לסיימון סבאג-מונטיפיורי יש שם ומוניטין מחייבים. הוא בן משפחתו של משה מונטיפיורי והוא היסטוריון ידוע-שם. ככזה, התייחסתי ברצינות לספרו "ירושלים: הביוגרפיה" - ניסיון אמיץ לתאר את תולדות העיר במשך 4,000 שנה ב-600 עמודים. התייחסתי ברצינות - עד שגיליתי שסבאג-מונטיפיורי הוא בור ועם הארץ ביהדות.

כבר יצא לי להסביר בהקשר אחר, שכאשר אני מגלה סדרה של טעויות בספר, אני מתייחס בחשדנות ליתרת הספר. ההיגיון פשוט: אלו הטעויות שאני מזהה; מי לידי יתקע שאין טעויות נוספות? אצל סבאג-מונטיפיורי, כמות הטעויות הללו כבר הופכת את החשד לוודאות. וזה מבלי שאדבר על החד-צדדיות של רבות מדעותיו, כולל כאלו שכבר הופרכו במחקר המודרני; על הצורה ההחלטית בה הוא מתאר אירועים שנויים במחלוקת; על רצונו להיות כל כך אוביקטיבי, עד שהוא מפגין אנטי-ישראליות בולטת; ועל הנטייה שלו להתעכב ארוכות על המעללים המיניים של גיבוריו.

אסתפק כאן ברשימה מייצגת ובה הטעויות העיקריות של סבאג-מונטיפיורי בנושאי יהדות - טעויות שידע מינימלי שלו או של עורכיו היה מונע. כאמור, הרשימה כה ארוכה וכה מובהקת, עד שבעיני היא מלמדת על חוסר אמינותו של הספר כולו. הנה היא לפניכם.

1. "בזקנתו ירד יעקב עם בניו לארץ מצרים. כעבור 430 שנה... נמלטו בני ישראל ממצרים". לא נכון. 430 שנה חלפו מברית בין הבתרים ועד ליציאת מצרים; בני ישראל התגוררו במצרים 210 שנים. הדברים נאמרים במפורש בתורה.

2. "ספר יהושע מספר כי שבטי ישראל כבשו את כנען במסע רצוף אחד, אשר הסתיים בכיבוש הארץ כולה". לא נכון. ספר יהושע מציין במפורש שחלקים נרחבים של הארץ לא נכבשו.

3. "כשבית המקדש עמד בירושלים, רק הכהן הגדול היה רשאי, פעם אחת בשנה, להגות את השם [המפורש]". לא נכון. השם המפורש הוזכר במקדש מדי יום בברכת כהנים.

4. "מחברי התנ"ך... הם שהפכו את דוד פגום המוסר להתגלמות המלך המקודש". לא נכון. חטאיו של דוד מובאים בתנ"ך בצורה ברורה וגלויה.

5. "במקדש הייתה חייבת לשרור דממה, ולכן 'ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהיבנותו'". לא נכון. האיסור היה רק על שימוש בכלי ברזל בעת בניית המקדש, שכן לא יאה לבנותו בעזרת אותו חומר המשמש לכלי מלחמה והרג.

6. "חזקיהו... קרא לבני עמו לחגוג גירסה מוקדמת של הפסח בירושלים". לא נכון. מצות הפסח מופיעה בתורה והוא נחגג כבר בעת הכניסה לארץ בימי יהושע.

7. "על כל פשע נגד הדת נגזר עונש מוות". לא נכון. עונש מוות קיים בהלכה רק על עבירות חמורות ביותר והוא כמעט בלתי ניתן ליישום.

8. "הכהן הגדול וחברי מועצתו, הסנהדרין, נפגשו שם [במקדש]". לא נכון. הסנהדרין הייתה בית הדין הגדול ולא המועצה של הכהן הגדול.

9. "שני הקורבנות היומיים של הלווים על מזבח המקדש". לא נכון. הכהנים הם שהקריבו את הקורבנות.

10. "[ב]חג הסוכות... גברים ועלמות בבגדי לבן רקדו ושרו ונופפו בלפידים בוערים וסעדו את ליבם בחצרות המקדש". לא נכון. המצאה של סבאג-מונטיפיורי.

11. "החגים היהודיים הראשיים - פסח, שבועות, סוכות - עדיין היו בשלבי התפתחות [בתחילת ימי בית שני]". לא נכון. יש תיאור מפורט של פסח כבר בימי בית ראשון.

12. "הרומאי היה ככל הידוע הגוי השני שחדר אי-פעם לדביר. הוא בחן ברוב כבוד את שולחן הזהב ואת המנורה הקדושה". לא נכון. הדביר היה קודש הקדשים, שהיה ריק בימי בית שני; השולחן והמנורה ניצבו בקודש.

13. "קודש הקדשים ניצב על הסלע שעליו אברהם כמעט הקריב את יצחק... כאן הוקרבו הזבחים על אש התמיד של מזבח העולה". לא נכון. המזבח ניצב בחצר המקדש.

14. "שימש אך ורק את הכהן הגדול כשצעד אל הר הזיתים לקדש את הירח המלא". לא נכון. קידוש החודש נעשה בידי הסנהדרין כאשר נראה הירח בתחילתו ולא במילואו.

15. "[ה]עולים... היו צריכים לטבול במקווה בכל פעם שהתקרבו למקדש". לא נכון. הטבילה הייתה חובה רק לטמאים.