היא מהו מספר הגימלאים שמקבלים את תוספת הכוננות ומהו מספרם של אלה שאינם מקבלים את התוספת. למרות שפרט זה אינו קריטי, הוא נוגע לשאלת האפליה. אתייחס להלן לנקודה זו בלבד.
בביה"ד האזורי טענה המדינה בתיק משנת 2001 את הטענה הבאה: "קיימים גימלאים ב-X (מקום העבודה הנדון) שתוספת הכוננות נכללה במשכורתם הקובעת וזאת עקב הנסיבות בהן שולמה להם התוספת, וגימלאים אלה הם חריגים לכלל". משמע, המדינה טענה אז שמקבלי תוספת הכוננות חריג ביחס לכלל הגימלאים שאינם מקבלים את התוספת בגימלתם.
בפסה"ד של ביה"ד הארצי משנת 2004 כתוב: "המדינה הודיעה כי היא מקיימת בדיקה באמצעות ועדה... על-מנת שזו תחקור מקרים של גימלאים המקבלים רכיב "תוספת כוננות" בגימלתם. לטענת המדינה קיים אכן קושי בקבלת אינפורמציה אולם מתברר כי היקף התופעה רחב יותר משסברו תחילה המדינה הודיעה כי הכללת רכיב זה בגימלה של גימלאי X נעשה שלא כדין ומתוך טעות. נבחנת הפסקת הכללתו בשכר לגמלה". שימו לב שלפרקליטות המדינה קשה לקבל מידע ממשרד ממשלתי שאותו היא מייצגת בבית משפט!
עברו 8 שנים ואז מופיעה הפסקה הבאה בפרוטוקול הדין בבית המשפט העליון מיום 16.7.12 "נציגת המדינה: "יש לנו בעצם 389 גימלאים שמקבלים היום תוספת כוננות. כב' הנשיא גרוניס: גבירתי אמרה כי 389 גימלאים מקבלים, וכמה לא מקבלים? נציגת המדינה: 15". עינינו הרואות שמהצהרות המדינה שהגימלאים המקבלים את התוספת בגימלתם הם חריגים ביחס לכלל, שהם מקבלים את התוספת בטעות וששוקלים את הפסקת הכללתה בגימלה, הגענו למצב שבו 389 גימלאים מקבלים את התוספת ואילו 15 לא מקבלים אותה."
עברה עוד שנה, ובהודעה שמסרה נציגת המדינה לביהמ"ש העליון מיום 29.8.13 כתוב: "פרט לעותר, 18 גימלאים נוספים אינם עומדים בקריטריונים שפורטו לעיל מסיבות שונות ולכן אינם זכאים לתוספת הכוננות בגימלתם, מתוכם 5 גימלאים (כולל העותר) אינם זכאים לתוספת הכוננות בגימלתם כיוון שלא היו זכאים לתשלום תוספת הכוננות במשך תקופה של שנתיים לפחות. כלומר, גם לאחר החלטת ממשלה לאשר את תוספת הכוננות כ"תוספת קבועה", 19 גימלאים (כולל העותר) לא יהיו זכאים לתוספת הכוננות בגימלתם. 405 גימלאים יהיו זכאים לתשלום תוספת הכוננות בגימלתם".
גם אם נניח שההפרשים בין המספרים בשתי סדרות הנתונים האחרונות נובעים מ"ריבוי טבעי" של מספר הגימלאים, ההבדלים עם ההצהרות הקודמות של המדינה זועקים לשמים. אגב, מהדיון בבית המשפט העליון עלה שהמדינה החלה לשלם בצורה סדירה את תוספת הכוננות לגימלאים במקום העבודה X כבר בשנת 1981 ושתקופת הזכאות בת השנתיים, המוזכרת לעיל, נקבעה בשרירות, בניגוד לחוק, ותוך אפלייתם לרעה של 5 גימלאים כמוזכר לעיל. יתר על כך, בהנחה שמספר הגימלאים עולה בצורה ליניארית עם הזמן, סביר להניח שבשנת 2001, כאשר המדינה טענה שהגימלאים המקבלים את התוספת "חריגים", היו כבר כמה מאות גימלאים שקיבלו אותה בגימלתם.