אולמרט לא שמע, לא ראה ומדבר הרבה מאוד

רחוק אני מלקבוע אשמת נחקר, על בסיס הדלפות חלקיות - ואולי אף מגמתיות מחקירתו במשטרה. לצורך כך קיימת מערכת בתי-משפט, המאויישת בשופטים, השומעים ורואים ראיות ומוצגים, ועל-פיהם מכריעים הם וקובעים חפותו או אשמתו של נאשם במשפט פלילי. עם זאת, מי שהינו חף מפשע, אינו מספק שורת הסברים מפותלים ופתלתלים בחקירת משטרה, אינו מסביר לחוקריו מדוע הסבריו נכונים וסבירים הם ואינו - סופם של דברים, בתום חקירתו - מסכם סיכום חקירה, במקום חוקריו במשטרה - סיכום חקירה שמהותו בקצרה הינה: אני חף מפשע, לא שיבשתי מהלכי משפט!

בשמונה השעות בהן שהה אולמרט בחדר החקירות ביחידת להב 433 - שם נחקר הוא, באזהרה, בחשד לשיבוש מהלכי משפט ב"פרשת הולילנד" ובחשד להדחת עד, בחקירה ובעדות - סיפק הוא גרסה שניתן לכנותה אותה בשם "גרסה תמוהה". אולמרט נחשף בחקירתו להקלטות שהקליטה אותו זקן. אולמרט נשמע משוחח עם זקן על המשפט המתייחס למה שקרוי בציבוריות הישראלית בשם: "פרשת הולילנד" ואף מביע דעתו על גירסת שולה זקן, במשפט זה.

טענת אולמרט, בחקירתו במשטרה, לפיה הוא רק הביע עמדתו ולא ניסה להשפיע על שולה זקן לומר דבר זה או אחר, נשמעת תמוהה, שכן אם זהו מצב הדברים, מדוע נפגש אולמרט בכלל עם שולה זקן ומדוע שוחח עמה על משפט שבו מעורבים שניהם, בזמן ניהול המשפט וגם/או סמוך לקיומו? גם טענת אולמרט - בחקירתו - לפיה זקן פעלה, כמו סוכן מדיח, נשמעת - בכל הכבוד הראוי - כטענה הזויה, מפיו של פרקליט ותיק ומנוסה כאולמרט. ההלכה הפסוקה מכירה בהגנה מן הצדק, שעה שהרשות מעורבת במעשה העבירה, נושא האישום. בתי המשפט הכירו בצורך בהפעלת סוכנים משטרתיים כאחת משיטות הפעולה במלחמה בפשע.

בית המשפט העליון קבע בעניין משה מורי נ' מדינת ישראל כי: "הפעלתם של סוכני משטרה סמויים הוכרה זה מכבר בתור כלי נשק הכרחי ולגיטימי במלחמה נגד הפשע החמור בכלל ונגד נגע הסמים בפרט, אולם עם זאת הובהר תמיד, כי יש להציב לאמצעי זה גבולות סבירים. כך נקבע כי אסור שהפעלת הסוכן תשמש פיתוי והדחה, שיש בהם כדי להשחית אדם חף מפשע ולהביא לידי ביצוע עבירות שאחרת לא היו כנראה מבוצעות כלל". לכן, נאסר על המשטרה להצמיד סוכן מדיח לאדם, אלא אם בידי המשטרה מידע אמין, המחשיד אותו אדם כמי הנוהג לבצע פשעים חמורים מהסוג העומד לחקירה, כאשר המשטרה משוכנעת כי אך ורק על-ידי הפעלת סוכן מדיח, ניתן להשיג הראיות הדרושות להעמדת החשוד, בביצוע מעשה העבירה, לדין פלילי.

מאום מכלל המפורט בפסק-הדין בעניין משה מורי לא התקיים בעניינה של שולה זקן, בקשר להקלטות הסמויות שביצעה משיחותיה עם אולמרט, במהלך השנים. זקן לא פיתתה את אולמרט והדיחה אותו לבצע עבירה, לכאורה, שאחרת נראה כי לא הייתה מבוצעת על-ידו, כלל וכלל. מהראיות שסיפקה זקן לפרקליטות ולמשטרה, כפי שפורסם, נראה שאולמרט - שלא ידע שהוא מוקלט בידי שולה זקן - פעל, לכאורה, לשבש מהלכי משפט, כדי להביאה ליצור מצב דברים עובדתי ומשפטי שיפעל לטובתו. טענת אולמרט לפיה אם היה רוצה לשבש מהלכי משפט היה אומר, בשיחותיו עם שולה זקן, לזקן "תשקרי", הינה גרסה תמוהה ובלתי משכנעת, בכל הכבוד הראוי. גם טענתו, לפיה החוקרים יכולים לראות שאין בקלטות דבר, לא היה דבר בלתי חוקי במפגשים בינו לבין זקן, במהלך משפט הולילנד, נשמעת קלושה ביותר. נראה, כי כך גם סוברים חוקרי המשטרה, המתעתדים להזמין את אולמרט - בפעם השלישית - להמשך חקירתו בחשדות הנחקרים נגדו.

גרסת אולמרט בקשר להעסקת שולה זקן בידי מקורבו הקבלן, אלפרד אקירוב, המהווה לטענת המשטרה סוג תשלום, תמורת הימנעות זקן מלהעיד לחובת אולמרט "בפרשת ראשונטורס" ו"בפרשת טלנסקי", הינה תמוהה ובלתי משכנעת בעליל. גרסת אולמרט הינה, כי זקן הכירה את אקירוב, עוד בפרשת רשות המיסים, ביקשה לסדר עבודה לבנה וסידרה - בפועל ולמעשה - לעצמה העבודה אצלו. עוד טען אולמרט, בחקירתו במשטרה אתמול, כי זקן עבדה כמה חודשים אצל אקירוב, תמורת 12,000 שקל ועבודתה הופסקה אצלו בחודש אפריל 2013. אולמרט העיר, כי לא היה כל היגיון בהפסקת עבודתה של זקן כמה חודשים לפני עדותה, אם אכן מדובר היה ב"דמי שתיקה", כטענת חוקרי המשטרה.

בכל הכבוד הראוי, אין אולמרט מעלה כל הסבר סביר, בחקירתו במשטרה, מדוע עבדה, מלכתחילה, שולה זקן בתפקיד שמעולם לא הוכשרה לו, אשר נראה כאילו "נתפר" במיוחד למידותיה. עבור עבודתה בתפקיד זה, שולם לה שכר נכבד, עבור עבודה שהיא לא הייתה מומחית בה כלל וכלל. גם מועד הפסקת עבודתה של זקן אצל אקירוב אינו ממין העניין, בכל הכבוד הראוי, שעה שהיא עבדה אצלו בתפקיד "תפור" לכאורה והשתכרה בגינו ממון רב. אם לא יקבלו חוקריו של אולמרט תשובה עניינית לשאלה זו לשאלות נוספות שעלו - עד כה - בשתי חקירותיו במשטרה, גם בחקירתו השלישית, בקרוב, במשטרה, נראה כי כלה ונחרצה עם הפרקליטות להגיש כתב-אישום, חדש ונוסף, נגד אולמרט - ובקרוב מאוד-מאוד, בסמיכות זמנים קצרה, לאחר חלוף חג הפסח הבעל"ט.