הרבה ביקורת נשפכה בשבוע החולף על שר האוצר,
יאיר לפיד.
תוכניתו להורדת המע"מ על דירות חדשות לאוכלוסייה מובחנת תוארה כמפלה ולא מקצועית, במקרה הטוב, וכפופוליסטית וטיפשית, במקרה הפחות טוב. הביקורת הרצינית ביותר נגעה בכך שהתוכנית עוסקת בסימפטום ולא בבעיה העיקרית בשוק הדיור. במחיר למשתכן, ולא במיעוט התחלות הבנייה. אולם יש לזכור שיאיר לפיד הוא שר האוצר. ככזה, הוא אחראי למדיניות הפיסקאלית של ה
ממשלה, וזה התחום המרכזי בו הוא יכול להשפיע.
אולם יש מי שנושא בתפקיד בכיר יותר המופקד על שוק הדיור, ואליו צריכים להגיע עיקר הביקורת והלחצים בנושא: ראש הממשלה,
בנימין נתניהו. במלאת שנה לממשלה, יש לסכם ולומר שהוא הנכשל העיקרי בטיפול במחירי הדיור הגבוהים.
מחירה המאמיר של דירה - לרכישה או להשכרה - הוא הנושא המעיק ביותר על צעירים החיים היום בישראל. הוא זה שמקשה עליהם לסגור את החודש או לנהל חיי פנאי סבירים. הדבר עולה בכל ארוחת שישי משפחתית ובכמעט כל שיחת מסדרון בעבודה. ומנושא זה, בין השאר, נובעת ההערכה של אזרחי מדינת ישראל כלפי הממשלה שלהם.
דיור בר-השגה
שוק הדיור בישראל מושפע ממהלכים ומהחלטות המתקבלות במספר משרדי ממשלה ורשויות ציבוריות. משרד האוצר, משרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל, ועדות התכנון והבניה ובנק ישראל. מעל כולם עומד ראש הממשלה. הוא זה שצריך לתמרן ולווסת בין כולם, כדי יכולתו, לכדי מדיניות כוללת שמטרתה - דיור בר-השגה. כבר חמש שנים שהאחריות על כך היא עליו. ולאחר חמש שנות כהונה, אין אלא לקבוע שנתניהו כשל בביצוע תפקידו.
מחירי הדיור החלו לטפס עוד בטרם נכנס נתניהו ללשכת ראש הממשלה. כבר אז, בתחילת 2009, היו באמתחתו שורה של תוכניות ורעיונות לפתרון. רפורמה גדולה במנהל מקרקעי ישראל ובוועדות התכנון, מאבק בביורוקרטיה, הפרטת קרקעות ושחרורן לבניה. כבר אז הייתה לו טענה ניצחת: הביורוקרטיה והמנהל הציבורי המסורבל תוקעים את השוק. הם גורמים להקטנת ההיצע, יחסית לביקוש ההולך וגדל. וזה, בתורו, גורם לעליית מחירי הקרקעות והדירות.
ארבע שנים ארכה כהונתו הקודמת, במהלכן אירעה המחאה החברתית של קיץ 2011. כשדפני ליף וחבריה הקימו אוהלים ברוטשילד, נתניהו קרא להם לעלות לירושלים ולסייע לו בהעברת הרפורמות. חלקן עברו לבסוף, מקוצצות ומרוטות. בבחירות האחרונות, הציגה הממשלה מספר הישגים משמעותיים שהיו לה, במספר תחומים. הדיור לא היה אחד מהם. בראיונות שנתן לאחרונה, הודה נתניהו שעל הממשלה מוטלת אחריות ושעליו לפעול יותר בתחום. וזו בשורת ראש ממשלת ישראל לישראלים, חמש שנים לאחר שהם הפקידו בידיו את המפתחות.
לממשלה הנוכחית נותרו, אם תמלא את ימיה, עוד כשלוש שנות כהונה. אם יינקטו עד אז צעדי מדיניות נועזים, מתואמים ונכוחים - נוסח הרעיונות שהעלה נתניהו בסוף העשור הקודם - ייתכן שעוד נראה את מחירי הדיור מתחילים לרדת. אז מן הראוי שהקרדיט על כך לא יינתן לנתניהו ומפלגתו. אלה הגורמים הקבועים בממשלה ובקואליציה כבר חמש שנים. הקרדיט יגיע לגורמים החדשים שהצטרפו לפני שנה - מפלגות יש עתיד והבית היהודי. כך יחייבו ההגינות, ההיגיון והשכל הישר.