אחד הסודות הכמוסים ביותר של התקשורת הישראלית,
נחשף אתמול, וגם זה רק במקרה. בסקירת פרשן ערוץ 10 לעניינים ערביים, צביקה יחזקאלי, שנידרש לחוות דעתו על הסכם הפיוס שנחתם בעזה, הביא הפרשן כמעין קינוח פיקאנטי, ראיון שערכה רשת "אל ערבייה" עם מי שהיה שומר ראשו של
יאסר ערפאת, מוחמד א-דאיה.
בראיון נשאל שומר הראש בדימוס - שאלה שמן הסתם לא היה נשאל בשום כלי תקשורת בישראל - מה דעתו על הדעה שרווחה בישראל אצל אריק שרון ואחרים, כי ערפאת היה "שקרן פאתולוגי" במגעים שנוהלו עימו. להפתעת המראיינת אישר א-דאיה את הקביעה.
הוא גם סיפר כיצד נזף הנשיא (מיל') מובארק בערפאת, ודרש ממנו לגנות רצח ישראלים בפיגועים. ערפאת התנגד אך קיבל עליו את הדין וגינה "אך זה לא היה נכון" - כפי שהסביר א-דאיה. עכשיו יש ל
זהבה גלאון הסבר אוטנטי, למה אבו-מאזן כל כך מתקשה במשימה: מאחר שמובארק כבול עכשיו בעניינים אישיים, אין מי שיאיץ ביורשו של ערפאת לגנות רציחות כאלה.
שומר הראש הסביר, כי לפי חוקי האיסלאם, מותר לשקר בשלושה מקרים, שהשלישי בהם הוא "במדיניות". במלים אחרות, מבחינה דתית,
ערפאת היה נוכל כשר למהדרין. לזכותו של הפרשן יחזקאלי יש לומר, שאת הדובדבן המאלף הזה הביא דווקא מעל במה שמעליה מקובל ורצוי ללגלג על ממשלת נתניהו אבל לא על הפלשתינים: תוכנית האקטואליה של ערוץ 10 "לונדון את קירשנבאום", המקפידה לטפח את מורשת מרצ בכל הזדמנות אפשרית. לא פלא אם כן, ששני המראיינים הוותיקים נותרו המומים בסיום, ולנו לא נותר אלא לקוות שצביקה יחזקאלי לא ייכנס עכשיו לרשימה השחורה של מבקרי הטלוויזיה, בדומה לעמיתיו
אהוד יערי ו
רוני דניאל.
האמת היא שכדי לקבל אישור ממקור כל כך מקורב, כי הראיס הידוע היה נוכל ושקרן, שהוליך באף את כל העולם ולא רק את ממשלת ישראל, לא היה צורך להמתין לראיון החושפני עם שומר ראשו. משקיפים שלא נחשפו לתעמולת השלום האינטנסיווית שהפעילה התקשורת הישראלית במאמץ לשווק את
הסכם אוסלו - וגם את מסע ההונאה הפלשתיני שבא מייד בעקבותיו - לא התקשו לעמוד על אישיותו המתעתעת של ערפאת.
לזכותו של ערפאת ייאמר, שהוא כה בטח (ובצדק) במסדר השוטים הישראלי כמו גם בצביעותה של הקהילה הבינלאומית, שמעולם לא התאמץ להסתיר את כוונותיו האמיתיות. מכיוון שילקוט הכזבים הערפאתי עולה על גדותיו, נסתפק רק בשניים מן הבולטים בהם.
בנאום מוקלט ששודר בטלוויזיה הירדנית, פנה ערפאת לעמו. מי שציפה שהוא יסביר מדוע חתם על מה שכונה "שלום של אמיצים", התבדה
חיש קל. בדיוק כפי שהיום מדבר אבו-מאזן בלשון כפולה: אנגלית לקהל המאמינים השוטים (עדת יחצ"ני חיליק בר, פרשני
הארץ, מקהלת העידוד של מרצ), וערבית - לצאן מרעיתו, כך גם נהג ערפאת, אביו הרוחני של אבו-מאזן.
הראיס הסביר כי "הצהרת העקרונות" של הסכם אוסלו, היא בעצם
יישום "תורת השלבים" המפורסמת של אש"ף, וכי הארגון לא יוותר על שום שטח מאדמת "פלשתין" וישתמש בכוח הנשק כדי לממש את תוכניתו זו.
ערפאת כה לעג לשותפיו הישראלים, עד שהנאום המוקלט הזה - שבעצם הפך את הסכם אוסלו לסמרטוט - שודר בטלוויזיה הירדנית ב-13 בספטמבר 1993, בדיוק ביום בו נחתם ברוב שמחה וששון הסכם אוסלו על מידשאת הבית הלבן...
אם יש מי שסבור שבקרב הוזי הסכם אוסלו היה מי שביקש לעשות "חושבים" דחוף ולהרהר שמא מקח טעות עשתה ישראל, טעות בידו. רק השבוע, 21 שנה אחרי חתימת אותו הסכם, במאמר שפרסם ב
ידיעות אחרונות - במסגרת סידרת אפוקליפסה עכשיו של העיתון - לא רעדה ידו של ידידי
איתן הבר, מלכנות את ההסכם "חלום ההזדמנויות"!! 1,700 ישראלים כבר לא יזכו לשום הזדמנות. כינו אותם בציניות מחרידה "קרבנות השלום".
אחרי שערפאת הבין כי בצד הישראלי מסרבים להבין את המסרים שלו, הוא החריף עוד יותר את התבטאויותיו. מישהו הצליח להשיג נאום שנשא ערפאת במסגד ביוהנסבורג, דרום-אפריקה ב-23 במאי 1994. זה לא היה סתם עוד נאום מתלהם - כך בדרך כלל ניסו מסבירני השמאל לפטור כל השתלחות של ערפאת נגד ישראל - אלא נאום שבו הציג מנהיג אש"ף תקדים איסלמי-היסטורי לאסטרטגיית ההונאה שלו.
ערפאת הסביר, כי על הפלשתינים להמשיך בג'יהאד(!) עד לכיבוש ירושלים ("בירתה הניצחית של פלשתין", וכי את הסכמי אוסלו יש לראות כזהים במשמעותם להסכם חודייביה (הסכם שביתת נשק שחתם הנביא מוחמד עם בני שבט כורייש בשנת 628, ואותו הפר כאשר היה לו נוח).
פרסום נאום יוהנסבורג עורר סערה בישראל. אבל מקהלת מחנה השלום הזדרזה מיד להשתיק את קולות הכפירה. מזרחנים מאולפים מיהרו להסביר כי אין להתרגש מהמונח "ג'יהאד", שכן הכוונה רק ל"ג'יהאד תרבותי"... ח"כ ד"ר בני בגין, ציטט בהרחבה מנאום יוהנסבורג בדיון בוועדת חוץ וביטחון, ונתקבל בתגובה לגלגנית של
שמעון פרס.
עכשיו, כאשר אבו-מאזן עורר עליו את זעמה של וושינגטון - מומלץ לא להתפעל. במהרה תתאושש וושינגטון ובעזרת שותפיה האירופיים, תתחיל להסביר לנו שהשד לא כל כך נורא. זוהי שעתם הגדולה של מאחזי העיניים. הטייחים. מפריחי הסיסמאות החלולות.
בעתון הפלשתיני בשפה העברית הארץ, הסביר היום הכתב המדיני כי הפיוס הפלשתיני "הוא דווקא לטובת ישראל"; ליטרים של שמן זית יזרמו מהמוקטעה, כדי לתאר לנו את נפלאות "הזרם הפראגמטי בחמאס", זה שמוכן מיד לחתום על הסכם שיאסור עליו ירי גראדים בסוף השבוע.
היכונו, קרקס האשליות כבר בדרך.
רק, לכאורה, לפי שעה
